אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם שיעורי המס החד ספרתיים ייעלמו?

דעה

האם שיעורי המס החד ספרתיים ייעלמו?

הממשל החדש בארה"ב מעוניין להעלות את שיעור מס החברות, ובכך למנוע פגיעה בתחרותיות של ארה"ב וזליגת עסקים למדינות עם שיעור מס נמוך יותר. האם הרנסנס הטכנולוגי הישראלי תחת איום?

20.05.2021, 12:55 | דינה פסקא-רז

בעידן טרמאפ היו אירופה וארה"ב על מסלול התנגשות. כיום, כמעט חצי שנה לתוך חילופי הממשל התמונה שונה בתכלית, גם במישור הפיסקלי, ונראה כי פסקאות שלמות ברפורמת ביידן "The Made in America Tax Plan" יובאו מאירופה, מניירות העבודה של ה-OECD.

קראו עוד בכלכליסט:

תוכנית ביידן מפנה זרקור אל שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בנטל המס הפדרלי של "תאגידי העל" האמריקאיים, וקובעת כי שיעור זה עומד על כשליש מהמקובל במדינות המפותחות (1% לעומת 3% מהתמ"ג). 

נשיא ארה"ב ג נשיא ארה"ב ג'ו ביידן | בלומברג נשיא ארה"ב ג

מצדו השני של האוקיאנוס, האג'נדה של ה-OECD שאפתנית וכוללנית – לייצר מערכת מיסוי בינלאומי הוגנת, שמחלקת את הנטל בהלימה ליצירת הערך וצבירת העושר, ואגב כך לסגור את הפרצות שאפשרו לקבוצות גלובליות, ובפרט לחברות טכנולוגיה החוות צמיחה מטאורית כמעט ללא נוכחות פיסית במדינות היעד, לשלם מעט מאוד מס. 

בבסיס הרפורמה המתוכננת שני אלמנטים: הראשון, עוסק בחלוקה מחדש של בסיס המס וקובע זכות מיסוי חדשה במדינת שוק היעד, על בסיס כמות המשתמשים, גם בהיעדר נוכחות פיסית של המוכר. קחו למשל את מודל הפעולה של אמזון או גוגל, ויובהר מדוע האירופאים דוחפים חזק לכיוון, שאמריקה של טראמפ סלדה ממנו. 

השני הוא הגשמה חלקית של אידאל אוטופי – הרמוניזציה או האחדה עולמית של חוקי המס, במטרה למנוע את דליפת המס בנקודות החיבור הרופפות בין הדינים במדינות שונות. מול אידאל זה, עומד עיקרון היסוד של ריבונות המדינה המודרנית, הנהנית מסוברניות מלאה לקבוע את מדיניותה הפיסקלית. ה-OECD מוביל גישת בייניים של סטנדרט מינימלי, ורואה לנגד עיניו טווח לגיטימי בו תוכל כל מדינה לנוע, אך לא לחרוג ממנו. בליבו של טווח זה עומדת הסכמה על מס חברות מינימלי לקבוצות רב לאומיות גדולות, ובכך כמובן תקטן המוטיבציה של חברות להסית פעילות למדינות בשיעור מס נמוך, ושל אותן מדינות לייצר משטרי מס תחרותיים. במובן זה יש זהות אינטרסים בין האירופאים לאמריקאים. 

הממשל האמריקאי מעוניין למנוע פגיעה בתחרותיות

הממשל החדש בארה"ב מעוניין כאמור להעלות את שיעור מס החברות, ובד בבד למנוע פגיעה בתחרותיות של ארה"ב וזליגת עסקים למדינות עם שיעור מס נמוך יותר. במובן זה יישום מס גלובלי מינימלי נופל לידיהם כפרי בשל. מדובר במהלך מבריק, שנותן מענה ללחץ הציבורי להכפיף את ה-Big Techs למס אפקטיבי ובמקביל לאזן את הפסד ההכנסות שצפוי כתוצאה מהנגיסה של יתר מדינות העולם בתפוח האמריקאי הגדול, הצפויה כתוצאה ממיסוי שווקי היעד.

אחת ההשלכות הדרמטיות צפויה להיות התכנסות גלובלית של שיעורי המס סביב אותו מספר קסם שייקבע. האמריקאים מכוונים למס חברות של 21%. גרמניה וצרפת הודיעו על תמיכה, ואף שהצפי הוא לשיעור מס נמוך יותר, הדבר ישפיע על היכולת של מדינות קטנות יותר למשוך אליהן פעילות, הון או השקעות. 

משרדי חברת סטראט אפ ישראלית - האניבוק. האם ההייטק הישראלי צפוי להפגע? משרדי חברת סטראט אפ ישראלית - האניבוק. האם ההייטק הישראלי צפוי להפגע? משרדי חברת סטראט אפ ישראלית - האניבוק. האם ההייטק הישראלי צפוי להפגע?

ואיפה ישראל בכל הסיפור הזה? 

ראשית יש לציין כי ישראל מחויבת להוראות ה-OECD ולכן תצטרך ליישר קו ולהתאים את החקיקה המקומית לסטנדרט שייקבע. כניסה לתוקף של מס מינימלי גלובלי תטיל צל כבד על שיעורי המס המיטיבים – 6% (מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד), 12% (מפעל טכנולוגי מועדף) ו-16% (מפעל מועדף). 

האם הרנסנס הטכנולוגי בישראל נמצא תחת איום? נדמה שהתשובה לכך שלילית. ישראל אינה שוויץ או לוקסמבורג, והגורם לזרימת ההון וההשקעות לתעשיית ההיי טק המקומית נעוץ בהון האנושי, בחדשנות ובהלך הרוח הישראלי, ולא פחות מכך באקוסיסטם שנבנה לאורך שנים – החל מיחידות העילית הטכנולוגיות, האקדמיה, החממות, סצנת ההון סיכון המקומית התוססת, וכלה בתמריצים ותמיכות ממשלתיות. כל אלה לא צפויים להיפגע כתוצאה מהתכנסות גלובלית סביב שיעור מס חברות גבוה יותר. ממילא, רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות – אפילו חדי הקרן שגייסו או הנפיקו לאחרונה לפי שווי של מיליארדים – עדיין משקיעות סכומים אדירים במחקר ופיתוח. לכן, הן מייצרות הפסד שוטף, ולמצער עדיין מקזזות הפסדי עבר. 

חברות הטכנולוגיה הישראליות המבוססות אכן ייאלצו לשלם שיעורי מס גבוהים יותר. בזהירות ניתן לומר, שאף כי הדבר ישפיע ככל הנראה על השווי של אותן חברות (כתוצאה מקיטון ברווח הנקי לאחר מס), אולם אמות הספים לא תרעדנה, שהרי ממילא "כשיורד גשם כולם נרטבים" – וכל חברות הענק הבינלאומית ייספגו מכה דומה לרווח הנקי.

אף שאין אנו עומדים בפני איום קיומי על ההיי טק הישראלי כתוצאה מתנועת אותם לוחות טקטוניים – אל לנו לחשוב "שיהיה בסדר", ואין צורך להיערך. בעולם משתנה, עלינו לשמור על היתרונות התחרותיים ולייצר חדשים, שישמרו על האטרקטיביות של ישראל כמגנט להון והשקעות זרות, בסביבה חדשה של מס גלובלי מינימלי. יצירת סביבה פיסקלית, שמייצרת וודאות  לגופים זרים לגבי השלכות המס בישראל, הבטחת יציבות הטבות, גישה חיובית ופרגמטית ביחס לפעילויות של תאגידים זרים, והתקשרות בהסכמים מולטי לטרליים (APA) שימנעו כפל מס וחוסר וודאות עשויים להתגלות כצעד בכיוון הנכון מצד רשות המסים.


דינה פסקא-רז היא שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה והמיסוי הבינלאומי ב-KPMG סומך חייקין


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות