אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל במקום השביעי מהסוף בייצוג נשים בתפקיד המנכ"ל צילום: עמית שעל

ישראל במקום השביעי מהסוף בייצוג נשים בתפקיד המנכ"ל

זאת לפי מדד S&P Global BMI שכולל 8,000 חברות ב-61 מדינות; שיעור המנכ"ליות בישראל הוא 2.8% והוא נמוך יותר ממדינות כמו טורקיה וצ'ילה. המדינות עם ייצוג המנכ"ליות הגבוה ביותר הן נורבגיה וסינגפור

14.06.2021, 12:45 | מעין מנלה

אתמול הושבעה לראשונה בישראל ממשלה עם תשע נשים בתפקיד שר אך במגזר העסקי יש עוד דרך ארוכה לייצוג הולם של נשים בתפקידי הובלה. ישראל דורגה במקום השביעי מהסוף במדד S&P Global BMI מבין 61 מדינות עם שיעור ייצוג של 2.8% בלבד של נשים בתפקיד המנכ"ל. 

קראו עוד בכלכליסט:


באופן כללי רק 5% מתוך 8,000 חברות במדד נוהלו על ידי נשים כאשר בנורבגיה וסינגפור שיעור הנשים הגבוה ביותר עם 14% ו-12% מנכ"ליות בהתאמה. העשיריה הפותחת כוללת את תאילנד, שבדיה, טייוואן, הונג קונג, צרפת, סין, אירלנד והפיליפינים. 

ישראל כאמור נמצאת במקום השביעי מהסוף כאשר מעליה מדורגות טורקיה, ברמודה וספרד ומתחתיה הולנד, הודו, רוסיה, סעודיה, מקסיקו, יפן וברזיל. הממצאים האלה לא מפתיעים נוכח העובדה שבמדד ת"א 125 יש רק שתי מנכ"ליות לעומת 67 גברים: סמדר ברבר־צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, ותמר גלילי, מנכ"לית אילקס מדיקל.

לפי הדו"ח של S&P הרכב כוח העבודה יכול להסביר חלק מההבדלים בייצוג מנכ"ליות במדינות השונות. מדינות בהן נתח גבוה יחסית של מנכ"ליות נוטות גם להיות בעלות כוח עבודה מאוזן יותר, כלומר, יש בהן שיעורים דומים של השתתפות בשוק העבודה בקרב גברים ונשים. עם זאת, הפער המגדרי בכוח העבודה לא מסביר את כל השונות בייצוג נשים ולכן, מציעים מחברי הדו"ח, ניתן לסגור את הפער באמצעות מדיניות. לדוגמא, מדינות שתומכות יותר בטיפול בילדים נוטות למשוך ולשמר יותר נשים בכוח העבודה וכן לאפשר לנשים רבות יותר לטפס בסולם הארגוני ולהגיע לעמדת המנכ"לות. 


סמדר ברבר צדיק מנכלית הבנק הבינלאומי , צילום: עמית שעל סמדר ברבר צדיק מנכלית הבנק הבינלאומי | צילום: עמית שעל סמדר ברבר צדיק מנכלית הבנק הבינלאומי , צילום: עמית שעל


עוד נמצא כי מנהלים ומנהלות תקשרו באופן שונה והפגינו סגנונות ניהול שונים במהלך משבר הקורונה. מנכ"ליות הראו סגנון ניהול שנשען על אמפתיה, יכולת הסתגלות, אחריות וגיוון בעוד מנכ"לים התמקדו יותר במילים הקשורות לעסקאות. מנכ"ליות דיברו יותר על גמישות בעוד מנכ"לים הזכירו יותר יכולת חיזוי ויציבות. בנושא של ניהול השינוי הארגוני מנכ"ליות דיברו יותר על התחדשות, פשטות ומודרניזציה ואילו מנכ"לים דיברו יותר על רה-ארגון, שילוב ושינוי תרבותי. 


רונית הראל בן זאב מנכ"לית S&P מעלות, צילום: אסנת רום רונית הראל בן זאב מנכ"לית S&P מעלות | צילום: אסנת רום רונית הראל בן זאב מנכ"לית S&P מעלות, צילום: אסנת רום


הדוח של S&P לא מצא קשר בין המגדר של מנכ"ל החברה לבין ביצועי החברה בשוק המניות. עם זאת, בהתבסס על מחקרים קודמים יחד עם מחקר זה מחברי הדוח מסבירים כי הגיוון בקרב ההנהלה הוא זה שמשפיע על ביצועים יותר מאשר המגדר של מנהל אחד - המנכ"ל. "מה שחשוב יותר ממגדר הוא השילוב של ניסיון וגיוון דעות", נכתב. 

אחד המודלים שקוראים למעורבות גדולה יותר של חברות בנושאים כמו שיוויון מגדרי וגיוון הוא 'קפיטליזם של בעלי עניין' לפיו העובדים נחשבים בעלי עניין בחברה ולכן חברות צריכות להיות מחוייבות למנהיגות מגוונת ומכילה יותר. אבל גם אם לא רואים בעובדים בעלי עניין בחברה, בשוק עבודה תחרותי, התחשבות בצרכי העובדים ומעורבות בנושאים חברתיים חשובה לחברות לצורך גיוס ושימור טאלנטים. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות