אבסורד: האוצר מטיל מס על החד-פעמי, אבל לא סבור שמיסוי יצמצם את הצריכה

למרות שהאוצר מתכוון להטיל במסגרת חוק ההסדרים מס על כלים חד פעמיים, הוא לא סבור שמיסוי יצמצם את הצריכה ולא ישנה את התנהגות הציבור. כך עולה מניתוח של כלכליסט.

מניתוח כלכליסט עולה, כי האוצר מניח שצריכת הכלים החד פעמיים לא תופחת בעקבות המס, והוא מעריך את הכנסות המדינה מהמס על השימוש בכלים חד פעמיים ב-800 מיליון שקל, כאשר המס לכל ק"ג חד פעמי יעמוד על 11 שקל. חישוב זריז מעלה כי האוצר מעריך שצריכת החד-פעמי תעמוד על למעלה מ-72 אלף טונות (72 מיליון ק"ג) מדי שנה, זאת בזמן שכעת הצריכה עומדת על כ-68 אלף טונות בשנה.  נתוני כמות הצריכה הנוכחית לקוחים ממחקר שערכה חברת קנטאר עבור המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר.

אם המס לא יקטין את הצריכה, הרי שהוא יהווה מס על השכבות הצורכות כלים חד פעמיים, והמחקר מראה כי השכבות החלשות, בייחוד החרדים, נוטים להשתמש בכלים כאלה בשיעור כפול ומשולש משיעורם באוכלוסייה.

חנות של כלים חד פעמיים בירושלים | צילום: אלכס קולומויסקי

הצעת המחליטים כוללת גם שינוי כיוון משמעותי ממה שהוסבר על ידי האוצר והמשרד להגנת הסביבה לפני כשבועיים. האוצר הצהיר כי הוא שואף להכפיל את מחירי המוצרים החד פעמיים, אך המס הנוכחי שפורסם כיום הוא קבוע לכל ק"ג, ולא תלוי במחיר הבסיס של המוצר. בנוסף, המס משקף בדרך כלל שיעור מס נמוך מ-100% שהאוצר דיבר עליו.

מבנה המס הנוכחי מביא לכך שמי שקונה כלים חד פעמיים מתוצרת זולה יותר ומאיכות ירודה יותר, ישלם שיעור מס גבוה יותר. לדוגמה, ק"ג של צלחות חד-פעמיות עולה כ-23 שקל, עליהם יוטל מס של 11 שקל, המשקף מס של כ-50%. לעומת זאת מוצרים חד פעמיים יקרים יכולים להגיע לעלות של 50 שקל ו-100 שקל לק"ג, וגם עליהם ישלם הצרכן מס בגובה זהה של 11 שקל, המשקף שיעור מס נמוך בהרבה, של 25% ושל 10% בהתאמה.

יודגש, שלפי המחקר שפרסמה חברת קנטאר עולה, כי כדי להפחית את הצריכה בצורה דרמטית יש להטיל שיעורי מס גבוהים בהרבה על כלים חד פעמיים. המהלך של האוצר בצורתו הנוכחית, בנוי בצורה רגרסיבית, ובנוסף, עשוי שלא להגשים את המטרה לשמה נועד, ולהפוך להיות מס על השכבות החלשות.