אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקיסרית החדשה: טנסנט הסינית במסע כיבושים מחוץ לגבולות אסיה צילום: בלומברג

גיימריסט

הקיסרית החדשה: טנסנט הסינית במסע כיבושים מחוץ לגבולות אסיה

תאגיד הגיימינג הגדול בעולם חותם על עסקה חדשה בכל שלושה ימים, ולא מתנצל על דריסת הרגל בשוק המערבי. בשל הטקטיקה האגרסיבית וכוחה הרב, גם בוושינגטון וגם בבייג'ינג מעוניינים לרסן את החברה הסינית

24.06.2021, 16:38 | עירד עצמון שמאייר

עבור סטודיו המשחקים הגרמני ייגר (Yager), יום שלישי האחרון היה אבן דרך משמעותית בתולדותיו: באותו יום פרסמה החברה הקטנה, המעסיקה כ-140 עובדים, כי תאגיד האחזקות הסיני טנסנט (Tencent) רכש את השליטה בה תמורת סכום שלא נחשף. הקשר בין שתי החברות נוצר לראשונה בפברואר 2020, אז רכשה טנסנט מניות מיעוט בסטודיו הברלינאי.


קראו עוד בכלכליסט:


עבור הענקית הסינית, לעומת זאת, יום שלישי הזה היה סתם עוד יום שלישי. הרכישה הזו הייתה רק אחת מבין עשרות עסקות שביצעה טנסנט מאז תחילת 2021. חברת המחקר ניקו פרטנרס (Niko Partners) פרסמה בחודש שעבר כי טנסנט סגרה 51 עסקאות בתחום הגיימינג מאז תחילת השנה (מאז שיצא הדו"ח, נסגרו כבר עוד כמה עסקאות). מדובר על עסקה חדשה מדי שלושה ימים. לשם השוואה, בשנת 2019 סגרה טנסנט רק עשר עסקות בתחום הגיימינג. ב-2020, המספר עלה ל-31.

העסקה תעניק לייגר גישה למשאבים הכמעט-אינסופיים של טנסנט ודלת פתוחה לשוק הגיימינג הסיני, שמתנהל כיום כמעט ללא השפעה של משחקים ממפתחים מערביים. ייגר זכתה לפופולריות ב-2012, אז השיקה את Spec Ops: The Line, משחק יריות צבאי בגוף-שלישי, שזכה לתשבוחות משום שהצליח לפרוץ את מוסכמות הז'אנר הלעוסות. הסטודיו מתכנן להשיק ברבעון הבא את The Cycle, משחק יריות מולטיפלייר חינמי ותחרותי - מסוג המשחקים הפופולריים בימים אלה בשוק הסיני. טנסנט יכולה לשאת את החברה הגרמנית הקטנה על הכתפיים.



הבליצקריג העסקי של טנסנט מניע אותה מערבה. הענקית הסינית כבר ציינה בעבר כי היא מעוניינת שביום מן הימים, מחצית מקהל השחקנים שלה תגיע מחוץ לגבולות אסיה, והשקעה בחברה כמו ייגר היא צעד בכיוון הנכון. לטנסנט כבר יש נתחים - ובמקרים מסוימים, בעלות מלאה - בחברות זרות, כגון ריוט גיימס (Riot Games), אקטיוויז'ן-בליזארד (Activision Blizzard), אפיק גיימס (Epic Games), יוביסופט ועוד רבות. חלק בולט באסטרטגיה של תאגיד האחזקות הסיני הוא הנטייה של טנסנט לקחת מותגי משחקים בולטים וליצור להם גרסאות המיועדות למכשירים ניידים. כך למשל השיקה החברה את קול אוף דיוטי: מובייל, שהפך ללהיט בין לילה. בחודש הבא, יגיע המשחק פוקימון: יונייט (Pokemon: Unite) שיושק תחילה בקונסולת הסוויץ' של נינטנדו, אך עד מהרה יגיע גם למכשירי האייפון והאנדרואיד.

למרות שהיא עשויה להיראות כשליטה נאורה שחולשת על שוק הגיימינג, טנסנט נאלצת להלך בימים אלה על חבל דק. הענקית משנג'ן מנהלת משא ומתן עם הוועדה להשקעות זרות בארה"ב, במטרה לשמור על אחזקותיה בשתי חברות אמריקאיות - ריוט גיימס (בה מחזיקה טנסנט 100% מהחברה) ואפיק גיימס (בה היא מחזיקה 40%). בעלות על החברות האלה נתפשת בוושינגטון כסיכון לביטחון הלאומי, בגלל הגישה של תאגיד סיני עוצמתי למידע רגיש של מיליוני אזרחים אמריקאים.


מטה חברת טנסנט בעיר שנזן סין, צילום: בלומברג מטה חברת טנסנט בעיר שנזן סין | צילום: בלומברג מטה חברת טנסנט בעיר שנזן סין, צילום: בלומברג


גם בייג'ינג מתחילה להפגין את מרותה מול תאגידי הטכנולוגיה הענקיים שצמחו בהתחלה בחסות המעצמה, אך כיום כוחם נתפס כאיום עליה. בחודש אפריל, השיתה סין קנס שובר-שיאים בסך 2.8 מיליארד דולר על עליבאבא, יריבתה המרה של טנסנט, בטענה שהחברה ניצלה לרעה את מעמדה נגד הסוחרים בפלטפורמת המסחר המקוונת שלה. בינתיים טנסנט לא חשה את נחת זרועו של הרגולטור בבייג'ינג, אבל על פי דיווח של סוכנות רויטרס, הממשל הסיני שוקל להטיל על טנסנט קנס בסך 1.54 מיליארד דולר משום שהחברה לא דיווחה כראוי על רכישותיה בעבר.

אין היום בעולם כולו חברה שדומה לטנסנט. זוהי חברת הגיימינג הגדולה בעולם, שרשמה הכנסות של 73.9 מיליארד דולר בשנת 2020, מתוכם 40.5 מיליארד דולר ממשחקי מחשב ומדיה חברתית. אולם אחזקותיה, ביותר מ-600 חברות שונות, מתפרשות גם מעבר לעולם הגיימינג. החברה נוסדה בשנת 1998, ושנה לאחר מכן השיקה את טנסנט QQ, שירות הודעות מיידיות ופורטל רשת (במקור נקרא המוצר OICQ, או Open ICQ, בהתייחס למתחרה הישראלית דאז). מאז השירות הפך לפורטל משחקים, מוזיקה, סרטים וקניות, בין היתר - והוא האתר החמישי הכי נצפה בעולם. טנסנט מפעילה לא פחות משלושה יישומונים שונים להזרמת מוזיקה, כולם בניצוחה של חברת-בת אחת, טנסנט מיוזיק, שנסחרת בניו-יורק לפי שווי של 25.7 מיליארד דולר. החברה גם מציעה שירותי פינטק, כולל מתחרה סינית לפייפאל, טנפיי (TenPay), שמציעה העברת כספים בין עסקים, סליקת אשראי ללקוחות והעברת כספים בין צרכנים.

טנסנט גם פיתחה בשנת 2011 את וויצ'ט (WeChat), שלה יותר ממיליארד משתמשים חודשיים. גם היא מציעה רבים מהשירותים ש-QQ מציעה. וויצ'ט עצמה הפכה לאורך השנים לבת ערובה פוליטית בסכסוכים הבינלאומיים של סין: בתגובה למחלוקת על גבולן המשותף, אסרה הודו את השימוש בוויצ'ט - איסור שעודנו בתוקף. גם נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, ביקש לאסור את השימוש בוויצ'ט בארה"ב, עד ששופט מחוז בקליפורניה פסל את הצו הנשיאותי.


וויצ וויצ'ט של טנסנט | צילום: בלומברג וויצ


אפילו אפל, גוגל ואמזון יכולות רק לחלום להחזיק בכוח המונופוליסטי האדיר של טנסנט על הכלכלה הסינית, ואולי בעתיד על הכלכלה העולמית. אם בעבר, חברות הטכנולוגיה הסיניות יכלו לפעול באין מפריע, ולצמוח בצל הממשל הסיני שהדף את כניסתם של תאגידים זרים לשוק הסיני - הרומן בין שני הצדדים מתפוגג לאטו. בסין נחקקו חוקים נגד מונופולים כבר בשנת 2007, אולם הם לרוב לא נאכפו. הקנס שהושת על עליבאבא מסמן תפנית ביחסים בין הממשל הסיני והמגזר הפרטי.

אין עוררין על כך שהשקעותיה של טנסנט מחזירות את עצמן עשרות מונים, אבל היא תיאלץ בשנים הבאות לרקוד בו-זמנית לצליליהם של שני חלילים: מצד אחד להדוף תדמית של איום ביטחוני ומצד שני, להקפיד על כללי התחרות של הרגולטור הסיני, ולחשוש שמא הוא לא יביט עליה בעין יפה. קניית המתחרות וגישה להררי מידע על שחקנים ומשתמשים הם כלים יעילים מאוד שהשביחו את נכסיה של טנסנט ועזרו לה לשגשג, אך ככל שבולמוס הרכישות והעסקות יוסיף לגודלה של טנסנט - כך היא עשויה לכרוע תחתיו.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות