אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת הבחירות המרכזית צריכה להתייעל ולהגביר את השקיפות צילום: ועדת הבחירות המרכזית

דו"ח המבקר

ועדת הבחירות המרכזית צריכה להתייעל ולהגביר את השקיפות

בדוח מבקר המדינה הומלץ כי תוגבר השקיפות תקציבית והביצועית של ועדת הבחירות כלפי ועדת הכספים, המאשרת את תקציבה. הוצע כי תוספות השכר לעובדי הוועדה ינתנו תוך שמירה על יעילות תקציבית ושיפור הבקרה והביקורת; תקציב ועדת הבחירות גדל בין הבחירות לכנסת ה-20 לכנסת ה-23 ב-55%, מ-253 מיליון שקל ל-392 מיליון שקל; הוועדה דחתה את הביקורת בנימוק שריבוי מערכות הבחירות והקורונה חייב את הגדלת התקציב

04.08.2021, 11:00 | צבי זרחיה

מבקר המדינה ממליץ שוועדת הבחירות המרכזית תפעל לשיפור ההצגה של נתוני התקציב והביצוע שלה, ולהגברת שקיפותם כלפי ועדת הכספים שמאשרת את תקציבה, וכלפי הציבור. 

עוד מציע שהוועדה תפעל להבטיח שתוספות השכר לעובדיה ינתנו מתוך הקפדה על יעילות תקציבית ותפעולית ותפעל לשיפור פעולות הביקורת והבקרה על ניהול תקציבה. 


קראו עוד בכלכליסט:


המבקר גילה כי התקציב הממוצע לבוחר בשנת בחירות ב-18 מדינות שנכללו במחקר בינלאומי היה 7.8 דולר, תקציב קטן ב-46% מאשר בישראל (במערכת הבחירות שנבדקה, לכנסת ה-20). 


עו"ד אורלי עדס מנכ"לית ועדת הבחירות, צילום: אלכס קולומויסקי עו"ד אורלי עדס מנכ"לית ועדת הבחירות | צילום: אלכס קולומויסקי עו"ד אורלי עדס מנכ"לית ועדת הבחירות, צילום: אלכס קולומויסקי


תקציב ועדת הבחירות המרכזית (על שינוייו) למימון מערכות הבחירות לכנסת גדל בין מועד הבחירות לכנסת ה-20 למועד הבחירות לכנסת ה-23 ב-55%, מ-253 מיליון שקל ל-392 מיליון שקל וביצוע התקציב גדל ב-62%, מ-227 מיליון שקל ל-368 מיליון שקל.

לאחר סיום הביקורת, במרץ 2021, התקיימה מערכת בחירות נוספת לכנסת ה-24 (שאינה נכללת בדוח ביקורת זה) והתקציב לביצועה הסתכם בכ-675 מיליון שקל (ועדת הבחירות המרכזית הגדירה כ-230 מיליון שקל מסך התקציב כתוספת שנדרשה לקיום הבחירות בתקופת הקורונה) - גידול של 72% לעומת תקציב הבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימה שנה קודם לכך.

המבקר קבע כי ועדת הבחירות המרכזית ציינה בהצעות התקציב נתונים המאפשרים להשוות את סכומי התקציב וביצועו רק לשנה קודמת דומה אחת (שנת בחירות או שנה שאינה שנת בחירות); במקרים מסוימים ציינה תוספות תקציב מבוקשות ללא נתונים מסכמים של משאבים קיימים; כמו כן, הגידול בהוצאות (התקציב שבוצע) יחסית למספר הקלפיות לא הוצג לוועדות המוסמכות כדי שיוכלו לבחון את הצעות התקציב של הוועדה ולהחליט אם יש מקום לאשרן; הוועדה שיקפה באופן חלקי למליאת הוועדה, לנשיאות הוועדה ולוועדת הכספים של הכנסת את ההוצאות במשך השנים למימון ההכנות לבחירות לכנסת ה-21.  


ספירת קולות לכנסת ה־21 בוועדת הבחירות, צילום: רפי קוץ ספירת קולות לכנסת ה־21 בוועדת הבחירות | צילום: רפי קוץ ספירת קולות לכנסת ה־21 בוועדת הבחירות, צילום: רפי קוץ


לא גובש אף דוח ביקורת אחד מ-2016-2018

עוד ציין המבקר כי החל משנת 2016 ועד לשנת 2018 לא גובש אף לא דוח ביקורת אחד. בשנים 2019 ו-2020 כיהנה מבקרת הפנים של הוועדה בשליש משרה בתקן הוועדה. המבקרת עסקה בשלושה דוחות ביקורת: הכנתו של אחד מהם הושלמה והוא הוגש להנהלת הוועדה, והוא עסק ב"מבצע בדיקת וספירת קולות המצביעים במעטפות חיצוניות", והכנתם של שני דוחות עדיין נמצאת בעיצומה במועד סיום הביקורת - האחד עוסק בעובדי יום הבחירות בוועדות הבחירות האזוריות, והשני - בעבודת מזכירי ועדות קלפי. שלושת הדוחות האלה אינם נוגעים לביצוע תקציב הוועדה. 

מדו"ח המבקר עלה כי היקף הביקורת על ניהול כספי ועדת הבחירות מצומצם יחסית להיקף הביקורת על ניהול הכספים במשרדי הממשלה. כמן כן, הדוחות הכספיים המבוקרים אינם מוצגים באתר הוועדה.

לגבי שכר עובדי ועדת הבחירות קבע המבקר כי בשנת 2019 החלה ועדת הבחירות ליישם המלצות ועדה ציבורית למתן תוספות שכר לחלק מעובדי תקופת הבחירות (שנאמדו בשיעור ממוצע של כ-6.8% משכרם), וחודשים אחדים לאחר מכן אושרה ותוקצבה תוספת שכר נוספת לכלל עובדי תקופת הבחירות (בשיעור 32% משכרם). אחד הנימוקים העיקריים לתוספת שכר זו - קושי לגייס עובדים לתקופת הבחירות - לא עלה מנתונים שהציגה ועדת הבחירות המרכזית לפני הגורמים המוסמכים לאשר את התוספת ולא עלה בבדיקת משרד מבקר המדינה. 

כמו כן, בדיון לאישור תוספת התקציב למערכת הבחירות לכנסת 22 לא ציינה ועדת הבחירות שנעשה שינוי כולל בשכר במערכת הבחירות לכנסת ה-21.


הצבעה בקלפי בבחירות האחרונות בבי"ח אסף הרופא, צילום: ועדת הבחירות המרכזית הצבעה בקלפי בבחירות האחרונות בבי"ח אסף הרופא | צילום: ועדת הבחירות המרכזית הצבעה בקלפי בבחירות האחרונות בבי"ח אסף הרופא, צילום: ועדת הבחירות המרכזית


לפי המבקר בתוך כחמש שנים, בין הבחירות לכנסת ה-20 לבין הבחירות לכנסת ה-23, גדל מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות ב-22%; ההוצאה על העסקתם גדלה ב-63%; וההוצאה הממוצעת על משרה גדלה ב-34% - כמעט פי 8 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים בגופים ציבוריים בתקופה האמורה (4.3%) ופי 3 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים במשרדי הממשלה באותה תקופה (10.4%).

עוד טען כי ועדת הבחירות לא פרסמה את הצעות התקציב באתר האינטרנט שלה. עם זאת, הצעות תקציב הנדונות בוועדת הכספים של הכנסת מפורסמות באתר האינטרנט של ועדת הכספים כחומר רקע לישיבות שבהן הן נדונות; מידת השקיפות שנוהגת ועדת הבחירות המרכזית בכל הנוגע למספר המשרות של עובדיה ולשכרם אינה מצויה בהלימה לנהוג בשירות הציבורי; הוועדה לא פרסמה החלטות שקיבלה בדבר רכש בפטור ממכרז כנדרש בתקנות חובת המכרזים ואינה מפרסמת נתונים על כלל התקשרויותיה, כמקובל במשרדי ממשלה.

המבקר ממליץ כי כי ועדת הבחירות המרכזית תציג בהצעת התקציב לוועדת הכספים בכנסת נתוני תקציב וביצוע ברמת מערכת בחירות, המשקפים את ההוצאות במשך השנים ואת הפער בין מערכות הבחירות; וכי היא תציג נתונים על השינוי בתקציב בכמה מערכות בחירות גם בניכוי שינויים מהותיים, כמו השינויים במספר הקלפיות וכל ניתוח תקציבי שעשוי לתרום לקיום הליכים לבחינת תקציבי הוועדה ולאישורם. כמו כן, מומלץ שהוועדה תפרסם באתר האינטרנט שלה את הצעות התקציב שלה למימון מערכות בחירות. עוד מומלץ כי לצד כל הצעה יינתן מידע מלא על נתוני הביצוע התקציבי במערכת הבחירות הקודמת, לרבות על הוצאות בשנים קודמות.


תקציב ועדת הבחירות בין הכנסת ה-20 לכנסת ה-23, דוח מבקר המדינה תקציב ועדת הבחירות בין הכנסת ה-20 לכנסת ה-23 | דוח מבקר המדינה תקציב ועדת הבחירות בין הכנסת ה-20 לכנסת ה-23, דוח מבקר המדינה


כמו כן המליץ כי ועדת הבחירות המרכזית תבחן את האפשרות לגבש תוכנית להתייעלות ולצמצום העלויות לקיום מערכת בחירות, כדי שאלה ישקפו את העלויות של מערכת הבחירות לכנסת ה-20, בתוספת גידול בגין עליות מחירים וכן בגין גידול האוכלוסייה, תוך בחינת הצורך בהפעלה ובתקצוב של פרויקטים חדשים ושל פרויקטים שכבר הוחל בביצועם אשר נדרשים לצורך קיום הבחירות. 

עוד הציע כי וועדת הבחירות תבחן את תקציבה פר בוחר במהלך שנת הבחירות, הגדול יחסית למדינות אחרות (מדורג במקום ה-15 מתוך 18 המדינות שנבדקו) וכן את הפערים בין תקציבה בעיתות שגרה לתקציבה בשנת בחירות, וכי היא תגבש תוכנית לצמצומם.

המבקר גם המליץ שככלל, ועדת הבחירות המרכזית תבחן את הצורך בתוספות שכר לפני שתבקש לאשרן, וכי כל אימת שהיא מגישה בקשה לאישור תוספת שכר או תקצובן היא תציג נתונים מפורטים שיש בהם כדי לבסס את הצורך באותן תוספות. כמו כן, מומלץ שמליאת ועדת הבחירות המרכזית תבחן את תוספת השכר שאישרה זה מכבר, לקראת מערכות הבחירות העתידיות, וזאת בשים לב לעליות השכר המקובלות במשק ולהטבות המס הנוגעות לעבודה בתקופות בחירות. 

בוועדת הבחירות דחו את הביקורת

בוועדת הבחירות דחו את הביקורת ואמרו כי השוואת המבקר מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של 4 מערכות בחירות ברצף, בפרק זמן של שנתיים ו-3 חודשים בלבד - יש משמעות תקציבית ניכרת, וכי כל העלויות התקציביות של כל אחת ממערכות הבחירות הועמסו על פני תקציב אחד בלבד, לעומת מערכת בחירות שמתקיימת אחת למספר שנים, שבה נפרסות העלויות התקציביות על פני מספר שנות תקציב. 

כמו כן טענו כי הביקורת מתעלמת מהעובדה שאופי פעילות הועדה, עבודתה ותהליכי העבודה השתנו לחלוטין והשתפרו ממערכת אחת למערכת שלאחריה. מאז הבחירות שהתקיימו בשנת 2015 הוועדה צעדה כברת דרך, ובמונחי זמן של בחירות, מדובר למעשה בפערים של 16 שנים לפחות (אילו היו מתקיימות הבחירות במועדן), ולא בפערים של 5 שנים בלבד.

עוד ציינו כי יתרה על כך – הביקורת מתייחסת כמדדים לגידול בתקציב אך ורק לגידול במספר הקלפיות, מספר הבוחרים והעלייה במדד המחירים לצרכן, אך מתעלמת לחלוטין, ובמודע, מהאתגרים המיוחדים שהיו בכל אחת מאותן מערכות בחירות ובשינויים המהותיים שנעשו כמעט בכל התהליכים, כאשר יש להם כמובן משמעויות תקציביות – חלקם נובעים מתיקוני חקיקה וחלקם מהחלטות שהתקבלו על ידי מוסדות הוועדה והגורמים המקצועיים של הוועדה.

כמו כן, הצגת הנתון של תקציב הוועדה לבחירות לכנסת ה-24, כעומד בפני עצמו, תוך כדי הדגשת הגידול שבו – וזאת מבלי להתייחס לעובדה שמערכת בחירות זו היתה מהמאתגרות שידעה מדינת ישראל (שכן, הן התקיימו בשיאה של מגיפת הקורונה, לצד פריסת יחידת מפקחי טוהר הבחירות בכל הקלפיות ברחבי הארץ) הינה הצגת חלקית בלבד שלא משקפת את מלוא העובדות. 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות