למה נכשל משרד הבריאות מול הססני ומתנגדי החיסונים?

כשהחל מבצע החיסונים בישראל, משרד הבריאות כבר היה ערוך כדי להתמודד אם האויב מספר 1: פייק ניוז. חדר מצב הוקם, מומחים גוייסו, פעילויות הסברה גובשו והוצאו לפועל, אפילו מחלקת הסייבר של הפרקליטות נתנה כתף והעבירה פניות לפייסבוק בבקשה שתסיר מידע מטעה ושקרי בנושא. את ההצלחה ראינו בשיעורי ההתחסנות הגבוהים, כש-55% מהאוכלוסייה כבר קיבלה מנה אחת לפחות.

אבל בשבועיים האחרונים, נראה שמבצע ההתחסנות מאט משמעותית. מיותר מ-100 אלף מתחסנים בשבועות הראשונים, לעשרות אלפים רבים (לרוב, לפחות 60 אלף ביום) לאורך מרבית ינואר ופברואר, ועד פחות מ-40 אלף ביום ברוב הימים בשבועיים האחרונים, עם ימים לא מעטים של בסביבות ה-20 אלף חיסונים. ביומיים האחרונים, כבר עמד מספר המתחסנים במנה ראשונה על קצת יותר מ-11 אלף איש ביום – הנתון היומי הנמוך ביותר מאז תחילת מבצע החיסונים.

חלק מהירידה קשורה בשיעור הגדול מקרב האזרחים שזכאים לחיסון שכבר התחסן. ואולם, הנתון הנמוך מייצג גם במידה רבה קבוצות של הססני ומתנגדי חיסונים, שמסיבות שונות טרם הלכו להתחסן. המאמצים של משרד הבריאות להגיע לקבוצות אלו לא הבשילו לגמרי, במיוחד כשמדובר במגזר החרדי ובמגזר הערבי שם שיעורי ההתחסנות נמוכים יחסים לכלל האוכלוסייה.

מחקר נרחב שעורכת בימים אלו פייסבוק יכול לספק הסברים לכך, וגם לתת לרשויות כלים וכיוונים איך להתמודד עם הגרעין הקשה יותר של מתנגדי חיסונים. חלקם, רלוונטיים גם למדיניות ומהלכים של רשויות בריאות מחוץ לרשתות חברתיות.

חיסונים לקורנה | צילום: איי אף פי

המחקר, שמסקנותיו הראשוניות נחשפו אתמול ב"ווושינגטון פוסט" העלה שלושה ממצאים משמעותיים. הראשון: קבוצה קטנה של משתמשים אחראית למרבית המידע הבעייתי. השני: תומכי QAnon, תיאוריית הקונספירציה האהובה על כולם, משחקים תפקיד מרכזי בהפצת מידע שמניע אנשים מלהתחסן. והשלישי, אולי החשוב ביותר: מידע שלא מפר את כללי הקהילה של פייסבוק, ואינו בהכרח שקרי, משחק תפקיד משמעותי בהרתעת אנשים מהתחסנות.

לפי הדיווח של העיתון, המחקר, שהתנהל בחשאי, נועד לשפר את היכולת של האלגוריתם של פייסבוק לזהות את התפיסות הרפואיות של משתמשים, ולהבין איך התפשטות רעיונות ומסרים תורמת להססנות חיסונים. במסגרת המחקר, מדעני הנתונים של פייסבוק חילקו את המשתשמים והקבוצות בארה"ב ל-638 סגמנטים לפי משתנים שונים, כל אחד מכיל לפחות 3 מיליון איש.

הממצאים הראשוניים מובהקים: 10 מ-638 הסגמנטים הכילו 50% מכלל הססני החיסונים בפלטפורמה. ובסגמנט עם הססנות החיסונים המשמעותית ביותר, 111 משתמשים בלבד תרמו למחצית מהתוכן בנושא. ממצא זה מאשש ממצאים של חוקרים אחרים שלפיהם למיעוט קטן של אנשים, במיוחד משפיענים, משתמשים שמעלים פוסטים בתכיפות גדולה או שמשתמשים בטקטיקות מפוקפקות להפצת המסרים שלהם, יכולה להיות השפעה גדולה על השיח. אנשים אלא מתפקדים, למעשה, כמפיצי-על של מידע מטעה.

בנוסף, בשעה שעם שיעור קטן מהמידע שמוביל להססנות חיסונים ניתן להתמודד אם הוא מפורסם בקהילה שבה מגוון רחב של דעות, ריכוז מידע שכזה בקבוצות קטנות והומוגניות שמשמשות כתיבת תהודה פועל על מנת לחזק תפיסות קיימות של אנשים.

להתמקד במפיצי-העל

ממצאים אלו אינם מפתיעים, אך מדגישים את הצורך של משרד הבריאות למקד את הפעילות במפיצי-העל, בין אם באמצעות פנייה לפייסבוק על מנת לחסום אותם מהפלטפורמה אם אלו מפיצים מידע שקרי שמנוגד לכללי הקהילה של הרשת החברתית, ובין אם בכיוון מאמצי הסברה ישירות אליהם. כן הוא מדגיש את החשיבות של הגעה לקהילות קטנות וסגורות על מנת לחשוף אותן למידע נוסף שלא חודר באופן שוטף את תיבת התהודה שלהן. קהילות אלו לא חייבות להיות מקוונות, כאשר בכל מקרה המאמצים צריכים להעשות באמצעות גורמים שחברי אותם קהילות מכירים וסומכים עליהם. זו פעילות שמשרד הבריאות כבר עושה, והמחקר מדגיש את החשיבות שלה.

ממצא מעניין נוסף הוא חפיפה משמעותית בין קהילות של ספקני חיסונים לתומכי QAnon. סגמנטים במחקר שזוהו עם תיאוריית הקונספירציה, שגורסת שיש קאבל של פדופילים עובדי כת שטן שמנהל בחשאי את העולם, ושדונלד טראמפ הוא המשיח שנבחר כדי לחשוף את הקאבל, גילו סקפטיות משמעותית בכל הנוגע לחיסונים. "ייתכן שיש קשר סיבתי בין QAnon להססנות חיסונים", נכתב במסמכים שהגיעו לוושינגטון פוסט.

הדבר קשור, אולי, לחשדנות שיש בקרב תומכי QAnon כלפי מוסדות ממשל. קשה להתעלם מהאירוניה שבהתנגדותם לחיסונים, שהיו פרויקט הדגל של טראמפ בעת כהונתו כנשיא, והדחיפה שנתן ממשלו לפיתוח מואץ שלהם היתה אולי המהלך הנכון היחיד שנעשה תחתיו במאבק בקורונה. מנגד, QAnon היו מפיצים מרכזיים של שקרים לגבי המגיפה עצמה, בהבטים כמו מקורה או חומרתה, כך שההתנגדות לחיסונים לא מגיעה משום מקום.

מידע רב שנמצא באזור האפור

ואולם הממצא המפתיע והמשמעותי ביותר נוגע לסוג המידע שמשפיע כיום על הססני חיסונים. בשעה שפייסבוק אסרה על פרסום שקרים ומידע מטעה בנוגע לחיסונים כבר בדצמבר, המחקר העלה שיש מידע רב שנמצא באזור האפור, ושיכול לתרום לרתיעה של אנשים מהתחסנות נגד הקורונה.

למשל, משתמש שמדווח על תופעות לוואי חמורות משציפה. הדיווח יכול להיות מדויק, וחשוב כחלק משיחה משמעותית בנושא או כדי לאפשר לרשויות לזהות מידע רלוונטי חדש, אך המחקר העלה שהוא גם מעצים פחדים קיימים של אנשים ותורם להססנות להתחסן. המחקר העלה שיש כמות גדולה של תוכן כמו זה, שלא מפר את כללי הקהילה אבל יוצר נזקים בקרב קהילות מסוימות.

הממצא הזה מראה שגם התמודדות מוצלחת עם שקרים ופייק ניוז מובהקים אינה פתרון מלא לבעיית הססני החיסונים. בשלב הנוכחי, ייתכן שדווקא מידע אמיתי, מידע שמוצג בהקשר לא מדויק, או כזה שאינו שקרי במובהק, משהו שאי אפשר לשים עליו את האצבע ולהגיד, "זה פשוט לא נכון", הוא זה שמשפיע על החשש של מרבית המשתמשים מהתחסנות. זה ממצא שמעלה שיש צורך בגישה מורכבת ומתוחכמת יותר על מנת לשכנע את אלו שעוד מהססים להתחסן (עם מתנגדי חיסונים מובהקים אין מה לנסות לדבר),

יש צורך במסר שלא עוסק רק בהפרכת פייק ניוז והסרתו מהרשת, אלא מודע לכך שיש אנשים עם חששות לגיטימיים מהחיסונים, ושצריך להבין את החששות האלו ולהתמודד אתם באמצעות מענה ראוי. זה נכון לפייסבוק עצמה, אבל גם למשרד הבריאות בבואו למשימה המשמעותית של שכנוע הגרעין הקיים של הססנים להגיע ולהתחסן, בין אם בפעילותו בפייסבוק ובין אם בפעילותו בעולם הלא-מקוון.