אורי זיק מנכ"ל קיונרג'י Qnergy מקיבוץ עין חרוד | צילום: Todd Wilson - unreasonablegroup.com
קיונרג'י רוצה לגייס לפי שווי גבוה פי שלושה לעומת 2020
המנוע של קיבוץ עין חרוד וקרן טנא בדרך לתל אביב: קיונרג'י, המפתחת מנוע לניצול ולאגירת אנרגיה ירוקה, מבקשת לגייס 165 מיליון שקל בהנפקת מניות ראשונה לפי שווי של 850 מיליון שקל. קרן OGCI נכנסה להשקעה בקיונרג'י באפריל 2020, ששיקפה לה שווי של 85 מיליון דולר אחרי הכסף
קיונרג'י (Qnergy) שבבעלות קיבוץ עין חרוד וקרן טנא פרסמה תשקיף ראשון לקראת הנפקה ראשונה של מניות (IPO) בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ההיערכות של קיונרג'י לגיוס 165 מיליון שקל לפי שווי של 850 מיליון שקל נחשפה ב"כלכליסט" בשבוע שעבר. התשקיף שפורסם אתמול חושף פרטים נוספים על החברה שמפתחת מנועים ייחודיים.
קראו עוד בכלכליסט:
מוצר הדגל של קיונרג'י הוא גנרטור PowerGen - מערכת חשמל המבוססת על מנוע שפיתחה החברה. מנוע זה ממיר אנרגיית חום לאנרגיה מכנית, במטרה לייצר ולספק חשמל באופן רציף ואמין, ללא תלות בשמש או ברוח. קיונרג'י פונה ללקוחות הממוקמים באזורים שאינם מחוברים לרשת החשמל וללקוחות שמעוניינים להבטיח אספקת חשמל במקרים של תקלות ברשת החשמל. בסוף הרבעון הראשון היו פרוסות כ־420 מערכות גיבוי ואספקת חשמל של החברה, בעיקר בצפון אמריקה.
הפתרון שקיונרג'י מציעה הביא לכך שלצד קיבוץ עין חרוד (42.7%), יש לחברה שתי בעלות מניות מעניינות. הראשונה היא קרן טנא (42.7%), קרן השקעות ישראלית פרטית שמשקיעה בחברות עם פוטנציאל צמיחה גלובלי. בעלת המניות השנייה, הפחות מוכרת ויותר מסקרנת, היא קרן OGCI, המחזיקה ב־6.9% מקיונרג'י. זוהי קרן השקעות שמוחזקת באופן שווה על ידי 11 חברות אנרגיה, ובהן ענקיות בינלאומיות מובילות כמו Shell, BP, שברון ואקסון מוביל. חברת OGCI הפכה לבעלת מניות בקיונרג'י באפריל 2020, בעקבות השקעה של 6 מיליון דולר שביצעה ושיקפה לקיונרג'י שווי של 85 מיליון דולר אחרי הכסף.
קיפאון בהכנסות ב־2020, שיפור ברבעון ראשון 2021
קיונרג'י הציגה קיפאון בהכנסותיה בשנת 2020 ואלה הסתכמו ב־8.6 מיליון דולר, ירידה קלה של 1.9% בהשוואה להכנסות שנה קודם לכן. דירקטוריון החברה מייחס את היעדר הצמיחה בהכנסות להשלכות משבר הקורונה על תעשיית הגז הטבעי. במהלך הרבעון הראשון של 2021 הצליחה קיונרג'י להציג צמיחה מרשימה של 104%, עם הכנסות של 4.6 מיליון דולר.
העלייה בהכנסות מיוחסת להגדלת פעילות הגנרטור של החברה PowerGen ולעליית מחיר המכירה שלו, וכן להתחלת מכירות של מערכת חדשה (CAP3) בשלהי 2020. באמצעות מערכת זו, קיונרג'י ממנפת את יכולותיה לאספקת חשמל למקומות שאינם מחוברים לרשת החשמל כדי להפעיל מדחסי אוויר, המסייעים לתעשיית הגז הטבעי להפחית את פליטת גז המתאן.
בשורה התחתונה סגרה קיונרג'י את 2020 בהפסד שהסתכם ב־5.6 מיליון דולר ואת 2019 בהפסד של 4 מיליון דולר. ההפסד שרשמה החברה ברבעון הראשון של 2021 הסתכם ב־1.6 מיליון דולר, והיווה שיפור ביחס להפסד של 2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל.
השיפור בשורה התחתונה של קיונרג'י ברבעון הראשון נובע ממחילת חוב של 653 אלף דולר על הלוואת CARES - הלוואה שנטלה במסגרת תוכנית הגנת משכורות שנחקקה בתגובה למשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב בעקבות התפשטות הקורונה. תזרים המזומנים של קיונרג'י שלילי וקצב שריפת המזומנים עומד על כ־3.5 מיליון דולר בשנה. יתרת המזומנים ושווי מזומנים של קיונרג'י נכון ל־31 במרץ 2021 עמדה על 2.9 מיליון דולר, וההון העצמי שלה הסתכם ב־6.6 מיליון דולר.
אמצע טווח התחזית מגלם צמיחה של 103% בהכנסות
האופטימיות של הנהלת קיונרג'י משתקפת בתחזית שמופיעה בתשקיף החברה. לפיה, ההכנסות בשנת 2021 נאמדות בטווח של 19-16 מיליון דולר. אמצע טווח התחזית מגלם צמיחה של 103% בהכנסות ביחס לאלה שנרשמו ב־2020. ברוח התקופה, בתרחיש שקיונרג'י תעמוד בתחזיות שלה ותמשיך לצמוח בקצב גבוה בשורה העליונה, סביר שהמשקיעים יגלו סבלנות להפסדים בשורה התחתונה. המבחן מונח כבר ערב ההנפקה על כתפי ההנהלה, והתוצאות שלו יתקבלו ברבעונים הבאים, אחרי שהחברה תהפוך לציבורית.
קיונרג'י אינה מוכרת בשוק המקומי, משום שכיום היא חברה אמריקאית, סטטוס שקיבלה ב־2014 כשרכשה את אינפינה (Infina) האמריקאית, העוסקת בפיתוח מנועי סטירלינג. רכישה זו הובילה להעברת מרכז הפעילות לארה"ב. החברה מייצרת חלק ממוצריה בקיבוץ עין חרוד, וצמרת החברה, כולל המנכ"ל אורי זיק, הם ישראלים.
קיונרג'י פיתחה טכנולוגיה לייצור מנועי סטירלינג, מנועים חסרי בוכנות שאינם זקוקים לתחזוקה במשך שבע שנים ויכולים לפעול על כל סוגי הדלק, בהם גז טבעי, מימן וביוגז. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א כינתה את המוצר של קיונרג'י "מנוע הבעירה העמיד בהיסטוריה של האנושות, שלא דורש תחזוקה כלל". בשנתיים האחרונות החברה פיתחה אפליקציה שמיועדת לסייע בהפחתת פליטות של גזי חממה בתעשיית הנפט והגז, פעילות שזוכה לרוח גבית מהממשל של הנשיא ג'ו ביידן.