יאיר אבידן, המפקח על הבנקים | צילום: יריב כץ
בנק ישראל מקדם מסלול עוקף לרפורמת הבנקאות הפתוחה
הרפורמה שאמורה להגביר את התחרות בבנקים באמצעות שיתוף מידע של לקוחות עם חברות פינטק תלויה בחוק ההסדרים שאינו נראה באופק. כעת רוצים בבנק שהרגולטורים יגדירו את תנאי הוצאת הרישיון לקבלת המידע עד להסדרת החקיקה
המפקח על הבנקים יאיר אבידן שלח בשבוע שעבר מכתב לרגולטורים הפיננסים — יו"ר רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה והממונה על מאגר נתוני אשראי אייל חדד — ובו הוא קרא להם לגבש תנאים שיאפשרו לגופים עליהם הם מפקחים לקבל גישה למידע על לקוחות הבנקים. בכך מנסה בנק ישראל לשחרר, לפחות באופן חלקי, את ה"פקק" ברפורמת הבנקאות הפתוחה שנתקעה בשל הקיפאון הפוליטי.
קראו עוד בכלכליסט:
מדובר באחת הרפורמות המשמעותיות בתחום הפיננסים, שמטרתה להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוזיל את מחיר השירותים הבנקאיים ללקוחות. במסגרת הרפורמה התבקשו הבנקים לפתוח את המידע הקיים על לקוחותיהם לגוף שלישי כמו חברות פינטק, זאת במידה והלקוח ביקש זאת. מידע זה אמור לסייע לגופים החיצוניים להציע ללקוח הצעות המתאימות לצרכיו — להשוות עבורו עלויות של שירותים פיננסיים, לייעץ לו ולבצע פעולות נוספות שישפרו את יכולת הצרכנות הפיננסית שלו.
הרפורמה בנויה משני שלבים. השלב הראשון, במסגרתו הנחה בנק ישראל את הבנקים לפתוח את מערכות המידע הפינימיות שלהם, החל לצאת באחרונה לפועל. אולם מידע זה פתוח כרגע רק לגופים המפוקחים על ידי בנק ישראל, ולא יוצא לגופים נוספים, שכן החלק השני ברפורמה הוא תהליך רישוי לגופים שיקבלו גישה אל המידע. רישוי זה אמור לעבור בחקיקה בחוק ההסדרים, שתקוע מזה שנה.
מאז יוני אשתקד שוכב לו תזכיר חוק זה במסגרת חוק ההסדרים, אולם בשל הדשדוש בהרכבת הממשלה והיעדר תקציב, החוק לא נחקק, והרפורמה לא יכול לצאת לדרך באופן מלא. למעשה רק לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי יש גישה למידע האחת של השנייה, ואילו גופים חוץ בנקאיים וחברות פינטק נותרו כרגע בחוץ.
הפינטק עלו להשאר בחוץ
מהמכתב של אבידן לרגולטורים נראה כי בנק ישראל מנסה לפתור את הפלונטר בדרך יצירתית. אבידן קרא לשלושת הרגולטורים לגבש בעצמם את הדרישות לקבל המידע מהגופים עליהם הוא מפקח. כל גוף שיעמוד בתנאים אלו יקבל תעודה חתומה דיגיטלית שתאפשר את הגישה למידע. הרגולציה תכלול היבטים של אבטחת מידע, שמירת מידע והיבטים צרכניים. לאחר שהרגולטורים יקבעו את הכללים הללו, ישנה בנק ישראל את הכללים לבנקים, ויקבע כי הם ייתנו גישה למידע שלהם לאותם גופים שיקבלו את הרישיון. מדובר בפתרון יצירתי, אולם גורמים במערכת הפיננסית מעריכים כי הוא לא יביא בפועל לכניסה משמעותית של חברות הפינטק, היות ורובן לא מפוקחות כיום על ידי אחד מהרגולטורים הרלוונטיים.
"אנו מתכוונים לאפשר גישה גם לגופים המפוקחים על ידיכם, ולהטיל חובה על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לתת גישה למידע אודות חשבונות של לקוחותיהם", כתב אבידן לרגולטורים.
אבידן מודה שמדובר בפתרון לא שגרתי. "פתיחת הגישה לגופים נוספים, ללא חקיקה מוסדרת, הינה אירוע מורכב, שיש בה כדי להגביר את הסיכונים השונים הקיימים ממילא במערכת של בנקאות פתוחה. לפיכך, נדרש, לכל הפחות, כי תהיה רגולציה אחידה בין הגופים הפועלים בסביבת הבנקאות הפתוחה, הכוללת הסדרה רלוונטית לתחום, פיקוח ואכיפה שוטפים", הוסיף.
המאבק על השוואת העלויות
צעד זה מתבצע כשברקע ישנה מחלוקת חריפה בנוגע ליישום רפורמת הבנקאות הפתוחה. אחד השירותים שרפורמה זו מניבה היא שירות של השוואת עלויות. לפי טיוטת החוק, על הבנקים ייאסר להעניק שירות שכזה בשל פוטנציאל ניגוד העניינים, אולם היות והחוק לא נכנס לתוקף, בנק ישראל מאפשר להם זאת תחת מגבלות ובראשם קבלת אישור מיוחד מרשות התחרות. במשרד האוצר וברשות ניירות ערך מתנגדים לכך בצורה נחרצת, מחשש לפוטנציאל לניגוד עניינים, ומחשש לכך שהבנקים "ישתלטו" על תחום השוואת העלויות, וחברות הפינטק יתקשו להתחרות בהם.