אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בכירי האוצר: לא לאפשר עלייה ביחס חוב-תוצר - אפילו לא בשביל השקעה בתשתיות צילומים: אלכס קולומויסקי, דוברות משרד האוצר

בכירי האוצר: לא לאפשר עלייה ביחס חוב-תוצר - אפילו לא בשביל השקעה בתשתיות

עמדת הבכירים מנוגדת להמלצת בנק ישראל לפיה יש לאפשר עלייה ביחס חוב-תוצר ל-84%. מ"מ הממונה על התקציבים יוגב גרדוס: "העלאת החוב ב-2% תוצר בשנה זו טעות". הכלכלנית הראשית שירה גרינברג: "יצאנו מ-60% ל-72.4% תוצר. אנחנו לא ארה"ב, יש לנו מרווח פיסקלי מצומצם"

23.06.2021, 13:50 | שלמה טייטלבאום

'השקעה בתשתיות, שיפור ההון האנושי, הפחתת רגולציה, ולא להעלות מסים בקרוב' היא הסיסמה של כל מי שעוסק כיום בכלכלת ישראל. אך מאחורי תמימות הדעים הזו מסתתרת מחלוקת חריפה בנוגע לנכונות להגדיל את החוב הציבורי בכדי לממן את תוכניות ההשקעה המאסיביות הללו.

קראו עוד בכלכליסט:

ביומיים האחרונים, צמרת הכלכלנים בישראל התבטאה שוב ושוב כי ניתן להגדיל את יחס החוב-תוצר. וכי יש לחשוב מחדש על היעד שנקבע בראשית שנות ה-90 באמנת מאסטריכט של 60% יחס חוב-תוצר, שכן יעד זה נקבע בסביבה בה שיעורי הריבית גבוהים בהרבה. 


נגיד בנק  ישראל פרופ נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק  ישראל פרופ


נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר לפני יומיים כי בשיחותיו עם נגידים מסביב לעולם, הוא שואל שוב ושוב מהו "הנורמלי החדש'' בנוגע ליחס חוב-תוצר. למרות ההתלבטות הזו, עמדת בנק ישראל היא כי יש לאפשר מתווה חוב עולה בשנים הקרובות. הנגיד אמר לא להעלאות מסים עד 2023, וגם הטיפול בגירעון המבני (כלומר, קיצוצים בהוצאות הממשלה) יכול להמתין מבחינתו ל-2023.

בדו"ח שפירסם בנק ישראל בשבוע שעבר והוצג על ידי הנגיד במספר הזדמנויות בשבוע האחרון, חזר הנגיד על הצורך בהשקעות של 3% תוצר מדי שנה בעשור הקרוב. אם ייבחרו ההשקעות הללו, נגיע למתווה חוב עולה. פרופ' צביקה אקשטיין ממכון אהרן הציג תוכנית דומה המוערכת בכ-2% בשנה. 

בנק ישראל ממליץ להעלות את החוב לרמה של כ-84% תוצר

בנק ישראל מציג מספר דרכים למימון ההשקעות הללו, כאשר המתווה המומלץ מבחינתו הוא מתווה חוב עולה שיגיע ל-84% תוצר בשנת 2040. מתווה אחר שלו ימומן חציו באמצעות קיצוץ וחציו באמצעות העלאות מסים, והוא משקף חוב שיורד במתינות (68% ב-2040) אך זהו מתווה שרמת הסבירות שלו נמוכה, והוא לא המתווה המומלץ על ידי הבנק.


שירה גרינברג, כלכלנית ראשית במשרד אוצר, צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג, כלכלנית ראשית במשרד אוצר | צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג, כלכלנית ראשית במשרד אוצר, צילום: אלכס קולומויסקי


מחקרים רבים הראו כי חלק גדול מפער הפריון המשמעותי בין שעת עבודה בישראל לבין שעת עבודה בעולם המפותח ובייחוד לבין מדינות ההשוואה, נובע מפערים ברמת התשתיות הציבוריות בישראל (תחבורה ותקשורת) ומפערים ברמת ההון הפיזי והטכנולוגי בסקטור התעשיה והשירותים. כך שהתשואה להשקעות בתשתיות צפויה להיות גבוהה במיוחד, זאת מבלי לדבר על העלייה באיכות החיים הנגרמת משיפור התשתיות.

מבחינת המקרו-כלכלנים בישראל, לא רק שאין צורך לחתור לצמצום החוב בטווח הקצר, גם אין צורך לדאוג כעת לצמצום הגירעון המבני. נגיד הבנק ירון אמר כי יש לוודא שהגירעון המבני לא גדל, אך את צמצומו לרמה של 2.5% יש לדחות ל-2023. דברים דומים השמיע גם פרופ' רפי מלניק בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית שנערך אתמול. 

על אף שגם משרד האוצר שותף לתפיסה העקרונית בדבר החשיבות של ההשקעה בתשתיות, ולכך שניתן לדחות את תהליך צמצום החוב, אנשי המשרד מתנגדים להעלאת רמות החוב, ונראה כי בעיני האוצר היעד של 60% הוא עדיין כוכב הצפון של יחס חוב-תוצר.

שירה גרינברג: "תוכנית שמעלות את החוב ל-82% תוצר גבוהות מדי"

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, אמרה אמש בכנס אהרן: "חשוב לי לציין את הנושא הפיסקלי, יצאנו מ-60% והגענו ל-72.4% תוצר, אנחנו כן חושבים שצריכה להיות התנהגות אחראית בהקשר הפיסקלי, אנחנו מסתכלים קדימה, וחושבים שתוכניות שמעלות את רמת החוב ל-82% תוצר, (התוכנית של מכון אהרן, והחלופה המועדפת על בנק ישראל. ש.ט.) אלו רמות חוב גבוהות מדי. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לתת יד להתאוששות הצמיחה, ולא להתכנס באופן שיפגע במשק. 

"אבל אנחנו לא ארה"ב, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה אותו דבר. המרווח הפיסקלי שלנו מצומצם. אנחנו גם חושבים שיש תוכניות ופרוייקטים חשובים, אבל צריך לבדוק כל פרוייקט לגופו. ברור שהחוב יעלה בשנה הבאה בגלל הנתונים, אבל אנחנו לא צריכים להעלות לרמות חוב שמוצגות בתוכניות של מכון אהרן (תוספת של 2% תוצר בשנה)".

באופן דומה לכלכלנית הראשית, מ"מ הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס אמר "מסכים עם הניתוח בהשקעה בתשתיות. לא מסכים עם השיח של הגדלת הגירעון והחוב. צריך לזכור שלא מדובר בניתוח תיאורטי, המתווים שהציגו כאן מניחים שנצמח בקצב גבוה. זה לא המצב, אנחנו עלולים להיכנס לעוד משבר. לא חסרים משברים, ומשברים יכולים להיות מקומיים ולא גלובליים. צריך לזכור שהרבה מן הפרוייקטים של התשתית ממומנים בכסף פרטי. ובכלל, תשתיות זה לא רק כסף, אי אפשר לחשוב שנפזר 2% תוצר של כסף ציבורי, והכל יסתדר מאליו. ללכת לכיוון של מתווה חוב עולה זו תהיה טעות".


יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על התקציבים, צילום: דוברות משרד האוצר יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על התקציבים | צילום: דוברות משרד האוצר יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על התקציבים, צילום: דוברות משרד האוצר


בשלב זה מדובר בוויכוח תיאורטי שמתנהל ברמה האקדמית, אך עשויות להיות לו השלכות קונקרטיות בהמשך בניית התקציב. שכן סך ההצהרות לא מתכנסות למקום אחד, לא ניתן גם לשמור על יחס חוב תוצר של 76%-77%, גם להגדיל את ההשקעה בתשתיות, גם לא להעלות מסים, וגם לא לטפל בגירעון המבני. בסופו של דבר יש להניח כי ההצהרות יתגמשו מעט במבחן המציאות, אך יש לקוות כי דווקא צעדי האצת הצמיחה יהיו במקום הראשון בסדר העדיפויות. 

לדברי פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, היו פעמים רבות שבמבחן התוצאה הלחץ של אנשי האוצר לשמירה על מסגרות פיסקליות הביא לתת השקעה בתשתיות. כלומר, כשהוצבה מסגרת פיסקלית בפני הפוליטקאים, הם העדיפו לא לפרוץ אותה ולא לקצץ בהוצאה הציבורית, אלא לא להגדיל את ההשקעה בתשתיות.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות