יועמ"ש הכנסת לבג"ץ: יש לחייב את המשרד להגנ"ס לקבוע תקנות היטל פליטה

הארגון צלול עתר לפני מספר חודשים נגד המשרד להגנת הסביבה ונגד האוצר בדרישה למלא אחר חוק אוויר נקי, וזוכה לתמיכה מכנסת ישראל - בתגובה מקדמית שהוגשה בשבועות האחרונים לבג"ץ.

העתירה הוגשה בשל העובדה שעל אף שחלפו 13 שנה מאז נחקק חוק אוויר נקי, עד היום לא דאג המשרד להגנת הסביבה להתקין תקנות שיקבעו היטל פליטה, כמו זה הקיים על זיהום ים, למשל. התקנות הללו יאפשרו לחייב מפעלים מזהמים לשלם היטל, ובכך ייצרו עול כספי וישמשו תמריץ נגד הרעלת האוויר. 

בצלול טוענים כי על אף שהמשרד להגנת הסביבה מקדם תוכנית גרנדיוזית לקידום כלכלה מקיימת ודלת פליטות ונלחם על אישורה מול משרד האנרגיה, במקביל השרה להגנת הסביבה הקודמת, גילה גמליאל, לא קיימה לכאורה את אחת החובות הבסיסיות למימוש החוק הקיים לשמירת האוויר הנקי מזיהום תעשייתי.

שופטי בג"ץ הורו לשרי הגנת הסביבה והאוצר וכן לכנסת ישראל להגיב לעתירה. תגובת השרים שהוגשה לאחרונה, עוד בזמן ממשלת המעבר, עסקה בטענה שיש למחוק את העתירה בנימוק שמדובר בסוגיה מקצועית מורכבת שמצויה בבחינה מקיפה והיא תוצג לשרים הנכנסים בממשלה החדשה לצורך קבלת החלטה.

אלא שלעומת השרים, כנראה שהיועץ המשפטי של כנסת ישראל פחות אהב את משיכת הזמן במשך שנים ותגובת הכנסת שהוגשה חריפה וברורה: "לעמדת הכנסת אין מקום להשלים עם המציאות שבה הוראת המחוקק משנת 2008 אשר הטילה חובה על השר להגנת הסביבה להתקין תקנות חובה בנוגע להיטל פליטה, נותרה כאבן שאין לה הופכין", נטען בתגובה שהוגשה לבג"ץ. 

עוד נכתב כי הדברים נכונים בפרט לאור העובדה שכדי למנוע מצב זה העמיד המחוקק מלכתחילה בפני המשרד להגנת הסביבה פרק זמן חריג (כשנתיים וחצי) להיערכות לשם יישום החוק, אך גם בכך לא היה כדי להועיל.

זיהום אוויר במפרץ חיפה | צילום: אלעד גרשגורן

עמדת הכנסת היא ש"לא ניתן להשלים עם המצב בו לא מותקנות התקנות זמן רב כל כך . אין מקום לאפשר לממשלה פרק זמן בלתי מוגדר לעריכת הבחינה מקצועית בסוגיה ולעמת הכנסת יש להבטיח שהתקנות יותקנו בתוך שיש חודשים", נטען. 

ביניים

חוק אוויר נקי אושר בכנסת ב-2008, ומועד תחילתו נקבע לשנתיים וחצי לאחר מכן. מטרת החוק היא מניעת זיהום האוויר ושיפור איכות האוויר. 

בסעיף 31 לחוק נקבע כי על השר להגנת הסביבה בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים, לקבוע בתקנות היטל שיחול על בעלי היתר פליטה בשל פליטה של מזהמים כאשר נקבע שתשלום ההיטל יהיה תנאי לתוקפו של ההיתר.

ההיטל נועד לשמש תמריץ לבעל ההיתר למציאת פתרונות לצמצום פליטת מזהמים לאוויר אשר ישפרו את איכות האוויר, ימנעו את זיהום האוויר ויצמצמו אותו בסביבת מקור הפליטה ובכלל. עוד נועד ההיטל לממן שיקום נזקים שנגרמו מזיהום האוויר, זאת כאמצעי נוסף לצד החובה לקבל היתר פליטה וכתנאי לתוקפו של היתר פליטה.

להתקנת תקנות היטל פליטה ישנה חשיבות גבוהה לשמירה על איכות האוויר והסביבה ולכן המחוקק קבע שעל השרה להגנת הסביבה להתקין תקנות הקובעות תנאים הכרחיים להפעלת היטל הפליטה, כגון שיעורו, אופן ומועד תשלומו ודרכי גבייתו.

בעתירה הדגישה "צלול" שאין מדובר בסמכות שברשות המותירה לשיקול דעת לשרה לקבוע אם תתקין תקנות מכוח חוק אוויר נקי, אם לאו. אלא מדובר בחובה המוטלת עליה ואין  בסמכותה שלא להתקין תקנות או לדחות את התקנתן לאין קץ. 

בפועל, על אף קביעת המחוקק תקנות כאמור לא הוגשו עד היום לכנסת. 

בתגובה המקדמית של הכנסת לעתירה נכתב כי עיכוב ארוך מצד גורמי ממשלה בהתקנת תקנות חובה, אינה ייחודית לחוק זה אלא חלק מתופעה רחבת היקף, וכי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2015 הצביע על תופעה נרחבת ובעייתית במסגרתה נמנעים שרי הממשלה מהתקנת תקנות הנדרשות לצורך יישום חוקים שחוקקה הכנסת או שהתקנתן של התקנות נעשית באיחור ניכר, לעיתים של מספר שנים. 

ב-2017 התקבלה החלטת ממשלה בדבר צמצום מספרן של תקנות חובה שטרם הותקנו, והוחלט לפעול לצמצומן. לעניין חוק אוויר נקי, נקבע בהחלטת הממשלה כי תקנות היטל הפליטה יותקנו עד ספטמבר 2019. 

אלא שלמרות כל אלו, התקנות היטל הפליטה לא הותקנו עד היום ולא הונחו על שולחן ועדת הפנים של הכנסת. 

כחלק מהעתירה פנתה העותרת למשרד להגנת הסביבה וביקשה כי התקנות יותקנו בהתאם אך באוקטובר 2020 השיבה סמנכ"לית בכירה במשרד כי בשלב זה המשרד אינו מקדם את התקנות התקנות ונבחנות חלופות למנגנון הקיים בחוק בהקשר זה.

בתגובת הכנסת נטען כי עיון בתגובת משיבי הממשלה מעלה שהיא אינה כוללת התייחסות ברורה למסגרת הזמנים לפעולת המשרד להגנת הסביבה כמתחייב על פי חוק. נטען כי מעמדת משיבי הממשלה עולה כי להערכתם לא נראה שבעתיד הקרוב לעין תהיה התקדמות של ממש בהליך התקנת תקנות היטל הפליטה.

לפי הנכתב, "לעמדת הכנסת אין מקום להשלים עם המציאות שבה הוראת המחוקק משנת 2008 אשר הטילה חובה על השר להגנת הסביבה להתקין תקנות חובה בנוגע להיטל פליטה, נותרה כאבן שאין לה הופכין. הדברים נכונים בפרט לאור העובדה שכדי למנוע מצב זה העמיד המחוקק מלכתחילה בפני המשרד להגנת הסביבה פרק זמן חריג (כשנתיים וחצי) להיערכות לשם יישום החוק, אך גם בכך לא היה כדי להועיל".

היעדרן של תקנות אינו מאפשר לממש את המדיניות שהתוותה הכנסת בחוק אוויר נקי ואת החלטתה המפורשת להטיל היטל פליטה על מזהמים שיוסדר בחקיקת משנה. 

על רקע כל זאת, לעמדת הכנסת, על משיבי הממשלה לפעול בהתאם לחוק ולקדם במהירות את התקנת תקנות היטל הפליטה. יהיה זה נכון לקבוע כי על השר להגנת הסביבה להניח את התקנות המועצות בתוך 6 חודשים ממועד כינון הממשלה.

על התגובה חתומה עו"ד אביטל סומפולינסקי, הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות.