הח"כים איבדו את הקשר עם הבוחר

משבר קורונה, אבטלה שוברת שיאים, גירעון אימתני — אבל לתקציב שמועבר לח”כים לצורכי יצירת קשר עם הציבור כל זה לא מזיז. פירוט הוצאות הח”כים לצורך זה עמד ב־2020, כפי שנחשף באתר “כלכליסט”, על 11 מיליון שקל, בדומה לשנה הקודמת. למרות הסערה הכלכלית מכל עבר, הח”כים המשיכו להנות מתקציב שנתי אישי של כ־96 אלף שקל, בעוד ראש הממשלה, שריו וסגניהם זכו כל אחד ב־54 אלף שקל.

מליאת הכנסת | צילום: מיקי נועם אלון

בשנת הקורונה הגדולה שפקדה אותנו שיאן הוצאות הקשר עם הציבור היה ח”כ דוד ביטן (הליכוד), שעבר את המגפה על בשרו. יו”ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הוציא את עיקר כספי הקשר עם הציבור שהוקצבו לו על צורכי משרד (34.5 אלף שקל), כיבוד קל (23.2 אלף שקל) וייעוץ מקצועי (17.5 אלף שקל). בלשכת ביטן טענו כי היותו שיאן ההוצאות נובעת בכלל מאחריות תקציבית, שכן הוא לא השתמש בתקציב הוועדה שבראשה עמד אלא העמיס את ההוצאות שנבעו מכך על תקציבו האישי לצורכי קשר עם הבוחר. מהקצה השני בולט דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוציא רק 642 שקל מתקציב הקשר עם הבוחר, וכנראה העדיף את החשיפה החינמית שלה הוא זוכה מתפקידו.

חוסר היכולת של הח”כים להציב לעצמם גבולות בעת משבר כה חריף מחדד את הצורך ברפורמה בתקציב הקשר עם הציבור ובצמצומו לצרכים אמיתיים: תחזוק אתרי אינטרנט וערוצי מדיה חברתית, שאכן משמשים להגעה אל הציבור. לשכות חוץ פרלמנטריות, שטחי עבודה במלונות, מכונות קפה וריהוט — כל אלו הם פינוקים מיותרים שהבוחר לא צריך לשאת בהם. כמוהם גם יועצי תדמית ושירותי עריכת סקרים, שמתווספים על היועצים הפרלמנטריים שהבוחן מממן לכל ח”כ גם כך.

כשהח”כים לא מסוגלים לגלות אחריות, להדק את החגורה מיוזמתם ולצמצם בהוצאות הקופה הקטנה שלהם, מה הפלא שאמון הציבור בהם פוחת, ואיתו יורדים גם שיעורי ההצבעה בקלפי.