צילום: רוהית גאוטם (ROHIT GAUTAM)
הפשרה של וינסנט צ'נגוויז בקסניה אושרה עם כרטיס צהוב
השופט חאלד כבוב אישר את ההסדר בין בעל השליטה היהודי־בריטי בחברה הציבורית לבין מחזיק מקרב הציבור ב־1.6%. צ'נגוויז הסכים לרכוש את מניות התובע בפרמיה של 38%, אך קביעת השופט חושפת אותו לעוד תביעות: "זו אינה תביעת סרק נעדרת עילה"
פסק דין שנתן באחרונה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב חושף התנהלות בעייתית, לכאורה, של איל הנדל"ן היהודי־בריטי וינסנט צ'נגוויז (Vincent Tchenguiz), המושקע בישראל בחברות ציבוריות רבות ובסטארט־אפים, בהיקף מוערך של מאות מיליוני דולרים.
קראו עוד בכלכליסט
פסק הדין עיגן פשרה בין בעל מניות בחברת קסניה ונצ'ר קפיטל הציבורית, אהרון כהן (1.6%), לבין בעלת השליטה בה, חברת סנטורוס (75%) שבבעלות צ'נגוויז. בפשרה נקבע כי סנטורוס תרכוש מכהן את מניותיו בחברה בפרמיה של 38% על מחיר השוק, וזאת בעקבות בקשה לאישור תובענה שהגיש נגדה כהן כייצוגית בנוגע לקיפוח בעלי מניות מיעוט בקסניה.
סנטורוס: "אוסף של תיאוריות קונספירציה"
בבקשתו טען כהן כי הדיווחים לציבור של קסניה — המחזיקה בפורטפוליו של חברות ביוטק ושותפה בחממה טכנולוגית — "יצרו נסיבות שבהן החברה נוקטת מדיניות של עמימות והסתרה", זאת באשר להערכות השווי שהיא מפרסמת לנכסיה. התנהלות זו, טען כהן, מביאה לכך שהדיווחים אינם משקפים את השווי ההוגן המקסימלי של קסניה.
סנטורוס, לטענתו, מנצלת את מדיניות העמימות הזו של קסניה, "כדי לרכוש את מניות החברה במחיר נמוך, תוך הפרת הוראות חוק ניירות ערך". בנוסף טען כהן, כי סנטורוס ודירקטורים מטעמה בקסניה "מנצלים הזדמנויות עסקיות של החברה", וכי סנטורוס רכשה מניות מחוץ לבורסה שלא באמצעות הצעת רכש רגילה, כמתחייב בדין, ותוך שימוש במידע פנים.
לדברי כהן, "הצטברות ההפרות, חומרתן ומשקלן יוצרים נסיבות של קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה", ולכן ביקש כי בית המשפט יורה לסנטורוס לרכוש את אחזקות בעלי מניות המיעוט בקסניה במחיר המשקף, לדבריו, את שווייה ההוגן — 195 מיליון שקל — כפול ויותר ממחיר השוק בעת הגשת הבקשה, אפריל 2020, שעמד על 79 מיליון שקל.
סנטורוס דחתה את הטענות לקיפוח בעלי המניות מקרב הציבור, כינתה אותן "חסרות שחר", וטענה כי "ה'הפרות' כביכול שבבסיס הבקשה הן לא יותר מאוסף של תיאוריות קונספירציה, שנסתרות באופן חזיתי מהעובדות לאשורן, כפי שפורסמו בדיווחי החברה". לטענתה, המידע ה"מהותי" שנטען כי לא דווח לציבור אינו מהותי; הטענה לשימוש במידע פנים בידי סנטורוס ודירקטורים מטעמה היא "הבל מוחלט"; הטענה ל"ניצול הזדמנויות עסקיות" בידי סנטורוס, שנגזלו כביכול מקסניה, היא למעשה השקעות והזרמת כספים לחברות הפורטפוליו של קסניה, שאושרו כדין ותאמו את האינטרס שלה; ורכישת מניות קסניה מחוץ לבורסה לא הסבה נזק לבעלי מניות המיעוט". הבקשה שהגיש כהן, באמצעות עו"ד גולן קאשי, פירטה באופן נרחב את המקרים המקפחים, לכאורה, ואת מקרי אי־מסירת המידע המלא למשקיעים. אחד הבולטים כדוגמה למדיניות העמימות של קסניה נוגע למדי־טייט, אחת מחברות הביוטק הפועלות במסגרת חממת החברה.
בבקשה טוען כהן, כי בדיווח על אופציה שניתנה ב־2018 לחברת המכשור היפנית אולימפוס לרכוש את כל מניות מדי־טייט בכפוף לעמידה באבני דרך, הסתירה קסניה מהן אותן אבני הדרך. לדברי המבקש, היא עצמה דיווחה כי מימוש האופציה היה מגדיל את נכסיה בכ־90 מיליון שקל, והמשמעות, לדבריו, היא שנכסי קסניה כולה יגדלו בסכום הכפול בהיקפו משווי השוק שלה באותה עת.
ולמרות זאת, נטען, "החברה לא מצאה לנכון לפרט את אבני הדרך". האם מדובר, למשל, בקבלת אישור FDA, שאכן דווח בהמשך כי התקבל למוצר הדגל של מדי־טייט? לטענת כהן, החברה נקטה מדיניות הסתרה ושמרה לעצמה את המידע, שלבטח היה ידוע לדירקטור מטעמה במדי־טייט, בעוד בעלי המניות מהציבור מקופחים ומצויים בערפל.
כהן מפרט בבקשה כיצד סנטורוס רכשה 20% ממניות קסניה בתקופה שבין הדיווח על ההתקשרות עם אולימפוס לבין הדיווח על אישור ה־FDA בשנת 2020.
בתגובתה טענה סנטורוס כי "פירטה בדיווחיה את כל המידע המהותי לעמדתה באותו מועד, שאותו היא נדרשה לגלות על פי חוק ניירות ערך". לטענתה, אבני הדרך לא היו תנאי מהותי למימוש אופציית הרכישה בידי אולימפוס, ועמידה בהן היתה משפיעה רק על מועד פקיעת האופציה, ולכן, לשיטתה, "אבני הדרך אינן פרט מהותי שקסניה נדרשה לגלות". בתגובה הודגש שפרסום אבני הדרך עלול היה להזיק למדי־טייט ולספק מידע למתחרותיה. רק לאחר פניית כהן לבית המשפט מסרה קסניה דיווח למשקיעים בנושא.
אף שסנטורוס הכחישה את טענות כהן, היא מיהרה כבר במהלך הדיון הראשון בתיק, בסוף דצמבר האחרון, להודיע באמצעות באי כוחה ממשרד מיתר, שהיא מוכנה לפשרה עם כהן, על פי המלצת בית המשפט. במסגרת הפשרה היא הסכימה לרכוש ממנו את מניותיו במחיר התואם את הערכת השווי המעודכנת לחברה, הגבוהה בכ־38% משווייה בבורסה ביום הדיון. הערכה זו נגזרת מהשווי ההוגן של אחזקות קסניה בחברות הביוטק (44 מיליון דולר), כפי שפירטה החברה במצגת למשקיעיה כמה חודשים קודם לכן.
שווי קסניה בבורסה לפני הדיון בבית המשפט היה כ־111 מיליון שקל (ויום לפני חתימת הסכם הפשרה הוא עמד על כ־130 מיליון שקל) — ובמסגרת הפשרה סוכם על שווי חברה של כ־154 מיליון שקל.
בעקבות זאת הוגשה בסוף ינואר האחרון לבית המשפט בקשת הסתלקות מוסכמת מהתובענה. הצדדים הסכימו לוותר על כל טענה לגבי המחיר שנקבע במתווה הפשרה, וכהן התחייב להסתלק מתביעתו האישית, לא לרכוש בשנתיים הקרובות ניירות ערך של קסניה ולא להיות מעורב בהליכים משפטיים אחרים נגדה או נגד נושאי משרה בה. קסניה דיווחה לבורסה על ההסדר תוך הדגשה ש"אין בטענות שהועלו בבקשה ולו כלום".
בטוליפ קפיטל ישקלו את צעדיהם המשפטיים
השופט כבוב אישר את בקשת ההסתלקות בפסק דינו, קבע שהיא מאוזנת, אך ציין בפירוש: "סבורני, כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה, וכי לפחות ברמה הלכאורית, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, היה מקום לחשש מצד המבקש אשר לחלקי מידע שהמשיבה לא פירטה באופן מלא במסגרת דו"חותיה ודיווחיה המידיים — למשל, לעניין תנאי האופציה לחברת אולימפוס בקשר עם רכישת מניות מדי־טייט, שדווחו לאחר הגשת הבקשה".
אמנם כהן נסוג בו מתביעתו, אך קביעות השופט כבוב יכולות לפתוח פתח למשקיעים אחרים להגיש תביעות נגד קסניה וסנטורוס. עם המשקיעים הנוספים בקסניה נמנים קרן הגידור טוליפ קפיטל; חברת ח.מר ובעל השליטה בה חיים מר; וטל מניפז, חתנו של אליעזר פישמן, המכהן כיו"ר קסניה. בטוליפ קפיטל אמרו ל"כלכליסט", כי בעקבות פסק הדין ולאחר פרסום הדו"ח השנתי של קסניה, ישקלו את צעדיהם המשפטיים.
צ'נגוויז, יליד איראן, שעשה את הונו בנדל"ן ומסחר במטבעות, משקיע כבר יותר מעשור בחברות טכנולוגיה וביוטק ישראליות. הוא משקיע, בין השאר, באמצעות חברת הון הטבע — שבה הוא בעל מניות לצד אלביט, רפאל, ביטוח ישיר ועוד. להון הטבע יש אחזקות בשלוש מהחברות הציבוריות שהציגו תשואות פנומנליות ב־2020: אוגווינד, אלקטריאון ובלייד ריינג'ר. בנוסף, מושקעת הון הטבע בחברות טכנולוגיה שבכוונתה להנפיקן בקרוב.
השקעות נוספות בחברות ציבוריות בישראל מבצע צ'נגוויז באמצעות הנאמנות רולינסון, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים (BVI), שבאמצעותה הוא מחזיק בסנטורוס ובשרשור בקסניה ובחברת HBL (הדסית ביו החזקות). באמצעות חברה אחרת הוא מחזיק גם במניות אלמדה ונצ'רס הציבורית, ויש לו השקעות פרטיות רבות בתחומי הקלינטק והסייבר בישראל, שאותן הוא מבצע באמצעות קרן CBG (קונצנזוס ביזנס גרופ) שלו. צ'נגוויז מושקע בחממה הטכנולוגית הישראלית טרנדלייז, הנסחרת בסינגפור, בקרן פרגרין ובקרן אקסלמד של מורי ארקין — המשקיעות בביומד.
כהן פנה גם לרשות ניירות ערך לגבי קסניה וביקש שתפעל בנושא — ואף ביקש סיוע במימון תובענה ייצוגית. אך לדבריו, ככל הידוע לו, הרשות לא נקטה פעולה כלשהי. "המקרה הזה מתחילתו היה ידוע לרשות ני"ע, שמגלה אוזלת יד בשמירה על המשקיעים מהציבור", אמר כהן. "אמנם מדובר בכסף קטן יחסית של כמה עשרות מיליוני שקלים, שמשקיעים מהציבור הפסידו, אך כשלא מסתכלים על החברות הקטנות, הדברים מחלחלים למעלה לחברות הגדולות. חוסר היכולת או הרצון של הרשות להתמודד עם סוגיות המאפשרות לבעלי שליטה לעשות בכספי משקיעים ככל העולה על רוחם, מקומם וגורם נזקים לציבור המשקיעים".
עו"ד אורי בר־און, שותף במשרד מיתר, המייצג את צ'נגוויז בישראל, מסר כי "העובדה שבית המשפט המליץ לתובע להסתלק מתביעתו, ציין בהחלטתו את הקושי בהוכחת טענותיו, ואישר את ההסתלקות ואת דחיית התביעה האישית מבלי למנות תובע מייצג במקומו — מדברת בעד עצמה".
מרשות ני"ע נמסר: "הרשות אינה מתייחסת לפעילותה מול הגופים המפוקחים, וככל שנדרש, פעילות זו באה לידי ביטוי בדיווחי החברות".