אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תביעת ענק נוספת נגד קרן הגשמה ושומרי הסף שלה צילום: עמית שעל

בלעדי

תביעת ענק נוספת נגד קרן הגשמה ושומרי הסף שלה

83 משקיעים בפרויקט בנייה של קרן הגשמה בלונדון תובעים ממנה ומכל הגורמים שליוו את הפרויקט 19.5 מיליון שקל. לטענתם, הקרן ושומרי הסף שלה – מעורכי הדין, דרך רואי החשבון ועד הדירקטורים - התרשלו בפיקוח והטעו אותם בשלב תשקיף ההשקעה ובדיווחי ההמשך, מה שהביא לירידת כל השקעתם לטמיון

14.07.2021, 22:35 | עמיר קורץ


תביעה נוספת נגד קרן הגשמה, והפעם בסכום של 19.5 מיליון שקל, הוגשה היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב. 83 משקיעים בפרויקט ייזום בלונדון של הקרן של אבי כץ וחנן שמש, שהסתבכה בשנה האחרונה בשלל תביעות, תובעים את הקרן, את מייסדיה, את משרד עורכי הדין שלה ואת משרדי רואי החשבון שייצגו אותה. זאת בשל אובדן השקעתם בסכום של 3.3 מיליון ליש"ט בפרויקט שמהותו היתה רכישת מבנה ישן בלונדון, הריסתו ובנייתו מחדש כבניין דירות מגורים ושטחי מסחר. 

קראו עוד בכלכליסט:

התובעים טוענים ל"רשלנות חמורה ביותר" של כלל הגורמים שפיקחו וליוו את הפרויקט ואת התשקיף שהזמין את הציבור להשקיע בו, ומציגים שורה של הטעיות לאורך כל הדרך, כולל, לטענתם, בתשקיף עצמו, והכל תחת עיניהם הפקוחות של הגורמים שהיו אמורים לפקח, לבקר ולוודא שהכל מתנהל כשורה. 

חנן שמש ואבי כץ, צילום: יריב כץ, ינאי אלפסי חנן שמש ואבי כץ | צילום: יריב כץ, ינאי אלפסי חנן שמש ואבי כץ, צילום: יריב כץ, ינאי אלפסי

הצעת ההשקעה של קרן הגשמה לוותה בתשקיף שהוצע לציבור בינואר 2017, בהיתר של רשות ני"ע, להשקעה ביחידות השתתפות שהונפקו, כאשר מינימום ההשקעה עמד על שתי יחידות השתתפות בשווי של 10,000 ליש"ט כל אחת. התובעים מחזיקים ביחד 331 יחידות השתתפות בפרויקט, 54% מכלל ההשקעה בו. 

לטענתם, בתשקיף הציגה הקרן את צפי התשואה השנתית, שעמד על בין 19.3% ל-23.1%, תלוי בכמות היחידות שיירכשו. בהתאם לתוכנית העסקית המקורית, סיום הפרויקט והשבת ההשקעה בצירוף התשואה למשקיעים יועדו לחודש מאי 2019. 

אולם המציאות טפחה על פני המשקיעים בפרויקט, שצפי הסיום שלו נדחה שוב ושוב, החלו להתגלע בעיות שונות בדרך, בין השאר מול היזם וחברת הפיקוח, וכך גם עלויות המימון של הפרויקט האמירו. במהלך הדרך דיווחה הקרן, בהדרגה, על ירידה צפויה בתשואה וברווחים מהפרויקט, עד לרמה של השקעה הפסדית. 

השיא הגיע בחודש פברואר האחרון. על פי התביעה, אז דיווחה הקרן כי המשקיעים בתאגיד שהנפיק את יחידות ההשתתפות צפויים לספוג הפסד מלא של ההשקעה. בפועל, נטען, "ההשקעה הכספית של המשקיעים – במלואה – ירדה לטמיון, כך שלא רק שהשקעתם לא תשיא את התשואות הצפויות בתשקיף, אלא שגם קרן ההשקעה (במלואה) לא תושב". 

לטענת התובעים, באמצעות משרד עורכי הדין שלם-כרם, "השקעתם בוצעה על יסוד הטעיות בוטות וחמורות בתשקיף, הטעיות נוספות פורסמו, או לחלופין נעדרו פרסום כמתחייב, לאורך תקופת ביצוע הפרויקט גם לאחר ביצוע ההשקעה – בדיווחים מידיים שפורסמו, ובמסגרת המצגים שנמסרו לתובעים באספות כלליות".  

בין ההטעיות לכאורה שהוצגו בתשקיף, המצוינות בתביעת המשקיעים: טענה להטעיה בנושא מנגנוני הבטחת שמירה על כספי ההשקעה, ביצוע עסקאות שמעמידות את הגורמים הרלוונטיים לניהול הפרויקט בניגוד עניינים, טענה ל"ניפוח" ביודעין של התשואות הצפויות למשקיעים, הטעיה בעניין שיעור ההצלחה של קרן הגשמה בפרויקטים קודמים, הטעיה באופן נטילת המימון וקיומו של שיעור הסיכון כתוצאה ממינוף נוסף, הטעיה לגבי יכולת השליטה וההתערבות של קרן הגשמה בפרויקט ועוד. בנוסף נטען להטעיות בדיווחים בנוגע לבנייה ולעדכון התוכנית העסקית בעניין הגדלת המימון ומסגרת האשראי, בנושא הסכם מתוקן שנחתם עם היזם, הקשיים הכלכליים שהתגלו בדרך, ההפסדים של כספי ההשקעה ועוד. 

עוד נטען בתביעה כי מלבד ההטעיות האלה, "נוהל הפרויקט ברשלנות חמורה ותוך נטילת סיכונים קיצוניים ובלתי סבירים, העולים כשלעצמם כדי הפרת הוראות וחובות של נושאי משרה, בעלי שליטה ובעלי תפקידים בהנפקה, בהשקעה ובניהול הפרויקט". לטענתם, "בחינת התנהלות הנתבעים, כל אחד לפי חלקו ותפקידו, החל מרגע שגויס הכסף ועד לרגע שבו פורסמה הודעה למשקיעים על כך שכל כספם 'נעלם' והשקעתם ירדה לטמיון – מלמדת על התנהלות בחוסר תום לב ברמות קיצוניות". 

כדוגמה מציינים התובעים כיצד "נעלמו" להם, תחת עיני כל הגורמים הרלוונטיים לניהול ופיקוח על הפרויקט, יותר מ-10.7 מיליון ליש"ט (מעל 50 מיליון שקל), "ללא כל הסבר, וודאי שלא הסבר מניח את הדעת, להיכן נעלם סכום עתק זה, באישורו של מי, ולאיזה צורך". 

בין הגורמים הנתבעים, שלטענת התובעים התרשלו בתפקידם: קרן הגשמה, מייסדיה אבי כץ וחנן שמש, דירקטורים שכיהנו בתקופה הרלוונטית בקרן הגשמה, משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, שעורכי דין מטעמו שימשו כיועצים המשפטיים של הקרן, משרד רו"ח פאהן קנה ושות', שהיה אמור לפקח על הפרויקט, משרד רו"ח זיו האפט BDO, שהיה רו"ח המבקר של התאגיד שהנפיק את יחידות ההשתתפות וביקר את דו"חותיו הכספיים וגורמים מעורבים נוספים. 

לטענת התובעים, ההטעיות בתשקיף, בדיווחים ובאספות הכלליות, אשר לוו בניהול ברשלנות חמורה ביותר והביא לאובדן השקעתם לא היה עניין חד פעמי, "אלא שיטה של ממש". לטענתם, בעשרות פרויקטים שונים, לאחר שקרן הגשמה גייסה הון עתק מהציבור ופרנסה את אנשיה מכספי ההשקעה, היא פיתחה "אדישות מוחלטת עד כדי ניהול כושל בהתרשלות חמורה, בנוגע להצלחת הפרויקט והשאת רווחי המשקיעים, והכל, כאמור, בהתבסס על הטעיות רבות". 

"פרויקטים על גבי פרויקטים קורסים כמגדל קלפים"

בין השאר מציינים המשקיעים בתביעתם כי "נגד קרן הגשמה ונושאי המשרה בה תלויות ועומדות תביעות במאות מיליוני שקלים, כאשר פרויקטים על גבי פרויקטים קורסים כמגדל קלפים, וכאשר לקריסות השונות מאפיינים דומים, ובהם תוכניות עסקיות חסרות ומטעות, הסתרת עובדות ונתונים הנדסיים או כלכליים, היעדר פיקוח, חריגות בנייה, חריגות באשראי ועוד".  

לטענת המשקיעים בתביעה, הם "התחילו בשלב מסוים להבין שמשהו 'מסריח' ושישנם דיווחים סותרים, מטעים ולא הגיוניים". לדבריהם, הם פנו שוב ושוב לנתבעים על מנת לקבל פרטים ותשובות בקשר לפרויקט, להבין את חריגות הבנייה והתקציב הפתאומיות מהמתוכנן, לקבל דו"חות כספיים ולוודא שכספם לא נעלם, וכל זאת כדי "לפתור את המצב הכאוטי אליו נכנס הפרויקט". אולם, לטענתם, כל שהתקבלו אלה תשובות עמומות ומתחמקות במקרה הטוב, ולרוב נענו בהתעלמות מוחלטת.

לטענתם, האמת התגלתה בסוף עם הדיווח השנה על אובדן מלוא כספי ההשקעה. "התגלה כי החל משיווק ההשקעה, עוד בשלב התשקיף ולאורך ורוחב חיי הפרויקט, המשקיעים הוטעו באופן חמור, פעם אחר פעם, הוסתר מהם המידע הרלוונטי, הוסתרו עסקאות בעלי עניין, לא גולו הפרטים הרלוונטיים לצורכי הצבעה באספות כלליות – אין דרך לייפות את זה – פשוט הולכו שולל".  

בתביעה נכתב בפירוש כי המשקיעים "סמכו על שומרי הסף בהשקעה בתשקיף" – בין השאר משום שהתשקיף קיבל חותמת של הרשות לני"ע, לווה על ידי משרד עורכי הדין הגדול במדינה, בפיקוח משרד רואי החשבון מהגדולים בישראל, בשמירה של נאמן, בליווי חשבונאי של משרד רו"ח גדול, תוך הצגת בטוחות משפטיות להשקעה. אולם, לטענת המשקיעים, כל הגורמים האלה כשלו בתפקידם. 

לפיכך, לדבריהם, "בהתאם לדין, האחריות לנזק שנגרם כתוצאה מהטעיה בתשקיף חלה על כל מי שחתם על התשקיף, כל דירקטור, מנכ"ל ובעל שליטה בחברה המנפיקה וכל מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף". 

עוד מבהירים התובעים כי מדובר בהטעיות ברורות בתשקיף עצמו ובדיווחים, שאינן תלויות בהחלטות ניהוליות או באירוע זה או אחר בבריטניה, ואינן קשורות למשל להשפעות נגיף הקורונה. הם טוענים בתביעה כי הם לקחו בחשבון בעת השקעתם שיש סיכונים שלא ניתן לשלוט בהם, אולם לא חשבו ש"יטעו אותם ביודעין, יוליכו אותם שולל, וששומרי הסף לא יבצעו את תפקידם כלל וכלל. סיכון כזה – לא ניתן לצפות, ולא צריך לקרות". 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות