אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת מינוי הנאמנים: הכנ"רית תערער על תקיפת המאגר

פרשת מינוי הנאמנים: הכנ"רית תערער על תקיפת המאגר

השופט חגי ברנר עורר סערה כשמינה את עו”ד ליאור דגן, שאינו נכלל במאגר של כונס הנכסים הרשמי, כנאמן בתיק פשיטת רגל. המדינה תערער השבוע לעליון על קביעתו שמדובר ב"מועדון סגור" חסר תוקף

31.05.2021, 08:12 | ליטל דוברוביצקי

האם הכרחי שנאמן לנכסיו של אדם שנמצא בהליך פשיטת רגל יהיה אך ורק עורך דין שנכלל במאגר המנהלים המיוחדים שגיבש כונס הנכסים הרשמי בשנת 2017, או שאפשר גם אחרת? זו השאלה שניצבה בשבוע שעבר בפני השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט ברנר קבע במפורש שאפשר למנות לתפקיד גם עורך דין שאינו נכלל ברשימה הסגורה – ועורר סערה משפטית. 

קראו עוד בכלכליסט:

לעתים רחוקות בשנים האחרונות ניתן היה למצוא החלטה של בית משפט שמבקרת בצורה חד משמעית וחריפה את התנהלות הממונה על חדלות פירעון ושיקום כללי (הכנ”ר), שאמון מטעם המדינה על הסדרה ופיקוח על הליכי חדלות פירעון.

מייק בן ארי , צילומים: מתוך אתר EGFE, שאטרסטוק מייק בן ארי | צילומים: מתוך אתר EGFE, שאטרסטוק מייק בן ארי , צילומים: מתוך אתר EGFE, שאטרסטוק

השופט ברנר כתב בין היתר כי “הממונה ממשיך עד עצם היום הזה למנות כנאמנים בתיקי חדלות פירעון של יחידים אך ורק את עורכי הדין הנמנים על מאגר קשיח וסגור של מנהלים מיוחדים שגיבש כונס הנכסים הרשמי בשנת 2017, בבחינת ‘אין יוצא ואין בא’”. יש הטוענים שמדובר בהחלטה חשובה, הגיונית וצודקת ויש הסבורים להיפך ויוצאים גם נגד הניסוח הביקורתי שבו השתמש השופט. מכל מקום, כבר השבוע צפויה הכנ”רית עו”ד סיגל יעקבי לערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון. 

"גן עדן לנוכלים"

הסערה המשפטית החלה מהתיק בעניינו של מייק בן ארי, שלפי החשד  עזב את ישראל כשהוא מותיר אחריו מאות משקיעים שהשקיעו בחברה שלו וטוענים באמצעות עו"ד איתן ארז כי בוצעה כלפיהם הונאה. בשלב זה ידוע על כ־1,000 משקיעים שאיבדו בסך הכל יותר מ־500 מיליון שקל. בית משפט מינה לפני כשבועיים את עו"ד ליאור דגן כמפרק החברה של בן ארי על פי המלצת הממונה על חדלות פירעון. שבוע לאחר מכן הגישו משקיעים של בן ארי בקשת פשיטת רגל נגדו, והשופט חגי ברנר מינה לבקשתם את עו"ד ליאור דגן גם כנאמן זמני לנכסי בן ארי. תפקיד נאמן בהליך פשיטת רגל הוא לתפוס את הרכוש של החייב על מנת להעשיר את הקופה לצורך חלוקה לנושי החייב. 

הממונה על חדלות הפירעון לא היה מרוצה מהחלטתו של השופט ברנר והגיש לבית המשפט בקשה לבטל את המינוי של דגן לנאמן זמני לנכסי בן ארי מחשש לניגוד עניינים (שהרי הוא גם מפרק החברה). כמו כן ציין הממונה את העובדה שדגן לא נמצא ברשימה שמתוכה נבחרים נאמנים לפושטי רגל. מדובר ברשימה המכילה מאות עורכי דין שעברו סינונים על ידי הממונה, שמתוכם הוא בוחר את בעלי התפקיד ומעביר להחלטת בית משפט. 

ביום רביעי האחרון התקיים דיון בבית המשפט, והשופט ברנר המליץ לממונה לחזור בו מבקשתו לבטל את מינויו של דגן לנאמן נכסי בן ארי. הממונה לא חזר בו, וביום חמישי כבר פורסמה החלטתו הנוקבת של השופט ברנר. השופט קבע כי אין חובה לקבל מינוי של נאמן בפשיטת רגל רק מתוך אלה שנמצאים במאגר המנהלים המיוחדים שגיבש הכנ"ר בשנת 2017. “צריך לראות את ההחלטה הדרמטית של השופט ברנר בהקשר הרחב יותר של כישלון משרד המשפטים שהפך את ישראל לגן עדן לנוכלים”, אמר ל”כלכליסט” עו"ד איתן ארז, המייצג מאות ממשקיעי בן ארי ושביקש למנות את עו"ד דגן כנאמן לנכסיו. “זה התחיל בחקיקת חוק חדלות פירעון החדש מספטמבר 2019, שכולל הטבות מפליגות לנוכלים ונמשך בזה שמשרד המשפטים מכין רשימת נאמנים מקורבים שלא התעדכנה מאז 2017 ושרק מי שבתוך הרשימה יכול להיות נאמן בתיק פשיטת רגל. זה סוגר את השוק לעורכי דין טובים ומיומנים. זה כמו שהמוסד לביטוח לאומי יוציא רשימה של עורכי דין שרק להם מותר להגיש תביעה על תאונות עבודה”. 

לדבריו, “הקורבנות בתיק בן ארי צריכים להוציא הרבה מאוד כסף על עורכי דין בחו"ל וחוקרים פרטיים ולבצע מספר פעולות בעולם. אז במקום שיוציאו את זה פעמיים, יוציאו פעם אחת. ההחלטה של השופט ברנר תמנע כפילות מיותרת תגרום לכך שעורכי דין מקצועיים וטובים שלא כלולים ברשימה יקבלו תיקי פשיטת רגל".

“פגיעה בחופש העיסוק”

עו"ד ארז הוסיף: “השימוש הבלעדי והמונופוליסטי במאגר הוא מפלה ופוגע בחופש העיסוק של עורכי הדין, שדרכם חסומה מהצטרפות לאותם יחידי סגולה שהם חלק מאותה רשימה היסטורית סגורה. החוק מחייב את הממונה לנהוג בשוויוניות בכלל, ובחלוקת המשאב הציבורי של מינויים בתיקי יחידים בפרט". מנגד, עו"ד סיגל יעקבי, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום (הכנ"ר), הגדירה את החלטתו של השופט ברנר כ”שגויה” והודיעה כי בכוונתה להגיש ערעור לבית המשפט העליון כבר השבוע.

מימין: השופט חגי ברנר והכנ”רית עו”ד סיגל יעקבי. רשימה סגורה<br> מימין: השופט חגי ברנר והכנ”רית עו”ד סיגל יעקבי. רשימה סגורה<br> מימין: השופט חגי ברנר והכנ”רית עו”ד סיגל יעקבי. רשימה סגורה<br>

“קביעת בית המשפט לפיה ההסדר מגביל את חופש העיסוק של עורכי הדין מאחר שמדובר ברשימה סגורה אף היא שגויה לטעמנו. ההסדרים שנקבעו בתקנות, ושאושרו על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט לפני מספר חודשים, מאמצים את המודל לפיו אנחנו פועלים ושמטרתו להבטיח את פתיחת השורות לעורכי דין נוספים שמעוניינים להיכנס לתחום, ובמקביל להבטיח את הרמה המקצועית הנדרשת מצד מי שבידיו מופקדים  ענייניהם של החייב והנושים. בעלי התפקיד מתוך המאגר מתמנים על פי אמות מידה שוויוניות ועל פי עקרונות שפורסמו". עוד טוענים באגף הממונה כי החלטת השופט מתעלמת מהחוק שקבע בהוראת שעה כי מאגר בעלי התפקיד של הממונה ימשיך להיות תקף עד להקמתם של מאגרים חדשים.

ספינה אחת, קברניט אחד

השופט חגי ברנר קבע כי אין חולק כי מאז נחקק החוק ופורסם במרץ 2018 הממונה לא גיבש אמות מידה בכלל, ואמות מידה שוויוניות בפרט, בנוגע לדרכי המינוי של נאמנים בהליכי חדלות פירעון של יחידים (בשונה מדרכי המינוי של נאמנים בהליכי חדלות פירעון של תאגידים). "חלף זאת, הממונה ממשיך למנות כנאמנים בתיקי חדלות פירעון של יחידים אך ורק את עורכי הדין הנמנים על מאגר קשיח וסגור של מנהלים מיוחדים שגיבש כונס הנכסים הרשמי ב־2017". 

השופט קבע כי מאחר שהממונה לא קיים את חובתו לקבוע אמות מידה שוויוניות למינוי של נאמנים בהליכי חדלות פירעון של יחידים, "אין לחסום את מינויים של מועמדים ראויים רק משום שאינם נמנים על המאגר שגיבש כונס הנכסים הרשמי בשנת 2017, מאגר שלא אמור להיות לו תוקף מחייב מאז כניסתו לתוקף של חוק חדלות הפירעון".

השופט הדגיש כי "בכל הנוגע למינוי נאמנים לתאגידים, הממונה דווקא מנהל רשימה פתוחה, שוויונית ודינמית של בעלי תפקיד, המאפשרת לכל מי שעומד באמות מידה מסויימות להימנות על הרשימה. כך בדיוק עליו לנהוג כאשר מדובר במינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון של יחידים". בשורה התחתונה קבע השופט כי בקשת הכנ"ר לבטל את מינוי עו"ד דגן כנאמן זמני לנכסי בן ארי נדחית ומינה אותו לנאמן קבוע. המשמעות היא כי דגן ישמש גם כנאמן לנכסי בן ארי וגם כמפרק החברה של בן ארי לצורך ביצוע פעולות להשבתו של  לפחות חלק מהכסף למשקיעים ולנושים. 

בהקשר זה קבע השופט ברנר: "יש טעם רב במקרה הנוכחי במינויו של אותו בעל תפקיד בשני ההליכים גם יחד. מדובר בפרשה סבוכה במיוחד, שיש לה השלכות כספיות כבדות משקל על ציבור רחב מאוד של נושים שכספם ירד ככל הנראה לטמיון, לפחות ברובו. הדבר האחרון הדרוש לאותם נושים הוא שני בעלי תפקיד, שכל אחד ימשוך את העגלה לכיוונו ויכביד על חברו, במקום לרכז את המאמץ בכיוונים פרודוקטיביים לטובת הנושים בכללותם. כידוע, מקום שבו יש ספינה אחת, יש גם קברניט אחד. גם מבחינת שכרו של בעל התפקיד, רצוי ועדיף שהשכר ישולם לבעל תפקיד אחד ולא לשניים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות