אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אפקט אל סלבדור: האם ישראל בדרך להגדיר את הביטקוין כמטבע חוץ? קרדיט: pixabay

אפקט אל סלבדור: האם ישראל בדרך להגדיר את הביטקוין כמטבע חוץ?

אמש החליטה אל סלבדור להכיר בביטקוין כמטבע חוקי לשימוש יום-יומי; בישראל, מטבע חוץ מוגדר ככזה, אם הוא חוקי באחת ממדינות העולם; ואולם ביהמ"ש קבע כי הביטקוין כלל אינו "מטבע", אלא "נכס"; מומחה: "ההכרזה בדרום אמריקה עשויה לאתגר את בתי המשפט בארץ"

09.06.2021, 16:43 | נועם לנדמן

אחרי ההכרה באל סלבדור - האם בישראל ישתנה הסטטוס של הביטקוין מ'נכס' ל'מטבע'? ואם כן, בעקבות פסיקת בימ"ש מחוזי מלפני שנתיים, האם הביטקוין עשוי להיות מוגדר בישראל כמטבע חוץ לאחר ההתפתחויות האחרונות באל סלבדור? בישראל, מטבע חוץ מוגדר ככזה, אם הוא חוקי באחת ממדינות העולם.


קראו עוד בכלכליסט:


עו"ד אורי גולדמן המתמחה בתחום המיסוי, מנמק כיצד עשויה להשפיע ההכרה בביטקוין באל סלבדור על ישראל: "הכרתה של אל סלבדור בביטקוין כהילך (כלומר 'אמצעי תשלום') חוקי במדינה, עשויה לאתגר גם את מערכת בתי-המשפט בישראל. כזכור, לפני כשנתיים טלטל בית-המשפט המחוזי מרכז בלוד את קהילת הקריפטו הישראלית עם קביעתו לפיה הביטקוין אינו מטבע – אלא נכס – ולכן מימושו חייב במס (פס"ד קופל). דהיינו לא חל עליו הפטור של שערי המט"ח החל על מטבעות.


נשיא אל סלבדור נאיב בוקלה, העביר בפרלמנט החלטה להכיר בביטקוין כחוקי בארצו, צילומים: רויטרס נשיא אל סלבדור נאיב בוקלה, העביר בפרלמנט החלטה להכיר בביטקוין כחוקי בארצו | צילומים: רויטרס נשיא אל סלבדור נאיב בוקלה, העביר בפרלמנט החלטה להכיר בביטקוין כחוקי בארצו, צילומים: רויטרס


"אלא שבחינת האדנים המרכזיים עליהן נשען פס"ד קופל מגלה שלפחות אחד משני הנימוקים המרכזיים השתנה מן היסוד. בפס"ד קופל קבע כב' השופט שמואל בורנשטיין כי אין לראות בביטקוין מט"ח הן משום שעל-מנת שזה ייחשב למט"ח היה עליו לקבל ביטוי פיזי דוגמת שטר או מטבע פיזי (מעות); והן משום שעל-מנת שיוכר כמט"ח הוא חייב להיות הילך חוקי במדינה כלשהי".

והנה, אמש אל סלבדור הפכה למדינה הראשונה בעולם שבה הביטקוין הוא מטבע חוקי. זאת, לאחר שחברי הפרלמנט במדינה הצביעו אמש ברוב גדול. 62 מבין 84 הקולות היו בעד. מיד לאחר ההצבעה אף עלה מחיר הביטקוין ב-4% ל-34,239 דולר.

גולדמן: "עיננו הרואות, הנימוק האחרון כבר לא עומד בעינו החל מהבוקר, ודי בכך כדי לאתגר מחדש את הפסיקה. אך האמת היא שאם נשוב לפסק-הדין ולנימוקיו, נגלה כי למעשה הנימוק הראשון – הנוגע לדרישה כי הביטקוין יקבל ביטוי ממשי פיזי – הינו נימוק טכני מלכתחילה וניתן לאתגר גם אותו באמצעות מספר חברות בינלאומיות שכבר עובדות על מתן צורני פיזי למטבעות הקריפטו (בראשם ביטקוין) חזק מלכתחילה, ואולי הגיע העת לקרוא גם עליו תיגר.


עו"ד אורי גולדמן, צילום: עמית שעל עו"ד אורי גולדמן | צילום: עמית שעל עו"ד אורי גולדמן, צילום: עמית שעל


"כך, למשל, כבר עכשיו מסתמן כי בעתיד הקרוב אנו נחזה במספר מדינות שיגדירו כהילך חוקי את כסף הפיאט שלהן (מערכת כספית שכל קיומה מושתת על חוק ואמון בממשלה המנפיקה אותו) – הגם שזה נטול כל ביטוי פיזי. הגדרה צפויה זו עשויה להעמיד בסימן שאלה האם הקביעה בפס"ד קופל ביחס לביטוי הממשי של הביטוקוין עדיין בעלת תוקף בשנת 2021. לבטח בעתיד".

גולדמן מוסיף כי "לכל זאת יש להוסיף כי בשנים האחרונות צצים יותר ויותר ביטויים ממשיים לביטקוין, כמו למשל מעות מסוג קסשיוס, כך שכלל לא בטוח שעדיין ניתן לקבוע בביטחון כי הביטקוין נעדר כל ביטוי ממשי בעולמנו כיום.


המטבע עומד לפחות באחת מהגדרות בימ"ש מחוזי להיחשב כמט"ח, אחרי ההכרה באל סלבדור, קרדיט: pixabay המטבע עומד לפחות באחת מהגדרות בימ"ש מחוזי להיחשב כמט"ח, אחרי ההכרה באל סלבדור | קרדיט: pixabay המטבע עומד לפחות באחת מהגדרות בימ"ש מחוזי להיחשב כמט"ח, אחרי ההכרה באל סלבדור, קרדיט: pixabay


"מכיוון שהמשמעות הפיסקלית של הגדרת הביטקוין כנכס ולא כמט"ח נאמדת במיליארדי שקלים כהכנסות ממס למדינה בשנה, צופה עו"ד גולדמן כי כבר בתקופה הקרובה נצפה בקרב איתנים מחודש סביב הסוגיה הזו. עוד סביר להניח, כי תפוח-האדמה הלוהט הזה יתגלגל בהמשך הדרך גם דרך הרשות לניירות ערך ויגיע לפתחו של בית-המשפט העליון".

שגיא בקשי, מנכ"ל חברת הפינטק Coinmama: "למדינת ישראל יש הזדמנות היסטורית להיות המדינה המפותחת הראשונה שמאמצת את הביטקוין מתוך חוזק ויכולת השפעה. זאת משום שלפי החוק הישראלי מטבע בישראל מוגדר כמטבע חוץ אם הוא מוגדר כחוקי באחת ממדינות העולם. לפיכך, כשהביטקוין יוכר כמטבע רשמי באל סלבדור – ניתן יהיה לטעון שביטקוין הוא מט"ח עם מיסוי אפס".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות