הנפקת קוינבייס: בשורה לענף הקריפטו או בגידה חסרת בושה?

עבור כל אותם חסידי אמת של הביטקוין ששרדו את המשבר המתמשך של מטבעות הקריפטו בין 2017 ל-2020 והמשיכו לשמור על האחזקות שלהם, ההנפקה של פלטפורמת המסחר במטבעות הדיגיטלים קוינבייס (Coinbase) בוודאי הרגישה כמו ההוכחה הניצחת לצדקתם.

מעבר לכך שההנפקה בגובה 75.9 מיליארד דולר בנאסד"ק היוותה את משיכת הכספים הגדולה ביותר בהיסטוריה של הקריפטו, רבים טוענים כי היא ביססה את מעמדם של המטבעות הדיגיטליים ככוח שיש להתחשב בו בוול סטריט.  

קוינבייס | צילום: גטי אימג'ס

במילים אחרות, עבור תומכי הקריפטו ברחבי העולם, ההנפקה סימלה את היום שבו הם סוף כל סוף קיבלו את ההוכחה שצדקו כל הזמן.

היום (א') צונח הביטקוין ב-10% לפחות מ-56 אלף דולר, מחיר נמוך בכמעט עשרת אלפים דולר מהשיא שרשם המטבע בשבוע שעבר. עם זאת, הביטקוין עדיין נסחר בזינוק של 92% ביחס לתחילת השנה.

"זה מרגיש כמו שינוי בלגיטימיות לא רק עבור קוינבייס אלא עבור התעשייה כולה. לקריפטו יש סיכוי עכשיו להפוך לכוח מרכזי בעולם הפיננסי", הגיב להנפקת קוינבייס מנכ"ל החברה בריאן ארמסטרונג. הערכת השווי הגבוהה של החברה הגיעה לאחר פרסום תוצאות מרשימות במיוחד עבור הרבעון הראשון.

החברה דיווחה על הכנסות בגובה 1.8 מיליארד דולר עבור התקופה, זאת בהשוואה להכנסות של 191 מיליון דולר בשנה שעברה. הרווח הנקי עמד על 800 מיליון דולר. התוצאות הללו, גרסו באתר the Street, הפכו את החברה ראויה להשוואות ל-ICE, החברה האם של בורסת ניו יורק, שהערכת השווי שלה עומדת על סביב 67 מיליארד דולר.

עם זאת, פרשנות אובייקטיבית יותר תציין כי זו כלל אינה השוואה הוגנת. נכון, ב-ICE דיווחו על הכנסות של 1.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2020, כך שמבחינה זו קוינבייס נמצאים באותה ליגה כמוהם, אך קוינבייס היא חיה מזן אחר לגמרי מהמוסד של וול סטריט שהוא ICE.

עובדי קוינבייס ביום ההנפקה | צילום: רויטרס

קוינבייס רגישה במיוחד לתנודות העל של מחירי הקריפטו. בעוד שברבעון הראשון של השנה רשמה החברה ביצועים מרשימים כשהביטקוין טיפס מעל 60 אלף דולר, בשנת 2019 דיווחה החברה על הפסד שנתי של 30 מיליון דולר, אז מחיר הביטקוין נע בממוצע בסביבות 5,000-6,000 דולר.

בשלב זה קוינבייס מפוקחת על ידי מסגרת החקיקה של עסקי שירותי הכסף בארה"ב (US Money Services Business) ולא מוגדרת כבורסה או שירות ברוקראג' לאשראי או מסחר. זה מעניק לחברה יתרון גדול מול המקבילים לה המפוקחים הרבה יותר כמו ICE או שיקגו מרכנתיל אקסצ'יינג' (CME).

אם זה ישתנה יהיו לכך השלכות רציניות. כך למשל, אם קוינבייס אכן תהיה נתונה לרגולציה של בורסה, היכולת שלה לייצר הכנסות משירותי ברוקראג' וממסחר בסיסי תוגבל משמעותית. אם היא תפוקח כמו חברת מסחר ראשית או בנק, נטל ההון שתצטרך להחזיק יהיה גבוה משמעותית.

ההנפקה הציבורית הראשונה (IPO) של קוינבייס אמנם מוכיחה את החשיבות של מטבעות הקריפטו כנכסים ספקולטיביים, אך טמונה פה אירוניה שחשוב לציין - חסידי הביטקוין מתייחסים לפלטפורמה הזו כבוגדת חסרת בושה. הם מאמינים שהחברה זנחה את עקרונות היסוד של מטבעות הקריפטו עבור התרנגולת מטילת ביצי הזהב שהציעו לה בוול סטריט. זה טיעון הוגן.

קוינבייס הגיעה לשוק תוך הבטחה לבנקאות אמינה, תשלומים נמוכים יותר, פרטיות ומעל הכל – הסוף לתלות של הציבור במתווכים פיננסים.

אך בכך שקוינבייס חיזרו אחרי וול סטריט ואימצו את הרגולציה, במיוחד חוקי הכר את הלקוח וחוקים נגד הלבנת הון, הם נטשו את התפקיד של הגורם המטלטל את מערכת כסף הפיאט המסורתית שבשליטת המדינה, ובנוסף נסוגו מהפרטיות שחזה ממציא הביטקוין סאטושי נקמאטו לעסקאות במטבעות קריפטו.

היה מרתק לצפות במעבר של הקבוצה והפיכתה למתווך נוסף בשרשרת. עוד לא ברור אם 56 מיליון המשתמשים בפלטפורמה מבינים או אם בכלל אכפת להם שהם אינם מחזיקים במטבעות אלא בשטרות חוב (IOU) של קוינבייס, או שמרבית העסקאות בפלטפורמה אינן מבוצעות באמצעות בלוקצ'יין ציבורי.

ההנפקה הזו של קוינבייס יצאה לדרך כשהחזון המקורי של נקמאטו מעורער בדרכים נוספות.

בשבוע שעבר, מייקל מורל לשעבר סגן מנהל ב-CIA, תמך באופן רשמי ברשת של הביטקוין בטענה ש"ניתוח בלוקצ'יין היא דרך יעילה ביותר להילחם בפשע וכלי לאיסוף מודיעין".

באותו השבוע הליברטריאן הידוע פיטר ת'ייל הזהיר שסין – מדינה עם רשת ריגול נרחבת מטעם הממשלה ועם שאיפות נרחבות בתחום המטבעות הדיגיטליים – משתמשת בביטקוין ככלי נשק פיננסי נגד ארה"ב.

זה עשוי להצביע על כך שהמדינה, ולא הקריפטו הם שניצחו בקרב במונחים של שליטה על המערכת הפיננסית. במקום לחגוג את ההנפקה של קוינבייס, אלה שהאמינו שהקריפטו יסיים את התלות של הציבור בבנקים מרכזיים או בחברות פיננסיים, צריכים לגנות את המהלך. כל הסימנים מצביעים על כך שהקריפטו פעל פחות כמושיע ויותר כמלכודת דבש שנועדה לפתות את המשתמשים לעבר יותר מעקבים, לא פחות.