הנוודים החדשים: האנשים שעזבו את ישראל אבל לא את העבודה

בעוד כמה ימים יארוז עמית תלם, מנהל מוצר בחברת SEEBO את חפציו ויעלה יחד עם אישתו ושתי בנותיו על מטוס, בדרכם לחיים חדשים בבריטיש קולומביה שבקנדה. אחרי שנה של מגיפה, סגרים ועבודה מרחוק, הכוכבים הסתדרו והם יוצאים לרילוקיישן עצמאי. הם לא נשלחו לחו"ל מטעם העבודה, אבל תלם ימשיך בתפקידו בחברה בישראל, גם משם. 

"החלטנו שאנחנו רוצים הרפתקאה ואתגר משפחתי. יש לנו שתי בנות קטנות ואנחנו רוצים לחוות תרבות אחרת, לראות צורות חיים אחרות. השנה של הקורונה וההירהורים שהתלוו לה וגם החיים האישיים שלנו הובילו אותנו לחשבו ששווה לבדוק אופציות. כרגע אנחנו נוסעים כדי לבסס את החיים שם", אומר תלם. 

הוא מועסק בחברה כבר חמש שנים, התחיל שם כסטודנט ומשמש כבר שלוש וחצי שנים כמנהל מוצר. "כשהחלטנו על המעבר הזה לא תיארתי לעצמי שתהיה האופציה להישאר בחברה אבל ככל שהמעבר קרם עור וגידים הבנתי, בעקבות הניסיון מהשנה וחצי האחרונות של העבודה מרחוק, שזה משהו שאפשרי ובא לי לעשות אותו. הצגתי למנהל שלי ולהנהלה את הנושא ארבעה חודשים לפני המועד, אמרתי להם שאני אבין מאוד אם זה לא מתאים להם, אבל הם ממש לא נרתעו והתחלנו שיח פתוח על האפשרות הזאת", הוא מספר. 

עמית תלם עם משפחתו | תמונה פרטית

תלם יוצא אל הלא נודע, לתקופת ניסיון על מנת לראות אם יוכל להמשיך למלא את תפקידו כמנהל מוצר אבל יש ישראלים שכבר עשו את המסע הזה, שהחליטו לעבור לגור במדינה אחרת, אבל להמשיך לעבוד במקום העבודה שלהם בארץ. 

קארן מסוזניק, Senior Director, Corporate Marketing בחברת הסייבר Perimeter 81 נולדה בצפון אמריקה והגיעה לארץ במסגרת פרוייקט 'מסע'. לאחר חמש שנים בישראל, יחד עם בעלה שגם כן היה עולה חדש מקנדה החליטו לחזור לחיות בצפון אמריקה. "חשבנו כל הזמן על העתיד שלנו ורצינו להיות קרובים יותר למשפחה". היא עידכנה את מנהלי החברה ואחרי חצי שנה נוצרה הזדמנות שאיפשרה לה להמשיך לעבוד בחברה. "אני מעריכה את העובדים שהם היו מוכנים לתת לי להמשיך ועוד יותר מעריכה את הגמישות - ממצב של יום יום במשרד הפכתי לגמרי להיות במודל עבודה היברידי. זאת הייתה הבעת אמון מוחלטת", היא אומרת. 

קרן מסוזניק | צילום: יחצ

שגיא גידלי מייסד ו-CPO בפרימטר81 אומר שמה שאיפשר את המשך עבודתה בחברה הוא שמודל העבודה השתנה וכיום עובדים יכולים לעבוד מכל מקום ובכל זמן. "עוד לפני משבר הקורונה היה לנו ברור שקרן תמשיך להיות חלק בלתי נפרד מהחברה שלנו, למרות המרחק". 

עוד לפני הקורונה

ענת פורטנוי, מפתחת Backend באקווה סקיוריטי עברה לגור בפורטוגל ממש כמה חודשים לפני הקורונה. "מאז ומעולם רציתי לחיות ולחוות את המגורים בחו"ל, ללמוד שפה חדשה, וברגע הזה בחיים שהייתי צריכה לחפש דירה חדשה, הבנתי שזו הזדמנות שאני חייבת לקפוץ עליה", היא מספרת. 

ענת פורטנוי | צילום: יחצ אקווה סקיוריטי

מכיוון שהמחשבה על עבודה מרחוק אז הייתה חריגה בישראל, פורטנוי הסבירה לממונים עליה את המצב, ולשמחתה הם איפשרו לה לבדוק את האפשרות. "מהר מאוד הייתי על מטוס, ונחתתי בליסבון חודש אחרי זה. אין לאקווה סקריוריטי סניף בליסבון. הרעיון של עבודה מרחוק היה משהו שצריך לנסות, ולא היה ברור אם זה יוכל לעבוד. כולם קצת התגמשו בשעות, אנשים באמת מאוד תמכו בי, ואז כמה חודשים אחרי שהגעתי כולם עברו לעבוד מרחוק כך שלא הייתי החריגה שעולה על שיחות זום מרחוק. יש אנשים שפורחים בעבודה המשרדית, אבל אני דווקא מאוד בפוקוס כשאני מול המחשב בבית שלי, ולכן אני חושבת שזה עובד טוב". מבחינת הביורוקרטיה פורטנוי הקימה לעצמה חברה בפורטוגל והיא ממשיכה לעבוד עם החברה כיועצת. 

בגלל יוקר המחיה

מה שהכריע את אדם דלרוסה, איש DevOps בחברת סייפבריצ', שעזב את הארץ בדצמבר 2020 למנצ'סטר שבאנגליה היה יוקר המחיה. "רציתי כבר שנים לעזוב את ישראל בגלל יוקר המחיה. גרתי בדירות שכורות מגיל 16 ונמאס לי לשלם שכר דירה אז רציתי לקנות בית. למרות שהמשכורת שלי די גבוהה - וגם בת זוגתי עבדה בעבודה מכובדת במעבדה באיכילוב, וחסכנו סכום יפה, הדירה שהיינו יכולים לקנות עם משכנתא בארץ זה לא מה שרצינו - ממש לא בית חלומותינו.

אדם דלהרוסה | צילום: באדיבות סייפבריצ'

בנוסף, גדלתי בתל אביב כל החיים ולא רציתי לעזוב את העיר שאני רגיל אליה בשביל לקנות דירה. מעבר לזה נמאס לי ללכת לסופר (אפילו לאושר עד או רמי לוי - אף פעם לא לampm)  לשלם כמה מאות שקלים ולצאת עם שקיות בודדות של אוכל. תמיד היה לי קטנוע ישן שנסעתי עליו ואף פעם לא היה לי אוטו - היה נראה לי מוזר להוציא סכומים כאלו גבוהים על כלי רכב. עכשיו שעברנו פה למנצ'סטר, האוכל זול בחצי ואיכותי, אני אקבל משכנתא עוד שנה לבית שהיתי רק יכול לחלום עליו, ואפילו קניתי רכב", הוא אומר. 

מכיוון שיש לו דרכון רומני הוא היה צריך להגר לבריטניה עד דצמבר 2020 - לפני כניסת הברקזיט לתוקף. הוא נסע לרומניה לחדש את הדרכון בנסיעה שהפכה רצופת מכשולים בעקבות הסגרים בארץ ובאירופה אך בסופו של דבר הוא ואשתו, באמצע מגיפה עולמית, ארזו את חפציהם בדצמבר - ועברו למנצ'סטר. דלרוסה המשיך לעבוד בחברה. 

"לפני משבר הקורונה, למרות ההערכה הרבה שלנו לאדם, היה קשה יותר לדמיין איך עובד אחד שגר רחוק ישתלב בעבודת הצוות שכולו בארץ", אומרת רחלי ברוך-חייק, סמנכלית משאבי אנוש בסייפבריצ'. "אין לנו ולא היו תוכניות מיידיות לפתוח סניף במדינות שאליהן הוא שקל לנסוע. אך משבר הקורונה שינה את התמונה והבנו שלתקופה לא מוגדרת ממילא כל העובדים עובדים ויעבדו מרחוק. כחברה למדנו לעבוד בצורה חדשה. אמנם הדבר דורש גמישות והתאמות משני הצדדים, אבל כיום החברה עובדת במודל היברידי ולכן ממילא ישנן התאמות. שבוע העבודה של אדם מותאם לארץ והוא מתחיל את הימים שלו מוקדם יותר בגלל הפרשי השעות. מבחינתנו זה win-win, גם הצלחנו להשאיר בצוות שלנו עובד מוכשר ואהוד שתורם המון לחברה, ומצד שני איפשרנו לאדם להגשים את החלום שלו". 

גם קרן שמידט, מעצבת גרפית בחברת ויסיטה VCITA המפתחת פלטפורמה אונליין לניהול עסקים קטנים, עזבה את הארץ בדצמבר 2020 ללונדון, אנגליה. היא התגוררה בלונדון בעבר במשך 7 שנים והחליטה יחד עם משפחתה לחזור לשם במהלך שנת הקורונה. "הופתעתי לטובה שניתן להמשיך לעבוד בשלט רחוק. אני לא מרגישה שמשהו השתנה ושאני לא חלק מהחברה", היא אומרת. קרן עובדת בויסיטה כבר שש שנים וברגע שהחליטה לעבור התייעצה עם מנהליה על מנת להמשיך לעבוד בחברה גם מלונדון. 

קרן שמידט | צילום: יחצ

קרולין דאדי, ראש מחלקת קריאטיב בחברה מספרת כי "ברגע שקרן בחרה לעשות את המעבר, היה ברור שהחברה תעשה את מירב המאמצים לעמוד לצידה ולתמוך בה. אין תחושה של שינוי ביום יום, גם ברמת הביצועים וגם ברמת הנוכחות. מכיוון שהחברה עובדת ממילא במודל היברידי, אנשים לא מבלים יום יום במשרד ומה שקובע זה מבחן התוצאה - וקרן מספקת תוצאות זהות לזמן שהייתה נוכחת במשרדים". 

"העולם פנוי יותר לדבר עם אנשים מרחוק"

תקופת הקורונה, במיוחד בזמני הסגרים, הייתה כזו שבה אנשים רצו לצאת, לברוח. כך גם אלן שמיאל, בן 32, Sales manager, אירופה ואפריקה בחברת מודיעין הסייבר הגלוי Cobwebs שעבר לספרד עם אישתו והכלב לפני חצי שנה והיום הם מתגוררים במדריד. "במהלך תקופת הקורונה אני ואשתי כל הזמן חשבנו על מעבר כדי לחוות מגורים בחו"ל. בנוסף, הבידודים בישראל לשבים מחו"ל הקשו עלי לעלות על טיסות לאירופה לפגוש לקוחות אז החלטנו בינואר השנה פשוט לעבור לאירופה. בחרנו בספרד כי זה נוח מבחינת טיסות וגם מרגיש לי יותר קרוב בגלל השפה והתרבות הספרדית מכיוון שהמשפחה הגרעינית שלי גרים בארגנטינה", הוא מספר. 

אלן שמיאל | צילום: Cobweb

מקום העבודה איפשר לשמיאל להמשיך להחזיק במשרתו והוא גם יכול לבצע אותה משם בצורה טובה אולי אף יותר. "אני אחראי על מכירות באירופה ולכן לגור פה מאפשר לי גישה נוחה לכל הלקוחות. אין הבדלי זמן ואפשר לטוס ללקוח בבוקר ולחזור כבר באותו יום. זה מאפשר שגרת חיים נורמלית. מבחינת עבודה יש את אותם אתגרים שהיו בעבודה מישראל בתקופה הזאת - העולם יותר פנוי לדבר עם אנשים מרחוק, אבל מבחינתי אין כמו לדבר עם אנשים פנים אל פנים, לאכול משהו יחד - זה יוצר קשר אישי, במיוחד בתחום שלי שמבוסס על יחסים אישיים. קצת יותר קשה לבנות קשר אישי בזום". 

התוכנית שלו ושל בת זוגו היא להישאר לגור בספרד. "כרגע אין לנו מחשבות לחזור לישראל. אנחנו בונים פה חיים. יש לנו עוד הרבה מה לחוות ולעשות בספרד גם מבחינת עבודה וגם ברמה האישית. הימים פה יותר ארוכים, יש יותר זמן במהלך היום כי יש אור עד עשר וחצי - זה מאפשר לעשות הרבה דברים אחרי העבודה ואנחנו נהנים מזה מאוד". 

מבחינת העבודה גם כשהיה בישראל שמיאל עבד מול אירופה ולכן המעבר עבורו הוא די טבעי. "החברה שלנו היא גלובאלית כך שיש עוד אנשם שעובדים במקומות שונים. כמובן שאני מתגעגע לחברים במשרד בישראל, לאווירה ובמיוחד לים. עכשיו כשאני רואה את החברים בזום, העובדה שקל לטוס מפה לישראל מקלה עלי מאוד מבחינה פסיכולוית. אני יודע שאם הגעגועים יגברו - אקח מייד טיסה ואגיע לביקור".