אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה נכשל משרד הבריאות מול הססני ומתנגדי החיסונים? צילום: אביגיל עוזי

דו"ח טכנולוגי

למה נכשל משרד הבריאות מול הססני ומתנגדי החיסונים?

מחקר שעורכת בימים אלו פייסבוק יכול לספק הסברים לכך, וגם לתת לרשויות כלים וכיוונים איך להתמודד עם הגרעין הקשה יותר של מתנגדי חיסונים. חלקם, רלוונטיים גם למדיניות ומהלכים של רשויות בריאות מחוץ לרשתות חברתיות

15.03.2021, 11:04 | עומר כביר

כשהחל מבצע החיסונים בישראל, משרד הבריאות כבר היה ערוך כדי להתמודד אם האויב מספר 1: פייק ניוז. חדר מצב הוקם, מומחים גוייסו, פעילויות הסברה גובשו והוצאו לפועל, אפילו מחלקת הסייבר של הפרקליטות נתנה כתף והעבירה פניות לפייסבוק בבקשה שתסיר מידע מטעה ושקרי בנושא. את ההצלחה ראינו בשיעורי ההתחסנות הגבוהים, כש-55% מהאוכלוסייה כבר קיבלה מנה אחת לפחות.

אבל בשבועיים האחרונים, נראה שמבצע ההתחסנות מאט משמעותית. מיותר מ-100 אלף מתחסנים בשבועות הראשונים, לעשרות אלפים רבים (לרוב, לפחות 60 אלף ביום) לאורך מרבית ינואר ופברואר, ועד פחות מ-40 אלף ביום ברוב הימים בשבועיים האחרונים, עם ימים לא מעטים של בסביבות ה-20 אלף חיסונים. ביומיים האחרונים, כבר עמד מספר המתחסנים במנה ראשונה על קצת יותר מ-11 אלף איש ביום – הנתון היומי הנמוך ביותר מאז תחילת מבצע החיסונים.

חלק מהירידה קשורה בשיעור הגדול מקרב האזרחים שזכאים לחיסון שכבר התחסן. ואולם, הנתון הנמוך מייצג גם במידה רבה קבוצות של הססני ומתנגדי חיסונים, שמסיבות שונות טרם הלכו להתחסן. המאמצים של משרד הבריאות להגיע לקבוצות אלו לא הבשילו לגמרי, במיוחד כשמדובר במגזר החרדי ובמגזר הערבי שם שיעורי ההתחסנות נמוכים יחסים לכלל האוכלוסייה.

מחקר נרחב שעורכת בימים אלו פייסבוק יכול לספק הסברים לכך, וגם לתת לרשויות כלים וכיוונים איך להתמודד עם הגרעין הקשה יותר של מתנגדי חיסונים. חלקם, רלוונטיים גם למדיניות ומהלכים של רשויות בריאות מחוץ לרשתות חברתיות.

חיסונים לקורנה, צילום: איי אף פי חיסונים לקורנה | צילום: איי אף פי חיסונים לקורנה, צילום: איי אף פי

המחקר, שמסקנותיו הראשוניות נחשפו אתמול ב"ווושינגטון פוסט" העלה שלושה ממצאים משמעותיים. הראשון: קבוצה קטנה של משתמשים אחראית למרבית המידע הבעייתי. השני: תומכי QAnon, תיאוריית הקונספירציה האהובה על כולם, משחקים תפקיד מרכזי בהפצת מידע שמניע אנשים מלהתחסן. והשלישי, אולי החשוב ביותר: מידע שלא מפר את כללי הקהילה של פייסבוק, ואינו בהכרח שקרי, משחק תפקיד משמעותי בהרתעת אנשים מהתחסנות.

לפי הדיווח של העיתון, המחקר, שהתנהל בחשאי, נועד לשפר את היכולת של האלגוריתם של פייסבוק לזהות את התפיסות הרפואיות של משתמשים, ולהבין איך התפשטות רעיונות ומסרים תורמת להססנות חיסונים. במסגרת המחקר, מדעני הנתונים של פייסבוק חילקו את המשתשמים והקבוצות בארה"ב ל-638 סגמנטים לפי משתנים שונים, כל אחד מכיל לפחות 3 מיליון איש.

הממצאים הראשוניים מובהקים: 10 מ-638 הסגמנטים הכילו 50% מכלל הססני החיסונים בפלטפורמה. ובסגמנט עם הססנות החיסונים המשמעותית ביותר, 111 משתמשים בלבד תרמו למחצית מהתוכן בנושא. ממצא זה מאשש ממצאים של חוקרים אחרים שלפיהם למיעוט קטן של אנשים, במיוחד משפיענים, משתמשים שמעלים פוסטים בתכיפות גדולה או שמשתמשים בטקטיקות מפוקפקות להפצת המסרים שלהם, יכולה להיות השפעה גדולה על השיח. אנשים אלא מתפקדים, למעשה, כמפיצי-על של מידע מטעה.

בנוסף, בשעה שעם שיעור קטן מהמידע שמוביל להססנות חיסונים ניתן להתמודד אם הוא מפורסם בקהילה שבה מגוון רחב של דעות, ריכוז מידע שכזה בקבוצות קטנות והומוגניות שמשמשות כתיבת תהודה פועל על מנת לחזק תפיסות קיימות של אנשים.

להתמקד במפיצי-העל

ממצאים אלו אינם מפתיעים, אך מדגישים את הצורך של משרד הבריאות למקד את הפעילות במפיצי-העל, בין אם באמצעות פנייה לפייסבוק על מנת לחסום אותם מהפלטפורמה אם אלו מפיצים מידע שקרי שמנוגד לכללי הקהילה של הרשת החברתית, ובין אם בכיוון מאמצי הסברה ישירות אליהם. כן הוא מדגיש את החשיבות של הגעה לקהילות קטנות וסגורות על מנת לחשוף אותן למידע נוסף שלא חודר באופן שוטף את תיבת התהודה שלהן. קהילות אלו לא חייבות להיות מקוונות, כאשר בכל מקרה המאמצים צריכים להעשות באמצעות גורמים שחברי אותם קהילות מכירים וסומכים עליהם. זו פעילות שמשרד הבריאות כבר עושה, והמחקר מדגיש את החשיבות שלה.

ממצא מעניין נוסף הוא חפיפה משמעותית בין קהילות של ספקני חיסונים לתומכי QAnon. סגמנטים במחקר שזוהו עם תיאוריית הקונספירציה, שגורסת שיש קאבל של פדופילים עובדי כת שטן שמנהל בחשאי את העולם, ושדונלד טראמפ הוא המשיח שנבחר כדי לחשוף את הקאבל, גילו סקפטיות משמעותית בכל הנוגע לחיסונים. "ייתכן שיש קשר סיבתי בין QAnon להססנות חיסונים", נכתב במסמכים שהגיעו לוושינגטון פוסט.

הדבר קשור, אולי, לחשדנות שיש בקרב תומכי QAnon כלפי מוסדות ממשל. קשה להתעלם מהאירוניה שבהתנגדותם לחיסונים, שהיו פרויקט הדגל של טראמפ בעת כהונתו כנשיא, והדחיפה שנתן ממשלו לפיתוח מואץ שלהם היתה אולי המהלך הנכון היחיד שנעשה תחתיו במאבק בקורונה. מנגד, QAnon היו מפיצים מרכזיים של שקרים לגבי המגיפה עצמה, בהבטים כמו מקורה או חומרתה, כך שההתנגדות לחיסונים לא מגיעה משום מקום.

מידע רב שנמצא באזור האפור

ואולם הממצא המפתיע והמשמעותי ביותר נוגע לסוג המידע שמשפיע כיום על הססני חיסונים. בשעה שפייסבוק אסרה על פרסום שקרים ומידע מטעה בנוגע לחיסונים כבר בדצמבר, המחקר העלה שיש מידע רב שנמצא באזור האפור, ושיכול לתרום לרתיעה של אנשים מהתחסנות נגד הקורונה.

למשל, משתמש שמדווח על תופעות לוואי חמורות משציפה. הדיווח יכול להיות מדויק, וחשוב כחלק משיחה משמעותית בנושא או כדי לאפשר לרשויות לזהות מידע רלוונטי חדש, אך המחקר העלה שהוא גם מעצים פחדים קיימים של אנשים ותורם להססנות להתחסן. המחקר העלה שיש כמות גדולה של תוכן כמו זה, שלא מפר את כללי הקהילה אבל יוצר נזקים בקרב קהילות מסוימות.

הממצא הזה מראה שגם התמודדות מוצלחת עם שקרים ופייק ניוז מובהקים אינה פתרון מלא לבעיית הססני החיסונים. בשלב הנוכחי, ייתכן שדווקא מידע אמיתי, מידע שמוצג בהקשר לא מדויק, או כזה שאינו שקרי במובהק, משהו שאי אפשר לשים עליו את האצבע ולהגיד, "זה פשוט לא נכון", הוא זה שמשפיע על החשש של מרבית המשתמשים מהתחסנות. זה ממצא שמעלה שיש צורך בגישה מורכבת ומתוחכמת יותר על מנת לשכנע את אלו שעוד מהססים להתחסן (עם מתנגדי חיסונים מובהקים אין מה לנסות לדבר),

יש צורך במסר שלא עוסק רק בהפרכת פייק ניוז והסרתו מהרשת, אלא מודע לכך שיש אנשים עם חששות לגיטימיים מהחיסונים, ושצריך להבין את החששות האלו ולהתמודד אתם באמצעות מענה ראוי. זה נכון לפייסבוק עצמה, אבל גם למשרד הבריאות בבואו למשימה המשמעותית של שכנוע הגרעין הקיים של הססנים להגיע ולהתחסן, בין אם בפעילותו בפייסבוק ובין אם בפעילותו בעולם הלא-מקוון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
בגלל מידע שיקרי וחוסר אמינות
בתחילה אנשים הלכו להתחסם כי הפחידו אותם לאחר מכן באה ההתעוררות של אלה שמבינים מעט אבל בגלל חוק העדר התחסנו כיום אלה שלא מתחסנים מתנגדים יותר בגלל העלאת הסנקציות והאפליה נגדם אם לא תתחסן אז...... וזה מעוררת התנגדות גדולה יותר בנוסף אין את החיסונים של חברות אחרותשהרבה יותר טובים מפייזר עוד-אנשים לא רוצים שהנתונים הרפואיים שלהם יועברו לפייזר ז׳א לכל העולם ואימו !!!!!!!!!
דוד  |  19.03.21
5.
ומי אמר שהמדינות עצמן והתקשורת מפרסמות נתונים אמינים ומדויקים?
מי שמטעה זה דווקא אירגוני הבריאות של המדינות והתקשורת: 1. להגיד ש-X אנשים מתו מקורונה - זה שקר, כי בתכל'ס אף אחד לא מת ישירות מקורונה, אולי במקרה הכי גרוע מסיבוכי קורונה, אבל 99% מהמתים "מקורונה" הם בכלל מתו ממשהו אבל מצאו אצליהם קורונה, זה כולל מזיקנה, מתאונות דרכים, מהתאבדות, מאירוע מוחי, סיבוכי סכרת, סרטן, איידס, מלריה ומיליון סיבות אחרות. 2. אחוזי התחלואה באיזורים מסוימים או בכלל, זה עיוות בוטה של נתונים. ועוד בשיא החוצפה לבסס על סמך האחוזים האלה את מודל הרמזור המטומטם. לא רק שהבדיקות קורונה עצמן לא מדויקות (אולי ב-70-60 אחוזי דיוק), אלא גם מי שהולך להיבדק, הם שחושדים שנדבקו. הרי אדם בריא ללא כל חשש להידבקות לא ילך להיבדק סתם ככה בלי קשר. כלומר, המספר של אחוזי נדבקים כל כך מעוות שלבסס עליו משהו זה פשע בפני עצמו. אז למה פייסבוק לא חוסמים את השקרים שהמדינות עצמן או התקשורת מפרסמות? התשובה היא מאוד פשוטה - אלו גופים שיש להם השפעה מאוד גדולה על דעת ציבור הכבשים ופייסבוק לא תעז ללכת נגדם. אז מי בעצם מוודא שהנתונים שאנחנו צורכים מהמדינות ומהתקשורת אכן אמיתיים, לא מעוותים ומלאים? NO ONE
כבשה שחורה  |  17.03.21
4.
הי ירושלמי מ-#2 - גם אם אתה צודק, אתה קצת מתלהם, לא?
כן, פייסבוק הרבה פעמים חברה חצופה, אבל פה מדובר על מחקר, והמשפטים שציטטת הם מהמאמר, לא של פייסבוק. לא מדובר על כך שפייסבוק מוחקת תוכן לא שקרי - או כזה שאי אפשר להוכיח אחרת - על תופעות לוואי של משתמש. המחקר של פייסבוק מציין שפייסבוק מצאה שלדיווחים כאלה יש השפעה על הקוראים. אחלה, לא? הנה בעצמך ציינת שמקרים בודדים של שטפי דם אצל מחוסנים, עצרו את השימוש בחיסוני אסטרה זנקה. אין עוד הוכחה שיש קשר ישיר, או שהחיסון קשור לשטפי דם, אך לטובת הזהירות עצרו את החיסונים. אגב, לא מדובר בתופעות לוואי שדווחו בפייסבוק, אלא ממש דווחו למנגנונים הרפואיים, אבל חצי אירופה חיסונים רק ליתר ביטחון. והמאמר? המאמר רק אמר שצריך להתמודד עם אנשים שמפרשים לא נכון מידע נכון, או מוציאים אותו מפרופורציה מה שמונע מהם להתחסן. התגובה שלך היתה בעיקר הוכחה שאנשים אכן מפרשים לא נכון מידע, ומוציאים אותו מפרופורציה או מסיקים מסקנות שגויות על סמך מידע אמיתי. בראבו
לא ירושלמית  |  16.03.21
3.
ל-2: היהירות היחידה היא שלך. אתה לא הלקוח של פייסבוק, אתה המוצר.
הלקוחות של פייסבוק הם מפרסמים מצד אחד וממשלות מצד שני (יחסי תן-קח שמאפשרות להם להיות מונופול ללא הגבלה תמורת ציות). המשתמשים? הם המוצר של פייסבוק שמוכרים ללקוחות. אם פייסבוק הם מקדונלד, וגוגל הם ברגר קינג, המפרסמים הם הסועדים, ואנחנו הפרות שמכינים מהן את הבשר.
א.ב של ג.ד  |  16.03.21
2.
היהירות של פייסבוק עוברת כל גבול
כשפייסבוק מסמנת כדיווח בעייתי "משתמש שמדווח על תופעות לוואי חמורות משציפה", סימן שמישהו כבר התחלק על השכל. איך זה ממשיך? "הדיווח יכול להיות מדויק, וחשוב כחלק משיחה משמעותית בנושא... אך המחקר העלה שהוא גם מעצים פחדים קיימים של אנשים ותורם להססנות להתחסן." שאבין, דיווח מדויק הוא בעיה? פייסבוק היא רופא? ממתי רשת חברתית אמורה לתפוס צד ולנטרל את מי שחושב אחרת? ומה אם, חס וחלילה, יתברר שהחיסון מזיק? פייסבוק תתנצל ותחזיר מהר את כל הדפים שטענו אחרת? במספר ארצות באירופה עצרו את החיסון של אסטרה-זנקה בגלל מספר מקרים של שטפי דם. מקרים בודדים. עם הלוגיקה של פייסבוק, אם בישראל תכתוב על זה פוסט עוד עלולים לחסום אותך לצמיתות. בושה וחרפה.
ירושלמי  |  15.03.21
לכל התגובות