אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העיוות: מנכ"ל חייב למכור מיד. שר הביטחון? שייקח את הזמן צילום: יריב כץ

פרשנות

העיוות: מנכ"ל חייב למכור מיד. שר הביטחון? שייקח את הזמן

גם אחרי 10 חודשים כשר הביטחון, בני גנץ מחזיק במניות של חברה שעושה עסקים עם משרד הביטחון ועדיין לא פנה לקבל היתר אחזקה ממבקר המדינה. הסדר ניגוד העניינים של גנץ חושף את ההנחה הבעייתית שמקבל נבחר ציבור

25.04.2021, 07:01 | תומר גנון

הסדר ניגוד העניינים של שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, שבו צפו לראשונה במלואם האינטרסים הכלכליים שלו ואחזקותיו בחברות פרטיות, חושף את הפער הלא סביר בין מה שנדרש מעובד ציבור לנבחר ציבור. עיוות שיוצר חור בהגנה על העיקרון החשוב שיש למנוע מצב שבו משרת ציבור עלול לפעול בניגוד עניינים בין האינטרס שעליו הוא מופקד לבין האינטרס האישי שלו. 

קראו עוד בכלכליסט

גנץ, כך על פי ההסדר, מחזיק 2.37% בגט־סאט (Get Sat), חברת פיתוח, ייצור ואספקת טרמינלים לווייניים מרחובות. גנץ הצטרף לחברה ביוני 2016 כיועץ אסטרטגי חיצוני. גט־סאט הוקמה בשנת 2013 על ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין שמשמש כמנכ"ל, ועל ידי יוצא 8200 אולג רויטברג. השניים הם בעלי השליטה כיום בחברה שמעסיקה כ־40 עובדים. ב־2019, כך דווח, היא זכתה במכרז של צבא ארה"ב לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף של כמה מיליוני דולרים. 

שר הביטחון בני גנץ, צילום: אלעד מלכה שר הביטחון בני גנץ | צילום: אלעד מלכה שר הביטחון בני גנץ, צילום: אלעד מלכה

אלא שגט־סאט היא גם ספק של משרד הביטחון שבראשו עומד גנץ, ואף מחזיקה ברישיונות שיווק וייצוא מטעם אפ"י (אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני). "מדובר בחברה קטנה המספקת למשרד ציוד בהיקף לא גדול", נכתב בהסדר, אך גם צוין שהיא מעורבת לעיתים בפעילות של סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני). כל זה בוודאות עלול להציב את גנץ בניגוד עניינים, לפי ההסדר. לפי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שערך את ההסדר של גנץ: "נקודת המוצא היא שעובדים בכירים במשרד נדרשים להימנע מלהחזיק במניות בחברות בתחום הפעילות שהם אחראים עליו. לשם השוואה, מנכ"לים של משרדי ממשלה נדרשים למכור אחזקותיהם בחברות שיש להן קשר לפעילות המשרד, כתנאי לכניסתם לתפקיד".

ומה עם גנץ, השר האחראי על משרד הביטחון ובעצם הפונקציה הבכירה בו? ליועמ"ש אין סמכות להורות לו למכור את המניות, למרות שכך כנראה היה מורה למנכ"ל המשרד. למה? כי הדבר הוא כאמור בסמכות של ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה, שגנץ צריך לפנות אליה ולבקש אישור מיוחד להמשיך להחזיק במניות החברה לאור המצב שנוצר.

והנה העיוות. עובד ציבור, למשל מנכ"ל, בכלל לא היה יכול להתחיל את עבודתו במשרד הביטחון כל עוד לא מכר מניות של חברה שהיא ספק של המשרד. אבל השר גנץ יכול גם יכול.

לקחו לו אגב ארבעה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד לדווח בכלל על האחזקה. היועמ"ש מצדו גם לקח את הזמן והוסיף עוד חמישה חודשים של בדיקה. גנץ, לפחות נכון ליום חמישי האחרון, עדיין לוקח את הזמן. חודש לאחר שקיבל הנחיה רשמית לפנות לוועדת ההיתרים בנושא — הוא טרם פנה אליה לבקש היתר אחזקה במניות. לשאלות "כלכליסט" בנושא הוא לא השיב. והנה עשרה חודשים לאחר שגנץ שר הביטחון מניות של ספק של המשרד עדיין בשליטתו, על כל ההשלכות האפשריות שהחלטות שקיבל אולי השפיעו באופן עקיף על החברה.

עיון בתיק חברת תקשורת הלוויינים במשרד המשפטים מעיד שיש בעיה נוספת. יש לה עוד בעלי מניות מיעוט, שיש להם אינטרסים נוספים אולי מול משרד הביטחון או משרדי ממשלה נוספים. למשל יאיר רוזנברג, טייס לשעבר ובעלים של חברת עיצוב תעשייתי המתמחה בתכנון תאי טייס. או תא"ל במיל' איל זלינגר, קצין קשר ותקשוב ראשי (קשר"ר) בתפקידו האחרון בצה"ל, וכיום איש עסקים פרטי. וגם הפרסומאים איל חומסקי, שמכהן כדירקטור בגט־סאט, ורמי רושקביץ.

בגט־סאט גם מחזיקות קרנות פרטיות זרות, שקשה לדעת מי ומה עומד מאחוריהן והאם יש להן אינטרסים נוספים מול משרד הביטחון. למשל חברת הטכנולוגיה ההודית RANGSONS TECHNO שרשומה בסינגפור, יצרנית אנטנות בתחום התעופה בעצמה, או קרן ההון סיכון ההונג קונגית iVentures Asia, שרשומה באיי הבתולה.

גט־סאט אינה החברה היחידה שכעת נחשף שלגנץ יש בה אינטרס כלכלי. באחת מהן, חברת הגנת הסייבר דיפ אינסטינקט (Deep Instinct) ש־0.55% ממנה מוחזקת עבורו בנאמנות, מניותיו הגיעו בסוף השבוע בעקבות סבב גיוס נוסף לשווי שמרני של 6.3 מיליון שקל. אלא שדיפ אינסטינקט, בניגוד לחברת תקשורת הלוויינים, אינה עובדת עם משרד הביטחון או כפופה אליו.

האם סביר שגנץ ימשיך להחזיק במניות של חברה שעובדת עם משרד הביטחון ושלבעלי מניות מלבדו יש עוד אינטרסים שאולי לא ברורים מול המשרד שהוא עומד בראשו? ומדוע חלף כל כך הרבה זמן עד שהנושא הונח על השולחן?

קשה לראות איך ועדת ההיתרים תוכל להתעלם מכך שאם המניות האלה היו בידי מנכ"ל המשרד, הן היו חייבות להימכר, ומיד עם כניסתו לתפקיד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות