אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"צריך להיזהר מהעתיד - בדגש על אינפלציה ומחירי הנכסים" צילום: יריב כץ

סיכום שנת הקורונה במערכת הבנקאית

"צריך להיזהר מהעתיד - בדגש על אינפלציה ומחירי הנכסים"

שוק המשכנתאות רותח, אך אין בכך סיבה לדאגה; היקף האשראי הצרכני ירד, אך הסכנות עוד קיימות; איומי הסייבר על הבנקים מטרידים מאוד והנפקת מטבע דיגיטלי עלולה לפגוע ברווחיהם. המפקח על הבנקים מסכם שנת קורונה ומכריז: "המשבר עדיין לא מאחורינו"

27.05.2021, 06:59 | עירית אבישר

הבנקים פרסמו דו"חות חזקים לרבעון הראשון, שמעידים לכאורה על כך שמשבר הקורונה מאחוריהם. אולם המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, לא ממהר להתבשם מהנתונים. אבידן הבהיר אתמול (ד') במסיבת העיתונאים לרגל פרסום הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים כי מוקדם להכריז על תום המשבר. "נכון לנקודה זו המשבר הריאלי לא השתרשר למשבר פיננסי, אבל צריך להיזהר מאוד מפני העתיד, ולא להגיד שהמשבר מאחורינו. צריך להיות עם האצבע על הדופק, ולבדוק שלא מתפתחים סיכונים של פוסט קורונה כמו האינפלציה, או כמו רמת המחירים של הנכסים לאור הריבית הנמוכה", אמר אבידן. "ככל שנראה שההתפתחויות חיוביות, נאפשר חזרה לחלוקת דיבידנד. בתחילה בשמרנות, ובטווח הארוך יותר ברמות שראינו בעבר", הוסיף.

קראו עוד בכלכליסט:

הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים סיכם את שנת הקורונה, שנה שהחלה בהיסטריה ופאניקה מעוצמת המשבר והשלכותיו, והסתיימה בכך שההשפעות הכלכליות שלו היו חמורות פחות מכפי שהוערך. "כלכליסט" מאיר שש נקודות מרכזיות שעולות מהדו"ח.

1. למרות החזרה לפירעון, מוקדם לחגוג

אחד הצעדים המרכזיים שנעשו לטיפול במשבר הקורונה היה דחיית הלוואות. מנתוני בנק ישראל עולה כי במהלך 2020 הוקפאו 908 אלף הלוואות בהיקף של כ־176 מיליארד שקל.. בעקבות זאת היקף הפרעונות שנדחו עמד על 11 מיליארד שקל. כלומר, תשלומים בסכום הזה שהיו אמורים להיפרע בשנה האחרונה לא שולמו. מתוך אותם 176 מיליארד שקל יש כיום הלוואות בסכום של 25.5 מיליארד שקל שנמצאים עדיין בסטטוס של דחייה, כאשר 70% מהסכום הזה במשכנתאות.

אינפו הבנקים צלחו את גל הקפאת ההלוואות אינפו הבנקים צלחו את גל הקפאת ההלוואות אינפו הבנקים צלחו את גל הקפאת ההלוואות

נכון לסוף מרץ, 86% מהחוב שהוקפא בשנה האחרונה חזר להיפרע באופן מלא, כאשר הנתון הגבוה ביותר הוא באשראי הצרכני — שם 93% מההלוואות חזרו להיפרע כסדרן. על אף הנתונים הטובים הללו, בבנק ישראל מצננים את ההתלהבות, וזאת מכיוון שמצב זה מתבסס על סיוע של המדינה, בעיקר דמי אבטלה והלוואות בערבות מדינה.

2. הסיכון במשכנתאות עלה, אך זו לא נורה אדומה

כאמור עיקר דחיית התשלומים בזמן המשבר היתה במשכנתאות. בשיא המשבר 25% מהמשכנתאות הוקפאו. מאז רוב הלווים חזרו לפרוע את התשלומים, ונכון לסוף מרץ רק 4.5% מהמשכנתאות שהוקפאו בעקבות המשבר נמצאות עדיין בדחיית תשלומים. הפיקוח על הבנקים חושף בדו"ח נתונים נוספים הקשורים בהקפאת המשכנתאות. מניתוח שהם עשו הם מצאו שב־65% מההלוואות שהוקפאו נעשתה הקפאה של למעלה מ־50% מההחזר החודשי. כמו כן, ב־43% מהמקרים הדחייה נעשתה לתקופה של מעל שנה.

עוד עולה מהנתונים כי הקפאת התשלומים במשכנתאות המסוכנות יותר היתה גבוהה יחסית. כך למשל אם מתוך כל שוק המשכנתאות 34.4% הם משכנתאות במינוף גבוה (של מעל 60% משווי הנכס), הרי שהיקף המשכנתאות שהוקפאו ושהן במינוף גבוה עמד על 41.3%. 

עם זאת, אין חולק על כך ששוק המשכנתאות רותח. 2020 היתה שנת שיא בפעילות — תיק המשכנתאות בבנקים צמח ב־12% וחצה את רף ה־400 מיליארד שקל, וזאת לעומת קצב צמיחה שנתי של 8.5% בממוצע בשנתיים קודם לכן. בחודשים האחרונים נרשמים ביצועי שיא, והבנקים מתקשים לעמוד בעומס הפניות. אחד הנושאים שמופיעים בדו"ח הוא המצב בשוק המשכנתאות שנמצא ברמת שיא, כאשר גם היקף המשכנתאות במינוף גבוה נמצא בעלייה. למרות זאת דווקא בתחום זה אבידן לא מוטרד: "אנחנו נותנים תשומת לב רבה לתחום, אבל כרגע זו לא נורה אדומה שמטרידה אותנו. המינוף של הציבור בישראל כמו גם פרמטרים נוספים הם עדיין שמרניים לעומת המקובל בעולם. הפעילות המוגברת במשכנתאות, שהייתה גם בשנת הקורונה, נובעת מהיעדר היצע, מהאתוס הישראלי על כך ש'צריך לקנות דירה' ומהיעדר שוק שכירויות מפותח דיו".

3. ירידה חדה בניצול מסגרות עו"ש, ירידה מתונה יותר בריביות

משבר הקורונה טרף את הקלפים בכל הקשור למגמות בשוק האשראי. כך למשל, האשראי הצרכני ירד אשתקד ב־7% ל־11 מיליארד שקל, זאת בעקבות הירידה בצריכה ובביקוש לאשראי. בפיקוח על הבנקים מציינים כי הירידה בצריכה התבטאה גם בצמצום של 25% בניצול מסגרות העו"ש ובירידה של 7.8% בניצול במסגרות כרטיסי האשראי.

בבנק ישראל מעריכים כי ייתכן שהירידה באשראי הצרכני נבעה ממעבר של לווים להלוואות בשעבוד של דירת מגורים, זאת לאחר שבנק ישראל אפשר לקחת אשראי בגובה של 70% משווי הדירה, לעומת 50% טרום המשבר. "הטבה" זו הובילה לצמיחת אשראי בשיעבוד דירה ב־10% ל־23.9 מיליארד שקל.

בנק ישראל מפרסם בדו"ח את הריבית הממוצעת במגזרי הפעילות השונות. בכל המגזרים נרשמה בשנת 2020 ירידה, בשל הורדת ריבית בנק ישראל כמו גם צעדים של המדינה ובנק ישראל להגברת הנזילות. אולם הירידה הבולטת היתה באשראי הצרכני, שם הריבית הממוצעת ירדה ב־0.5%, ועמדה על 5.1%. למרות ירידה זו מדובר עדייןבמגזר עם הריבית הגבוהה ביותר. בבנק ישראל מעריכים כי הירידה החדה יחסית בריבית במגזר זה נובעת מהירידה בביקוש לאשראי.

אינפו הסגרים זירזו את המעבר לדיגיטל אינפו הסגרים זירזו את המעבר לדיגיטל אינפו הסגרים זירזו את המעבר לדיגיטל


באשר לריביות בשאר המגזרים, באשראי לעסקים קטנים נרשמה ירידה בזכות הקרן בערבות מדינה, דרכה הועמד אשתקד עיקר האשראי למגזר זה. הריבית הממוצעת עמדה על 3.6% לעומת 3.9% בשנת 2019. ובמשכנתאות נמשכת השחיקה בריבית הממוצעת, וזו עמדה על 2.58% אשתקד, לעומת 2.8% בשנת 2019, ולעומת 3.3% בשנת 2017.

4. מנהלי הבנקים מוטרדים מסיכוני הסייבר ומהאשראי הצרכני

בשנים האחרונות מבצע בנק ישראל סקר בקרב בכירים במערכת הבנקאית, בכדי לבדוק מה הסיכונים המטרידים אותם. מהסקר עולה כי סיכון הסייבר צועד בראש, כאשר 80% מהנשאלים ציינו כי זה סיכון שמטריד אותם. 

לעומת זאת סיכון הטכנולוגיה וההמשכיות העסקית ירד מ־70% בשנת 2019 ל־60% ב־2020. ייתכן שמשבר הקורונה, שכלל התממשות של סיכון שכזה, גרם לירידה בחששות, שכן בסופו של דבר הבנקים הצליחו לעמוד בתרחיש הזה, כמעט ללא תקלות. לצד זה החשש מאשראי צרכני למשל עלה משמעותית ב־13% לעומת הסקר מ־2019, כשקרוב למחצית מהנשאלים ציינו שזה נושא שמטריד אותם. ייתכן שהסיבה לכך היא שמשבר הקורונה פגע במשקי בית, וכי מדובר באשראי בסיכון גבוה, שלרוב אין מולו ביטחונות.

5. רק 27% מהפעולות בוצעו בסניפים. המשמעות: פחות עמלות עו"ש

בשנים האחרונות ישנה מגמה של מעבר לביצוע פעולות בנקאיות בערוצים ישירים (בדיגיטל או במוקד הטלפוני), על חשבון ביקור בסניפים, ומגפת הקורונה רק האיצה עוד יותר את המגמה. מנתוני הדו"ח עולה כי אשתקד רק 27% מהפעולות הבנקאיות התבצעו בסניפים לעומת 33% בשנת 2019, ולמעשה מדובר בירידה של 40% לעומת שנת 2017. 

כתוצאה מהמעבר הזה נרשמה גם ירידה בהכנסות מעמלות העו"ש, שהגיעו לעד 10% ברבעון הראשון של 2021, וזאת מכיוון שמחיר העמלות בערוצים הישירים נמוך בעשרות אחוזים מרוב הפעולות הנעשות בסניף. בעקבות המעבר לדיגיטל, מאיצים הבנקים את תהליכי ההתייעלות. בשנה שעברה הצטמצם מספר הסניפים ב־3%, כשנסגרו נטו 30 סניפים, רובם במחוז תל אביב והמרכז. בסך הכל מספר הסניפים בישראל ירד ב־15% מאז שנת 2012 ל־1,006 סניפים. מהנתונים שפורסמו עלה כי אשתקד צומצמו עוד אלף משרות — ירידה של 2.5%. 

6. המטבע הדיגיטלי עשוי לאלץ את הבנקים להעלות ריבית בפקדונות

באחרונה פרסם בנק ישראל עבודה שביצע בנושא מטבעות דיגיטליים, ובה ציין כי הוא שוקל הנפקה של מטבע דיגיטלי בישראל, ובוחן את מכלול הסוגיות הכרוכות במהלך דרמטי שכזה.

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, צילום:  יריב כץ יאיר אבידן, המפקח על הבנקים | צילום: יריב כץ יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, צילום:  יריב כץ

בדו"ח מתייחסים לסוגיה, ומציינים כי צעד שכזה עלול לפגוע בבנקים. הסיכון המרכזי הוא שהמטבע הדיגיטלי יבוא על חשבון פיקדונות הציבור. "פיקדונות הציבור בבנקים הם מקור לנזילות ומתן אשראי על ידי הבנקים, ואם הציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפיקדונותיו בבנקים אל מטבע דיגיטלי, יכולתם של הבנקים למלא את תפקידם הבסיסי — תיווך בין חוסכים ללווים, עלול להיפגע", מציינים בבנק ישראל. 

עוד מציינים בדו"ח כי אם פיקדונות הבנקים יקטנו כתוצאה מהמעבר הזה, יצטרכו הבנקים להגביר את אטרקטיביות הפיקדונות, ולהעלות את הריבית עליהם, שכיום היא אפסית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות