אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היועמ"ש: נאמנים לפושטי רגל לא חייבים לקבל שכר צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

היועמ"ש: נאמנים לפושטי רגל לא חייבים לקבל שכר

עו"ד אביעד בללתי, שמונה כנאמן לחייבת בפשיטת רגל בהוצל"פ שאין לה הכנסות, מבקש לשחררו מהתפקיד בטענה כי מדובר בעבודה "שאין כל צפי לשכר בצידה". תגובת היועמ"ש: החוק לא מחייב לשלם שכר בכל תיק

20.07.2021, 06:59 | ליטל דוברוביצקי

האם אפשר לעבוד ולא תמיד לקבל תשלום על העבודה? לפי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התשובה היא כן. עמדת היועמ"ש הוגשה לפני כמה ימים לבית משפט השלום בתל אביב ועוסקת בתחום תשלומי שכר הטרחה לנאמנים שמונו לאנשים שנקלעו להליך של חדלות פירעון בהוצאה לפועל. תפקיד הנאמן הוא לכנס את רכושו של החייב, לפקח עליו כלכלית ולפעול לכך שניתן יהיה לשלם כספים לנושים שלו.

קראו עוד בכלכליסט:


היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צילום: מוטי קמחי היועמ"ש אביחי מנדלבליט | צילום: מוטי קמחי היועמ"ש אביחי מנדלבליט, צילום: מוטי קמחי

עמדת היועמ"ש היא כי "לא ניתן לומר שהחוק מחייב כי בכל תיק ותיק ישולם בפועל שכר לנאמן". עוד הוא כותב כי נאמנים שניגשו למכרז להיכלל במאגר בעלי תפקידים של הממונה על חדלות פירעון בהוצאה לפועל אינם יכולים להעלות טענה של הסתמכות על מצג שלפיו ישולם להם שכר בכל תיק שבו ימונו.

עמדתו של היועמ"ש ניתנה במסגרת ערעור שהגיש עו"ד אביעד בללתי שמונה על ידי רשמת ההוצאה לפועל כנאמן לחייבת שנקלעה לחובות של כ־82 אלף שקל ואין לה רכוש והכנסות לאור מצבה הרפואי. לאור מצבה לא נקבע לה צו תשלום עתי (המחייב אותה לשלם תשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל).

עו"ד בללתי ביקש מהרשמת לשחרר אותו וטען: "אין ראוי שהנאמן ישקיע משאבים ושעות עבודה רבים בעבודה שאין כל צפי לשכר בצידה".

הרשמת דחתה את בקשתו וקבעה: "כאשר נאמן, כל נאמן, ניגש למכרז לא הייתה כל התחייבות מצד גורם כלשהו כי בכל תיק ותיק יתקבל שכר טרחה. אינני יכולה להסכים עם המבקש כי 'אין זה ראוי שהנאמן ישקיע משאבים ושעות רבים בעבודה שאין כל צפי לשכר בצידה'".

עו"ד בללתי ערער על ההחלטה בפני השופט עמית יריב מבית משפט השלום בתל אביב.

 "לא ניתן לקבל מצב שבו בעלי תפקיד נדרשים לעבוד ללא שכר. חמור מכך, ניהול התיק כרוך בהוצאת כספים ומשאבים כגון זימון החייב לחקירה, הגשת דו"ח וממצאים והתייצבות לדיון, כך שמדובר במימון של עורך דין פרטי לטובת המדינה", אמר עו"ד בללתי ל"כלכליסט".

התיקים השונים מתקזזים

בערעור שמתנהל כעת בבית משפט השלום בתל אביב הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו באמצעות עו"ד מיטל בסלי־דובדבני מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) וטען כי לא ניתן לומר שנכפית על נאמנים עבודה ללא תמורה. 

לדברי היועמ"ש, השאלה העקרונית היא: האם בתיק חדלות פירעון לגבי יחיד המתנהל בפני רשם ההוצל"פ, שלא צפויים להתקבל בו כספים שיאפשרו תשלום שכר לנאמן, יש לקבוע שלא ימונה נאמן?

עו"ד אביעד בללתי. "מממן את המדינה",  עו"ד אביעד בללתי. "מממן את המדינה" עו"ד אביעד בללתי. "מממן את המדינה",

לדברי היועמ"ש, החוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל להחליט שלא למנות נאמן במקרים בהם אין הצדקה לכך ומורה כי במקרים אלה הרשם ימלא בעצמו את תפקידי הנאמן לפי החוק. "לנוכח הסבסוד הצולב בין תיקי חדלות פירעון שונים שקורה בפועל, לא ניתן לומר שנכפית על נאמנים עבודה ללא תמורה", כתב. למעשה טוען היועמ"ש כי הנאמנים ממונים במספר תיקים ולכן בשורה התחתונה הם לא יוצאים נפסדים.

עוד טוען היועמ"ש כי "בדיקת המצב בפועל, מלמדת כי רשמי ההוצאה לפועל עושים שימוש בסמכות האמורה ובכמחצית מהתיקים שבהם לא נקבע צו תשלומים עתי, לא מונה נאמן".

"אפשר לצאת מהמאגר"

באשר לעמדת עו"ד בללתי כי אין למנות נאמן "בתיקי אפס" (תיקים שבהם לא נקבע לחייב צו תשלומים עתי) משום שלא מוצדק למנות נאמן בתיק שבו לא צפוי להשתלם לו שכר, מציין היועמ"ש: "לא ניתן לומר שהדין מחייב שבכל תיק שבו לא נקבע צו תשלומים עתי בהכרח לא יתמנה נאמן. מתוך 316 תיקי אפס שנבדקו בחודש מרץ 2021 הנידונים בפני רשם ההוצל"פ, הוחלט שלא למנות נאמן ב־140 תיקים. עצם העובדה שבתחילת התיק הוחלט שלא להשית צו תשלומים על החייב אינה מובילה בהכרח למסקנה כי אין בתיק פוטנציאל לתקבול כלשהו בהמשך. בפועל ישנם גם מקרים שבהם מינוי הנאמן בתיק בו לא נקבע צו תשלומים הביא בהמשך ניהול ההליך לכך שצו התשלומים השתנה, או שנכנסו תקבולים לקופת הנשייה שלא היו צפויים בתחילת התיק בשל פעולות שהנאמן מבצע". 

באשר לטענה של עו"ד בללתי כי נכפית על בעלי תפקיד עבודה בחינם, טוען היועמ"ש: "בפן המעשי אין הנאמנים עובדים ללא תמורה שכן אופן מינוים מוביל לתוצאה שבה במכלול תיקיו של הנאמן אין הוא יוצא נפסד".

ממשרד המשפטים נמסר: "מי שמבקש להיכלל במאגר בעלי התפקיד מודע מראש לכך שבחלק מהתיקים הוא עשוי לקבל שכר הכולל רווח נאה ובאחרים לא, וההחלטה האם להצטרף למאגר נתונה לשיקול דעתו, בהתאם לרצונו ולשיקוליו. משעה שנכלל במאגר בעלי התפקיד הוא גם רשאי לבקש להסירו מן המאגר ככל שהוא חפץ בכך".

מלשכת עורכי הדין נמסר: "עמדתנו הייתה ונותרה כי יש לשלם שכר טרחה ראוי לנאמנים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לרבות אלה המתמנים ברשות האכיפה. אין זה ראוי שהמדינה, במקום להפנים את הטיפול בחייבים, תגלגל אותו לנאמנים מבלי לדאוג להם לתשלום שכר ראוי והוצאות ההליך. מצער לגלות שהמדינה בחרה להפעיל את מלוא מנגנוניה וכוחה על מנת 'לנדב' את עורכות ועורכי הדין למלאכת שיקום החייב ללא תמורה ראויה ותחת הסיסמה 'סבסוד צולב'. לא פלא שהמדינה אינה עושה שימוש במנגנוני 'סבסוד צולב' כאלה ואחרים כלפי עובדי הרשות השופטת ועובדי הממונה. לשכת עורכי הדין לא תיתן ידה לכך ותפעל במלוא כוחה על מנת להבטיח תשלום שכר ראוי לנאמנים, המהווים את מנוע ההצלחה של ההליך כולו. לשכת עורכי הדין שוקלת את הצטרפותה להליך כידיד בית המשפט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות