אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המערכות לשילוב הפקת אנרגיה מתחדשת וחקלאות שיפרו את איכות היין הצרפתי. ובישראל? חיים הורנשטיין

המערכות לשילוב הפקת אנרגיה מתחדשת וחקלאות שיפרו את איכות היין הצרפתי. ובישראל?

למרות היעד השאפתני למעבר לאנרגיות מתחדשות, הרגולציה בישראל מאפשרת כיום להתקין מערכות אגרי-וולטאיות המיועדות ל"דו-שימוש", שילוב של חקלאות וייצור אנרגיה מתחדשת, רק בבריכות דגים ובגגות של חממות. דו"ח חדש של מוסד שמואל נאמן מציע צעדים לקידום יישום המערכות בענף החקלאות

21.07.2021, 15:19 | ענת רואה

בסין הצליחו לגדל גוג'י ברי איכותי בשטחים מדבריים בזכות שיטת ה"דו-שימוש" במערכות אגרי-וולטאיות, בהן ניצול הקרקע נעשה באמצעות פאנלים סולאריים שמפיקים אנרגיה מאור השמש, והם מיועדים גם לצורכי חקלאות. בצרפת אף נמצא כי מערכות אלו הורידו את הטמפרטורה בקיץ והעלו אותה בחורף, ואיכות היין השתבחה. 

אלא שלמרות הממצאים המעודדים הללו, ולמרות היעד השאפתני שהוצב בישראל לפיו 30% מייצור החשמל יגיע מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, הרגולציה כיום מאפשרת ליישם את המערכות הללו רק בבריכות דגים ובגגות של חממות.


קראו עוד בכלכליסט:


דו"ח חדש של מוסד שמואל נאמן מציע צעדים לקידום היישום של מערכות אגרי-וולטאיות בענף החקלאות בכללותו. בדו"ח, בעריכת פרופ' גרשון גרוסמן ונעמה שפירא, טוענים החוקרים כי נדרשת רגולציה מקיפה בתחום בישראל. לטענתם, היתרונות של האגרי-וולטאי כוללים שיפור בתנובה החקלאית וחיזוק הביטחון התזונתי, חיסכון במים וגם ייצור חשמל ירוק. 

בנוסף לכך יישום הנושא האגרי-וולטאי מגוון את מקורות ההכנסה של החקלאים ומקטין את הסיכונים שלהם, מייעל את השימוש במשאב הקרקע ונותן מענה להתחממות הגלובלית על ידי אדפטציה והפחתת פליטות עקב השימוש באנרגיית השמש לייצור חשמל.

לדברי החוקרים, למרות היתרונות הברורים, יישום נרחב של הפרקטיקה האגרי-וולטאית מחייב התייחסות למספר סוגיות, ובהן התמודדות עם החשש לנטישת החקלאות לטובת שימוש מסחרי, שאלות של צדק חלוקתי בתחום חלוקת משאב הקרקע, שיקולים באסדרת תעריף החשמל, סתירה בין שימוש דואלי לעקרונות הקצאת קרקע חקלאית בישראל, היבטים תכנוניים והרצון לשמור על השטחים החקלאיים כחלק ממערך השטחים הפתוחים וככאלה שמשמשים בסיס למגוון הביולוגי.

לאחרונה משרד האנרגיה ומשרד החקלאות החלו לעבוד על פיתוח רגולציה לתחום, בשאיפה לייצר רגולציה פונקציונלית – המתמקדת בתוצאה הרצויה, תוך סימון יעדים מוגדרים (למשל מזעור הפגיעה בחקלאות), אך מאפשרת גמישות ביצועית. עדיין אין מסקנות ברורות או רמזים לרגולציה הנבנית. 


חוות טנא ליד שדה בוקר.  שימוש באנרגיה סולארית, חיים הורנשטיין חוות טנא ליד שדה בוקר. שימוש באנרגיה סולארית | חיים הורנשטיין חוות טנא ליד שדה בוקר.  שימוש באנרגיה סולארית, חיים הורנשטיין


לפי הדוח, "עד עתה ראינו בעיקר מתקנים פוטו-וולטאיים שבאו במקום החקלאות, אבל ההנחה היא שבעתיד ניתן יהיה למצוא יותר ויותר מתקנים משולבים בהם מותקנים פאנלים להפקת חשמל מאור השמש מעל גידולים חקלאיים. הבסיס לאגרי-וולטאי הוא השאלה אם צמחים יכולים לחיות בצל או בצל חלקי. מחקרים מראים כי הקשר בין פוטוסינתזה (כאינדיקציה לכמות האנרגיה והסוכר שהצמח יכול להפיק) לקרינת השמש הוא קשר חיובי ישר, עד גבול מסוים, וקיים כמעט בכל הצמחים ובמיקומים שונים בעולם. מכך ניתן להסיק שבצמחים מסוימים הורדה בכמות הקרינה לא תגרום לאיבוד בפוטוסינתזה, או רק לאיבוד מועט. 

"ההבנה, בעיקר בישראל החמה, היא שאם מקררים במקצת, זה יכול לתרום לרמת הפוטוסינתזה לעומת חשיפה לשמש ישירה. לכן המשחק בין כמות הקרינה והטמפרטורה לכמות הפוטוסינתזה מהווה את הבסיס לאגרי-וולטאי, והטכנולוגיות השונות צריכות לממש את האיזון הנכון".

לדברי רן דרסלר, יועץ למינהל התכנון, כדי לקדם את התחום, ובהתאם לפנייה של משרד החקלאות למינהל התכנון, הנושא בהתהוות ובקרוב תקודם תמ"א מפורטת למתקנים אגרי-וולטאיים ב-14 אתרי מו"פ של משרד החקלאות בכל הארץ, שיאפשרו להתחיל עריכת ניסויים בתחום. בנוסף, ובהתאם למיזם שמקדמים משרד החקלאות ומשרד האנרגיה, תיבחן האפשרות לכלול בתמ"א שטחים שייבחרו בהתאם לקריטריונים שנכללו במיזם שפורסם על ידי משרדים אלה.

לדברי עו"ד אורלי אהרוני, יועצת רגולציה ומדיניות אקלים, היקף הקרקע החקלאית בישראל עומד על כ-4.35 מיליון דונם, וכמחצית משטח זה מוסדר במסגרת משטר הנחלות. עיקרון מרכזי במשטר הקרקעות בישראל נגזר מחוק יסוד מקרקעי ישראל, לפיו אין בעלות בקרקע חקלאית והיא מוחכרת לצורך עיבוד חקלאי בלבד, כלומר לא ניתן להחכיר את הקרקע לשימושים אחרים, והעיקרון הזה מוצא ביטוי גם בחוקים אחרים. עם השנים, בשל משברים בענף החקלאות, התקבלו החלטות שאפשרו שימושים אחרים. 

שמירה על החקלאות

התקנות של מערכות אגרי-וולטאיות בעולם התחילו כבר בתחילת המאה ה-21, אבל רק בשנים האחרונות הנושא צבר תאוצה. כיום קיימים בעולם כ-2,000 מתקנים אגרי-וולטאיים, בסין, ביפן ובדרום קוריאה, בארצות הברית ובאירופה, בהובלת צרפת ואיטליה. מדובר בעיקר בהקמת מתקנים קטנים, למעט בסין – שם למשל פרויקט על שטח מדברי חסר שימוש הושבח לצורכי גידול של גוג'י ברי בשילוב מתקן פוטו-וולטאי של 1 ג'יגה-ואט.

בפיילוטים וניסויים שנעשו בצרפת בחברת Sun'Agri התקבלו התוצאות הבאות: הורדת הטמפרטורה בשיא החום בכ-5 מעלות, העלאת הטמפרטורה בכ-3 מעלות בשיא הקור והקטנת צריכת מים בכ-30%. בנוסף נטען שאיכות היין השתפרה, ושזה מביא לחקלאות מיטבית כיוון שהקונסטרוקציה יכולה לסייע בפריסת רשתות והשקיה וכן להעלאת התנובה בגידולים מסוימים (למשל תפוחי אדמה, לעומת גידול חיטה שם התנובה דווקא ירדה). בעקבות כך פיתחה צרפת שיטה להבטחת התפוקות החקלאיות, המעניקה חותמת איכות לפרויקט אגרי-וולטאי לפי שלביו. 

לדברי החוקרים, אם תונהג שיטה דומה בישראל, ויזם יחויב להציג תעודת איכות כזאת כדי להשתתף במכרזים, יהיה בכך אלמנט שמבטיח שמירה על החקלאות.


ענבים של יקב ישראלי, נועה רוזנצוויג ענבים של יקב ישראלי | נועה רוזנצוויג ענבים של יקב ישראלי, נועה רוזנצוויג


הפורום העלה מספר המלצות להמשך הטיפול בסוגיה של דו-שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל פוטו וולטאי. בראש ובראשונה מוצע להקים גוף שיתכלל את כל התהליכים והשיקולים, כך שהרגולציה המתגבשת לא תייצר בירוקרטיה מכבידה ומסורבלת. כמו כן מוצע לפעול לעיגון סטטוטורי של השימוש האגרו-וולטרי; ליישם מנגנוני אכיפה ומנגנוני שוק שיבטיחו את המשך קיומה של החקלאות בפרויקטים אלו, למשל הצבת רף נורמטיבי של יבול, לקבוע תעריף חשמל המותנה בקיום גידול חקלאי ובהיקף שייקבע או דרך מתן תמריצים ליישום חקלאות מיטבית.

בנושא שילוב מתקנים אגרי-וולטאיים בתשתיות משק אנרגיה, מציע הפורום לוודא שרשת ההולכה לא מהווה מגבלה לפיתוח פרויקטים כאלה, לבחון שימוש דואלי גם בשטחים שייעודם שונה לאנרגיה, ולהבטיח ניצול מיטבי של רשת ההולכה וצמצום הצורך בפריסת קווי מתח חדשים. 

היבטים מרכזיים שמחייבים התייחסות לקראת ביצוע הפיילוטים האגרי-וולטאיים הם תכנון, בחינת היבטים סביבתיים כוללים, למשל שמירה על שטחים פתוחים מגוון ביולוגי, והיבטים אקולוגיים. כן מוצע לקבוע תעריף חשמל שיאפשר ביצוע מגוון פרויקטים ולהקצות מימון ציבורי, למשל מטעם המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות, שיבחרו מחקרית את הפרויקטים, וזאת כדי לקבל תוצאות מדעיות ובלתי תלויות. 

הפורום סבור כי כיוון שהנושא האגרי-וולטאי זוכה להתעניינות גוברת בכל העולם, הקצאת משאבים למו"פ יכולה לתרום לפיתוח מואץ של התחום בישראל, ולהוות את הבסיס לפיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשניות שניתן יהיה בהמשך גם לשווק ברחבי העולם.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות