“רוקס". עדין ומרגש | צילום: ZFF
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
הצגה
להמציא את התיאטרון מחדש
החשכת אולמות התיאטרון בשנה האחרונה הובילה את המנהלים האמנותיים לחשוב על דרכים יצירתיות לשמירה על קשר עם הקהל. כך נולד הפרויקט "מחוץ לקופסה" של תיאטרון הקאמרי שבמסגרתו נוצרו הצגות שיעלו (בתשלום) בסלון ביתם של הצופים, גם אחרי שהקהל יחזור לאולמות.
קראו עוד בכלכליסט:
המחזה הראשון בפרויקט הוא "גרושים" שכתב גור קורן וביים גלעד קמחי, על בני זוג גרושים, הורים לילד, שנקלעים לשיחה עמוקה על העבר וההווה בעקבות יציאתו של הגבר מהארון כמה שנים לפני. שלושה קאסטים שונים יחלו להופיע מהשבוע עם ההצגה ברחבי הארץ.
אני צפיתי באנדריאה שוורץ ונדב אסולין המצוינים שהפגינו משחק מרהיב, למרות, ואולי בזכות, הקרבה הפיזית ל־20 האנשים שבאו לצפות בהם, חלקם ישבו ממש לידם על הספה. מדובר בחוויה תיאטרונית אינטימית ומהנה מסוג אחר שאין בה שום רגע מאולץ. "הפרויקט אמנם נוצר מתוך מצוקה אבל נולד כאן ז'אנר חדש, בוודאי בנוף התיאטרון הרפרטוארי, וההישג הגדול יהיה שגם ביום שבו המציאות תחזור להיות מול אולמות מלאים באלף איש, נמשיך עם הפרויקט. אין מתחרה למפגש האינטימי והחשוף של השחקנים והקהל", אומר קמחי. "בנוסף, עוד לפני המגפה היתה בעיה להביא קהל צעיר לתיאטרון, ואני רואה את המשיכה של הקהל הצעיר לפרויקט, וזו רק ההתחלה". ניתן להזמין הצגות פרטיות או להגיע להצגות שמתקיימות בתאריכים 15 ו־25 במרץ בתל אביב. פרטים: 052-4452968
מאיה נחום שחל
ספר וסדרה
לשקוע בסיפור אהבה צעיר וסוחף
הספר "אנשים נורמלים" מאת סאלי רוני (הוצאת מודן), על שני צעירים מאירלנד, מריאן שרידן וקונל וולדרון, שמתפתח ביניהם סיפור אהבה בהמשכים, הוא יפהפה. הוא מאגד בתוכו את כל התשוקה הסוערת, אהבת האין קץ, הלב המתפוצץ של הנעורים, עם כל אי־ההבנות, חשיבת היתר וההתנהלות המגושמת הפיזית והנפשית. על כל זה מתווסף סיפור של פערים, חברתיים ואחרים: קונל פופולרי בתיכון ומריאן דחויה, נחשבת למוזרה אך חכמה. באוניברסיטה יחסי הכוחות מתהפכים. הוא לא מוצא את עצמו, והיא פורחת. הם נכנסים ויוצאים מחייהם זה של זה במשך כמה שנים.
לספר הזה יצאה השנה סדרת טלוויזיה של הבי.בי.סי בשיתוף הולו, ובאופן כמעט נדיר, היא טובה יותר מהספר, והיתה מועמדת כעת לשני פרסי גלובוס זהב — על הסדרה ופרס השחקנית הראשית. נעשו בה שינויים קלים שמיטיבים עם היצירה, והשחקנים פשוט נהדרים. הם לא רק מתאהבים זה בזה עד כלות, גם הצופים מתאהבים בהם ובמבטא האירי הכבד שלהם.
רותה קופפר
תערוכה
להבין את ההירואיות של הכלום
כל ניסיון לתאר את התערוכה "A-okay" של ענהאל ברקוביץ' ומיכל לופט ב"מקום לאמנות" בתל אביב מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית. מה יש בה? לא הרבה. סביבה מינימליסטית מאוד, דוממת, בגוני השחור־לבן, ובה עבודת וידיאו, תצלום אחד, הקרנה, גוף תאורה ובמרכז שואב אבק רובוטי שנע בתנועה מונוטונית על שטיח כחול עגול עם הכיתוב "It's Nothing״. כלומר, אפילו העבודה המרכזית מצהירה ש"זה כלום", אבל הכלום הזה מפעים. הוא מצליח ללכוד את הצופה בתחושת המוזרות של החיים כאן ועכשיו ולהפוך את הבנאלי והסתמי להירואי. אוצר יאיר ברק. מקום לאמנות,
שביל המרץ 6, תל אביב.
דנה גילרמן
סרט
לגלות יצירה נשית ריאליסטית ועוצמתית
“רוקס" (Rocks) הוא סרטה החדש של הבמאית הבריטית שרה גברון (“בריק ליין"), שזכה החודש בתואר הסרט הטוב ביותר בפרס הקולנוע הבריטי העצמאי, והפתיע כשקיבל שלשום כמות גדולה של מועמדויות לפרס הבאפט"א (האוסקר הבריטי). השבוע הוא פתח את הפסטיבל לסרטי נשים בירושלים, והוא זמין לצפייה אונליין עד 14.3.
גברון, שבסרטיה עוסקת אך ורק בגיבורות נשיות, שיתפה פעולה עם שחקניות צעירות ולא מנוסות, שאיתן היא גם יצרה את הסיפור על נערה בת 15 שחברותיה קוראות לה רוקס (אבנים) ועל אחיה הצעיר. כשאמם, שסובלת משלל בעיות נפשיות, מחליטה להיעלם מהבית בוקר אחד, רוקס אורזת את עצמה ואת אחיה, מעמידה פנים שהיא אמו, ויוצאת להסתתר באתרים שונים ברחבי מזרח לונדון, מחשש ששירותי הרווחה יעבירו אותה ואת אחיה למשפחות אומנה שיפרידו ביניהם.
הסרט הוא שילוב מעניין בין מבט עדין על מצוקה ובין מבט נוקב וריאליסטי על החיים הקשים של אלה שנזקקים לשירותי הרווחה. אבל זה גם סרט מרגש על קשר בין אח ואחות, ועל שש נערות חברות שמתמודדות עם החיים והצרות יחד. הסרט הקטן הזה מפתיע ברגישות והעוצמה שלו.
יאיר רוה
עיצוב
לסרוג לעצמך מותג יוקרה
פרויקט חדש של מותג העיצוב הנהדר לבית, איוטה, הפועל על פי עקרונות חברתיים וסביבתיים, מציע שני קיטים חדשים לסריגה, כמחווה לפריטים איקוניים של מעצבי אופנה. “בקורונה רצינו ללמד אנשים בבית לסרוג, לצאת מהמחשב" אומרת טל צור, ממייסדות המותג. “הרי קראפט כבר אפשר היום ללמוד ביוטיוב וזה משחרר מהכובד שיש למלאכות הללו". צור ושותפותיה בחרו בשני מעצבים שהן מושפעות מהם: ג'יי.וו. אנדרסון וסימון פורט ז'אקמוס. בקיט ההומאז' לאנדרסון קיבלו כפכפי העור עם חוליות הזהב המסיביות שלו תרגום בטקסטיל הייחודי של איוטה. היופי הוא שהקיטים הללו גם יכולים ללמד מה קורה למוצר כשהוא נעשה מחומר אחר. הערכה השנייה מכילה הוראות וחוטי סריגה לתיק המיקרו המיניאטורי של ז’אקמוס "Le Chiqito Noeud".
הקיט מכיל חומרים לסריגת תיק ליום וארנק מטבעות קטן, ויכול ללמד גם על דרך מחשבתו של המעצב שעוסק הרבה בפרופורציות. “בעזרת חוטים בעובי שונה והוראות זהות אפשר לסרוג את אותו פריט בגדלים שונים לחלוטין", אומרת צור. בימים שעולמות הלייפסטייל והאופנה מחזקים את השימוש בסריגה בקולקציות רבות, ומותגים כמו אנדרסון וקארל לגרפלד משחררים הוראות סריגה לפריטים שלהם, היוזמה המצוינת הזאת רלבנטית מתמיד. ההוראות, מלוות בסרטונים, פשוטות וקלות להבנה. 290 שקל.
עילית מינמר