"המשקיעים יגרמו לחברות להפסיק לזהם"

סר רונלד כהן, השקעות אחראיות, שבוחנות אימפקט סביבתי, חברתי וממשל תאגידי תקין של חברה (ESG) ופועלות על פי מדדים אלה, הן באמת כלי אפקטיבי?

“אנחנו רואים שינוי של הפרדיגמה הכלכלית מהחזר על סיכונים להחזר על סיכונים עם אימפקט. שלושה כוחות גדולים פועלים כיום, ומשנים את הפרדיגמה. הראשון הוא שינוי בערכים של אנשים צעירים, שלא רוצים לקנות מוצרים של חברות שיוצרות נזק, או לעבוד בעבורן. זה ברור למשקיעים. היום אנחנו רואים בין 40 ל־70 טריליון דולר שמיועדים להשקעות ESG, אומר סר רונלד כהן שהיה אורח הכבוד בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

"הכוח המשמעותי השני, שמאוד רלבנטי לישראל, הוא התקדמויות משמעותיות בטכנולוגיה שמאפשרות לנו ליצור אימפקט בדרכים שאותן האנושות לא יכלה לדמיין בעבר. אני חושב על בינה מלאכותית, למידת מכונה ומציאות מועשרת שיאפשרו לנו לשפר את החינוך, הבריאות, התעסוקה, להפחית פליטות פחמן ולשפר את החברה שלנו.

"הכוח המשמעותי השלישי, שהופך לרלבנטי במיוחד בזירת האקלים היום, הוא שהטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו למדוד את ההשפעה של חברות בצורה מדויקת. כשאפשר למדוד את ביצועי האימפקט של חברות לצד ביצועי הרווח שלהן, נוצר שינוי מסיבי. אנחנו נותנים לממשלות שקיפות שמאפשרת להן למסות ישירות חברות שגורמות לנזק במקום למסות את כולן על הנזק שחלקן יוצרות. ואנחנו מתחילים לספק לצרכנים את היכולת לשפוט אילו חברות עושות עבודה טובה, ואילו חברות עושות עבודה גרועה. ראינו את ישיבת בעלי המניות של אקסון־מוביל, כשלחץ של בעלי מניות אילץ אותם לפטר שלושה דירקטורים מכהנים ולמנות שלושה חדשים במקומם. ראינו את ישיבת בעלי המניות של P&G, שבה שני שלישים מבעלי המניות הצביעו נגד הנהלת החברה, בגלל בירוא היערות שהיא גורמת. וראינו את הפסיקה המשפטית נגד Shell בהולנד, שהורתה לה להפחית את פליטות הפחמן שלה ב־45% עד סוף העשור הזה".

סר רונלד כהן | צילום: Start-Up Nation Central

אז הפתרון  הוא אצל החברות, ולא אצל המדינות?

"צריך גם את הממשלות. רק אם הן יחייבו חברות לפרסם דו"חות אימפקט לצד הרווח שלהן — זה יקרה. ממשלות חיוניות לתהליך באמצעות עולמות ההון והתנהגות של עסקים. ממשלות צריכות להביא איתן משקיעים וחברות עם מחויבות כדי להשיג את זה".

זו לא ממש מגמה שהשתלטה על השוק.

"אני חולק עליך. תסתכל על תעשיית הרכב: כל יצרנית רכב עוברת לרכבים חשמליים והיברידיים בגלל טסלה. כי היא מבצעת אופטימיזציה של החזרי סיכון ואימפקט, וחברות אחרות חייבות להתחרות או להפסיד נתח שוק ורווחיות".

המעבר לרכבים חשמליים בלבד מתקדם לאט, ובינתיים החברות מוכרות רכבי דלקי מאובנים.

"זה אכן לא קורה מהר מספיק. הדרך לשנות זאת היא להפוך את המידע על השפעת החברות לזמין. ניקח דוגמה מתעשיית דלקי המאובנים. מדד Impact-Weighted Accounts של בית הספר לעסקים של הרווארד מראה שאקסון־מוביל יוצרת נזק סביבתי בעלות שנתית של  39 מיליארד דולר. Shell יצרה נזק של 23 מיליארד דולר, ו־BP יצרה נזק של 13 מיליארד דולר. אם אתה משקיע בדלקי מאובנים, אתה צריך להיות מעוות כדי להישאר עם אקסון־מוביל. כי אתה יודע שהיא תספוג מסים כבדים ואסדרה. אנחנו צריכים מידע זמין. אם תהיה שקיפות, משקיעים וצרכנים יעשו את העבודה בשביל הממשלות".

הרבה גופים פיננסיים עדיין משקיעים בדלקי מאובנים. 

"אי אפשר לנתק מגע מכל חברות דלקי המאובנים. מנתקים מגע מאלו שלא רוצות להשתנות. ומאלו שרוצות שתשקיע בהן — אתה דורש תוכניות מעבר סביבתית".

"לעבור לחשבונאות אימפקט"

אפשר להאמין לחברות דלקי מאובנים?

"לא יותר מדי. אבל אם אתה מחזיק במידע, אתה יכול להיות בטוח שהתנהגות החברות תשתנה. כי סכומי הכסף הם כאלו גדולים, שאפשר לראות שחברות מזהמות יותר — שוות פחות מהמתחרות שלהן. מידע האימפקט משפיע על המחיר בשווקים, וצריך להיות נגיש לכל המשקיעים באותו הזמן ובצורה נוחה. אי אפשר לנהל שוק כשכל חברה נותנת לך רק רסיסי מידע. לכן צריך לעבור לחשבונאות מבוססת אימפקט".

המעבר הזה כרוך בשינוי ארוך טווח, שנמדד בעשורים. איך אפשר להבטיח שחברות דלקי המאובנים יישארו מחויבות לו?

"בגלל התחרות. האנרגיה הנקייה תגיע עכשיו ותשבש את המודל העסקי שלהן. עוד לא היה לנו המידע שדרוש כדי ליצור תחרות סביב ביצועי אימפקט — וזה מה שמשקיעים רוצים עכשיו"

יש כאן הרבה כוחות שמושכים לכיוון השני: רוסיה וערב הסעודית שתלויות בדלקי מאובנים, והרפובליקאים בארה"ב שמשרתים את התעשייה.

"הסטטוס־קוו תמיד נלחם בחזרה, אין תרחיש שבו זה לא קורה. השאלה היא כמה המודלים החדשים יעילים. אני חושב שהגורם שמשנה את המשחק הוא בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בינה מלאכותית יכולה להוביל להפצה משופרת של חשמל, ולהפחתת פליטות".

השאלה אם זה קורה מספיק מהר. סוכנות האנרגיה הבינלאומית אומרת שהפליטות חזרו לרמתן טרום הקורונה, ומדינות עדיין מסבסדות את תעשיית דלקי המאובנים.

"במקביל, בחמש השנים האחרונות לא ראיתי תחנת כוח פחמית אחת בהודו. לסין יש את צי האוטובוסים החשמליים הגדול בעולם. דברים משתנים. הם אולי לא משתנים מהר כמו שאנחנו רוצים. אותו הדבר קרה גם עם טכנולוגיה. אני לא חושב שהאתגר שלנו היום הוא לשאול איך אנחנו יכולים לגרום לדברים להתרחש מיד. אין סיכוי שזה יקרה, כי אין לך את הטכנולוגיה שתאפשר את זה. אם תעצור היום את כל זרימת הנפט — אין תחליף מתאים. מה שצריך לעשות זה להעביר עסקים ליצירת אימפקט חיובי לצד רווח. הדרך הכי טובה לעשות את זה היא למדוד את השפעת הביצועים באופן פרטני, שמאפשר להשוות בין השפעות סביבתיות, חברתיות ורווחים. אם נוכל לעשות את זה, זה יהיה משהו עוצמתי מאוד. כי אז לכספי ה־ESG יהיה מידע לקבל החלטות נכונות לגבי מי מספק אימפקט. ייתכן שזה עדיין לא יהיה מהיר מספיק. אבל זו הדרך הכי מהירה שיש לנו. מה עוד ממשלות יכולות לעשות?"

למשל להפסיק לסבסד חברות דלקי מאובנים. 

"אבל כדי להפעיל לחץ על ממשלות להתנגד ללובי של חברות דלקי מאובנים, צריך את המידע שחושף את הנזק שהן גורמות: כשאני מדבר על נזק שנתי של 39 מיליארד דולר שנוצר על ידי אקסון־מוביל, זה ממקד ממשלות — זה מספק להן כלים להתווכח עם הלוביסטים".

"ביבי הוא שקרן"

איך מגיעים לשקיפות הנחוצה הזו?

"ממשלות צריכות להורות לחברות לפרסם דו"חות משוקללי אימפקט. יש דו"חות פיננסיים, ודו"חות פיננסיים עם האימפקט הסביבתי והחברתי, בהצהרות הרווח וההפסד ובעץ הערך של החברה. כבר פורסמו נתונים על ההשפעה הסביבתית בדולרים של 3,000 חברות: מתוכן 450 חברות יוצרות בשנה יותר נזק סביבתי מהפעילות שלהן מאשר רווח. כמעט אלף חברות יוצרות נזק ששווה ל־25% או יותר מהרווחים שלהן. המדדים: פליטות פחמן, וליטרים של מים בשימוש — מפורסמים על ידי חברות ציבוריות בכל העולם. לקחנו את המדדים האלו, ויצרנו נוסחה לחישוב המשמעות הכספית שלהם. הכסף יזרום לחברות שמייצרות הן רווח והן אימפקט חיובי".

חברות דלקי מאובנים ידחפו נגד רגולציה שתחייב אותן לפרסם נתונים ומדדים כאלו.

"נכון, אבל המשקיעים דוחפים אותן. הן יכולות לדחוף בחזרה נגד המשקיעים? תראה מה קרה באקסון־מוביל. לפני שנתיים היית מנחש שזה יקרה? זה קורה כי יש לנו מידע, ואז משקיעים מקבלים החלטות ומפעילים לחץ".

כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות צריך להפחית את הפליטות ב־50% עד סוף העשור.

"מאוד קשה לעמוד ביעד הזה, אבל אנחנו לא יודעים איזה שיבוש יתרחש: אנחנו על סיפה של מהפכת אימפקט. כשאמרתי את זה לפני כמה שנים, אנשים חשבו שאני מגזים. אבל כשרואים פגישות בעלי מניות, שבהן דירקטורים מודחים, ברור שהמהפכה מתרחשת. כמו שטסלה יצרה מנוע חשמלי וניצחה את תעשיית הרכב. כי זה מה שצרכנים רוצים. צרכנים רוצים מכוניות חשמליות".

באיזה עולם הילדים והנכדים שלנו יחיו ב־2050?

"טוב בהרבה מהעולם של היום. האימפקט הוא שינוי משמעותי במערכת הכלכלית שלנו. הוא גורם לכלכלות שלנו לספק החזרי סיכון. אנחנו עוברים ממערכת שבה חברות מייצרות את כמות הכסף המרבית ולא דואגות מהזנק שהן גורמות, למערכת שבה הנזק נמדד, והמשקיעים, הצרכנים והעובדים לא רוצים אותו. העולם יהיה במצב טוב הרבה יותר מנקודת מבט אקלימית וחברתית. אני מקווה שאני עדיין יהיה כאן כדי לראות את זה".

ומה עם מגמות פוליטיות וחברתיות כמו עליית הלאומנות והקצנה?

"מה שקורה היום בפוליטיקה הוא עידן הפופוליזם. מנהיגים כמו ביבי, טראמפ ובולסנארו – אלו אנשים שעושים מניפולציה על דעת הקהל באמצעות שקרים. זה התאפשר, כי כבר לא עורכים את המידע שמועבר לצרכנים. כל אחד יכול לטעון כל דבר. ביבי הוא אחד מהגרועים שבהם. הוא גאון, אבל הוא שקרן. והוא מוכן לעשות מניפולציות על בסיס שקרים על מנת להנציח את השלטון הפוליטי שלו, במקום להיטיב עם המדינה שלו".