אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפקק מתחיל להיפתח: המדינה מכרה 3 מחצבות תמורת 1.7 מיליארד שקל צילום: אוראל כהן

הפקק מתחיל להיפתח: המדינה מכרה 3 מחצבות תמורת 1.7 מיליארד שקל

אבן וסיד תשלם סכום עתק של 1.1 מיליארד שקל לרמ"י, לאחר שזכתה במכרז להפעלת מחצבת קדרים שבגליל למשך 25 שנה; אוליצקי תשתיות תפעיל את מחצבת צפרים במחיר זכייה של כ-63 מיליון שקל; וע.ט בית דוד זכתה בהרשאה לכריית חול במישור רותם שבנגב, עבורה תשלם 546 מיליון שקל

08.08.2021, 08:55 | אמיתי גזית

חברת אבן וסיד של רדימיקס תשלם סכום עתק של 1.1 מיליארד שקל לרשות מקרקעי ישראל, לאחר שבשבוע שעבר זכתה במכרז להפעלת מחצבת קדרים שבגליל למשך 25 שנה. לפי ההערכות, מהמחצבה אפשר להפיק כ-60 מיליון טון חצץ. בנוסף, ועדת המכרזים של רמ"י דיווחה כי חברת אוליצקי תשתיות זכתה בהרשאה להפעלת מחצבת צפרים שבשטחי המועצה האזורית רמת נגב, אשר עתודות החצץ בה מוערכות ב-7.2 מיליון טון, במחיר זכייה של כ-63 מיליון שקל. חברת ע.ט בית דוד זכתה בהרשאה לכריית חול במישור רותם שבנגב והיא תשלם 546 מיליון שקל, עבור עתודות שבהן פוטנציאל להפקת 18 מיליון מ"ק.

קראו עוד בכלכליסט:

תוצאות המכרזים מלמדות על גובה המתנה ממנה נהנים מפעילי 14 מחצבות שקיבלו בעבר הרשאה לחציבה - לפני שחוק חובת מכרזים הוחל על הענף, בראשית שנות ה-2000. 

בין החברות שמחזיקות בהרשאה בפטור ממכרז נמצאת חברת שפיר, לה 4 מחצבות כאלה, אבן וסיד עם 3 מחצבות, הנסון עם 2 מחצבות וחברת מחצבי אבן שלה 2 מחצבות. 10 מהמחצבות יושבו למדינה עד שנת 2025 ואז יפורסם מכרז להפעלתם מחדש, 4 מחצבות נוספות יושבו למדינה עד שנת 2033.

כל מחצבות הפטור שילמו עד יולי השנה תמלוגים של 5.03 שקל לטון. ביולי עודכנו התמלוגים ל-8 שקלים לטון, ביולי 2022 יעודכנו ל-11 שקלים לטון ושנתיים אחר כך הוא יוצמד סוף סוף למדד החצץ. בינואר 2021, כאשר פרסמה רמ"י את ההחלטה הזו, איגוד המחצבות טען כי מחיר התמלוג החדש "לוקה בחוסר היגיון מתודולוגי" ואיים כי דירות יתייקרו בעקבות זאת ב-15 אלף שקל, והתשתיות ב-2.7%.

התוצאה של המכרז הגדול שבו זכתה אבן וסיד בקדרים משקפת תמלוג של כ-23 שקלים לטון חצץ ומלמדת כי זהו שווי השוק האמיתי של המחצב הזה, ומחצבות הפטור נהנות ממתנה נדיבה במיוחד.

את מחיר התמלוג לטון מחשבים כך: 1.1 מיליארד שקל שתשלם החברה עבור 60 מיליון טון חציבה הם 18 שקל לטון; בנוסף יש מחיר בסיס של 5.03 שקל לטון, ומכאן שהתשלום למדינה הוא כ-23 שקלים לטון. מחיר טון חצץ בשוק כיום הוא כ-50 שקל, ובנוסף החברה תוכל לבנות בשטח ללא תשלום נוסף מפעל בטון.

שיטת המכרזים - בה מתחרים על גובה ההרשאה - היא חדשה יחסית, ורמ"י החלה ליישם אותה רק בשנת 2019. קודם לכן התחרות במחצבות שהוצאו למכרז הייתה על גובה התמלוג – החברה הזוכה קיבלה הרשאה ל-25 שנים ושילמה מחיר לטון בהתאם לסכום הזכייה. השיטה הזו עודדה את הזוכות להפיק רק חומרי גלם יקרים, ולא יצרה שום תמריץ לחציבה של חומרים נחותים שעלות הייצור והשינוע שלהם נמוכה מגובה התמלוג שאותו התחייבה הזוכה לשלם.

מחצבה של אבן וסיד, צילום: אוראל כהן מחצבה של אבן וסיד | צילום: אוראל כהן מחצבה של אבן וסיד, צילום: אוראל כהן

בנוסף לכך, בשיטת המכרזים הישנה וגם במחצבות שפועלות בפטור ממכרז, מפעילת המחצבה יכולה לתקופה מסויימת להקטין את כמות הייצור על פי שיקולים כלכליים של היצע וביקוש, ולעיתים ליצור מחסור בשוק באופן שיוביל לעליית מחירים.

לעומת זאת, בשיטה החדשה החברה הזוכה אבן וסיד תשלם כבר עתה 30% מהתשלום לו התחייב, כלומר כ-330 מיליון שקל, בנוסף לשני תשלומים דומים מדי 4 שנים. תשלום אחרון בשיעור של 10% מדמי ההרשאה ייגבה 4 שנים לפני תום תקופת ההרשאה. במבנה התשלומים, הזה ליזם יש תמריץ להפיק כמה שיותר חומרי גלם שיאפשרו לו לכסות את התשלום הראשון ולרשום רווח כבר עתה, לפני שיתבקש לשלם את הפעימה השנייה. על פי החוזה עם רמ"י, הזוכה במכרז יכולה להפיק כמות בלתי מוגבלת של חצץ בתקופת ההרשאה, וכעת, בגלל התשלומים הגבוהים שלהם היא התחייבה, יש לה אינטרס לנצל זאת, לחצוב כמה שיותר.

במכרז הזה הייתה מעורבת גם רשות התחרות משום שאבן וסיד מחזיקה בהרשאה להפיק חצץ ממחצבה צמודה.

ביוני 2021 פורסם דו"ח סופי של ועדה בראשות יאיר פינס, מנכ"ל משרד רה"מ, שבחנה את מדיניות החציבה בישראל. הוועדה אימצה המלצה של רשות התחרות, לפיה יש להפריד אחזקות על מחצבות בסמיכות גיאוגרפית כדי להימנע ממונופול אזורי שנוצר בענף זה בגלל עלויות השינוע הגבוהות. בהתאם להמלצה זו, אבן וסיד חתמה לרמ"י על התחייבות לפנות את מחצבת קדרים א' (הוותיקה) מהרגע בו תהיה מוכנה להפעלת המחצבה החדשה. בכל מקרה, ההרשאה לחציבה בקדרים א' מסתיימת ב-2025, כך שלכל המאוחר במועד הזה המחצבה תחזור למדינה ויפורסם מכרז חדש להפעלתה. כך, בעוד כ-5 שנים צפוי לקום מתחרה אזורי לאבן וסיד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות