זה עבד בקורונה, אז למה לא להמשיך לחלק ארוחות בחינם?

כשתיאוריות כלכליות מתבססות - בדרך כלל נדרשות שנים רבות עד שהן מוחלפות על ידי תיאוריות חדשות. יש תיאוריות שמחזיקות עשרות שנים ואף למעלה מכך. מדינות בונות תוכניות ותקציבי ענק כאשר הן מתבססות רק על תיאוריות אלו. אלא שלעיתים קורים אירועים גדולים ובלתי צפויים אשר יכולים בקלות לשנות ולהפריך כל תיאוריה כלכלית מבוססת - מהיסוד. ומה יכול להיכנס להגדרה של אירוע גדול ובלתי צפוי? ניחשתם נכון - מגפה עולמית.

בשנת 2020, כאשר מגיפת הקורונה פרצה וכלכלות העולם נכסנו למצב של 'קיפאון', קובעי המדיניות פעלו מהר מבלי לחשוב על ההשלכות - ובצדק. כי למי אכפת מה יקרה לחיסכון שלנו בפנסיה אם לא נצליח לשרוד את החודש הקרוב.

בליץ של הוצאות ציבוריות שטף את העולם במטרה להוציא את הכלכלות מהשפל הגדול ביותר שלהם זה שנים. והתוצאה היתה מהירה - התאוששות הכלכלית היתה יעילה וחלחלה כמעט לכל משק בית או עסק אשר נפגע מהמשבר - בעיקר כאשר מדובר בכלכלות המפותחות.

כעת, כשחלקים גדולים מהעולם רואים סוף סוף את האור אחרי שנה קשה מגיע שלב החשבון. על פי כל התיאוריות הכלכליות המוכרות של המחזורים הכלכליים - היינו צריכים לעבור שנים רבות עד שמשקי הבית היו חוזרים אל מצבם בשנים שקדמו לקורונה. בנוסף האינפציה היתה אמורה להתפרץ והחוב הציבורי לצאת מכלל שליטה. אלא שהמשבר של 2020 הביא תוצאות אחרות. טובות בהרבה.

היום בפרק ה-154 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם האסטרטג והכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד דיברנו על חוקי הכלכלה החדשים. מה השתנה בעידן הפוסט קורונה מבחינת הבנקים המרכזיים והממשלות. מדוע אנחנו לא משלמים מחיר על ה'ארוחות חינם' שחילקו בשנה האחרונה ואיך מתמודדים עם העולם החדש של האינפלציה.

האזנה נעימה!

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

צילום: שאטרסטוק