אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביידן העביר תוכנית מדוללת: כן לתשתיות, לא לממד האנושי צילום: איי אף פי

ניתוח

ביידן העביר תוכנית מדוללת: כן לתשתיות, לא לממד האנושי

חבילת התשתיות שאושרה בסנאט היא הגדולה מסוגה בארה"ב זה עשור. ואולם, הדמוקרטים הפרוגרסיבים מאיימים לטרפד אותה אם סעיפי "התשתיות האנושיות", הבריאות, החינוך והמאבק באקלים, שהוצאו ממנה, לא יאושרו בתוכנית הוצאות נוספת

12.08.2021, 08:00 | ויקי אוסלנדר

בהסכמה דו־מפלגתית יוצאת דופן ורחבה יחסית אישר שלשום הסנאט האמריקאי תוכנית להשקעה בתשתיות בהיקף של 1 טריליון דולר. התוכנית שהיקפה קטן בהרבה מזה שתוכנן ביוזמה המקורית של ביידן, צפויה לטפל בכבישים ובגשרים הרעועים במדינה, כמו גם בתשתיות החשמל, המים והתקשורת. "אנחנו עדיין מסוגלים להתאחד כדי לעשות דברים גדולים וחשובים, עבור העם האמריקאי", אמר ביידן לאחר אישור התוכנית, והודה לרפובליקאים שגילו "אומץ רב".

קראו עוד בכלכליסט:

ההצבעה היא ללא ספק צעד חשוב ואולם למעשה היא רק נקודת פתיחה במאבק רחב יותר שבמהלכו יתקיים משא ומתן מאתגר במיוחד על תקצוב תוכנית לטיפול באי השוויון במדינה ובמשבר האקלים. מנהיג הרוב בסנאט, צ'אק שומר, שהתייחס לאתגר זה, הצהיר: "לעמיתי המודאגים מכך שהתוכנית אינה עושה די מבחינת האקלים והסיוע למשפחות, וכדי להביא את התאגידים והעשירים לשלם את חלקם ההוגן, הריני להודיע שאנו עוברים כעת למסלול שני, שיחולל שינוי דורי בתחומים אלה".

"נצחון השכל הישר"

יותר משני שלישים מחברי הסנאט הצביעו בעד התוכנית ב"סנאט המפוצל", שבו 50 נציגים רפובליקאים ו־50 דמוקרטים, בהשקעה הפדרלית הגדולה ביותר בתשתיות בעשור האחרון. בין היתר היא מתקצבת תוכנית להרחבת גישה לאינטרנט מהיר ב־65 מיליארד דולר, שיקום גשרים וכבישים ב־110 מיליארד דולר, ושיפוץ ושדרוג שדות תעופה ב־25 מיליארד דולר. מנהיג המיעוט בסנאט מיץ' מקונל שהתייחס לשיתוף הפעולה הנדיר בין המפלגות באקלים הפוליטי העכשווי, הצהיר כי הוא "גאה לתמוך בעסקת תשתית דו־מפלגתית היסטורית ולהוכיח שמשני צדי המתרס הפוליטי עדיין אפשר להתאחד סביב פתרונות השכל הישר".

נשיא ארה"ב, ג נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן | צילום: רויטרס נשיא ארה"ב, ג

התוכנית מתרכזת במודרניזציה ושדרוג התשתיות המיושנות והידועות לשמצה של המדינה, כמו גם בפרויקטים להגנת בתי ספר ובתים מפני פגעי אקלים. היא כוללת הוצאות חדשות של 579 מיליארד דולר, והיתר הם כספי השקעה שאושרו בעבר. המשא ומתן הארוך שהתקיים בין המפלגות והגרסה המדוללת עד דק שעליה הוסכם לבסוף, הם עדות לכך שלמרות הצהרות מנהיגי המפלגות, נבחרי הציבורי במדינה עדיין מפולגים ומתקשים להסכים אפילו על חקיקה שגרתית שזוכה לפופולריות ציבורית רחבה.

כשהוצגה התוכנית המקורית באפריל היא הסתכמה ב־2.25 טריליון דולר וזכתה לשבחים על התעוזה שגילמה. ואולם במהלך המשא ומתן שעליו התעקש ביידן, הושל ממנה מה שכונה "השקעה בתשתיות אנושיות", כמו הרחבת תוכניות הבריאות או טיפול בשינויי האקלים. הרפובליקאים גם סירבו לכלול בהצעה העלאת מיסים שנועדה לסייע לרשות המיסים האמריקאית (IRS) להתמודד עם העלמות מס. "אף אחד מהצדדים לא קיבל את כל מה שהוא רוצה", אמר ביידן על החבילה המדוללת, "אבל זו המשמעות של פשרה וגיבוש קונצנזוס".

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מבקר את התוכנית כבר תקופה ארוכה וטוען כי כל מה שהיא עושה הוא להעניק לדמוקרטים ניצחון פוליטי לקראת בחירות האמצע ב־2022. "הצעת חוק התשתיות של ג'ו ביידן היא ביזיון", אמר טראמפ, שהוסיף כי "יהיה לי מאוד קשה לתמוך פוליטית במישהו שהיה טיפש מספיק כדי להצביע בעד העסקה הזו". רפובליקאים אחרים שהתנגדו לתוכנית טענו כי היא "תתדלק את רמת האינפלציה שהיא ממילא גבוהה ומסוכנת מדי".

התוכנית כפי שהיא מנוסחת כעת, צפויה להוסיף בעשור הקרוב 256 מיליארד דולר לגירעון האמריקאי, ולרמות של הוצאה פדרלית מהגבוהות ביותר שהיו במדינה מאז מלחמת העולם השנייה. עם זאת, ההערכות הן שהוצאות אלו יתקזזו באמצעות חיסכון והכנסות חדשות שייווצרו מהתוכנית עצמה. נכון לעכשיו, המדינה תממן את התוכנית בכמה אמצעים: הקצאה מחודשת של חלק מכספי תוכניות הגירוי שגובשו בעקבות המגפה; החסכון המצער שנוצר עקב ביטול דמי האבטלה המורחבים ב־26 מדינות בארה"ב; ומיסוי טרנסאקציות בשוק הקריפטו. 

ההצעה כעת צריכה לעבור לאישור בית הנבחרים, לפני שביידן יוכל לחתום עליה ולהפוך אותה לחוק. מדובר במשוכה גבוהה למדי: ראשית, גם שם הרוב של המפלגה הדמוקרטית צר מאוד. בנוסף, שורה של דמוקרטים פרוגרסיבים מתנים את הצבעתם בעד תוכנית התשתיות בהעברת תוכנית תקציבית (budget reconciliation) שעליה עמל יו"ר ועדת התקציב הסנאטור ברני סנדרס. סנדרס עצמו אף הצהיר כי לא תהיה תוכנית אחת ללא השנייה.

התוכנית של סנדרס מסתכמת ב־3.5 טריליון דולר והיא מופעלת באמצעות מנגנון תקצוב שמאפשר את העברתה ברוב פשוט של 51 סנאטורים. אם תאושר התוכנית היא תביא להרחבת רשת הביטחון החברתית הגדולה ביותר בארה"ב ב־50 השנים האחרונות ולקיום הבטחות רבות שנתנו מועמדים דמוקרטים בקמפיינים שלהם בבחירות האחרונות. נכון להיום היא כוללת השקעה בדיור בר השגה, הרחבת ביטוח הבריאות הממשלתי, לימודים חינם במכללות מקומיות, חינוך לגיל הרך, רפורמות הגירה והשקעות להפחתת פליטת הפחמן. 

הסנטור ברני סנדרס, צילום: רויטרס הסנטור ברני סנדרס | צילום: רויטרס הסנטור ברני סנדרס, צילום: רויטרס

יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, מהמפלגה הדמוקרטית הודיעה כי היא לא תביא את הצעת התשתיות לאישור בית הנבחרים, עד שתוכנית התקצוב תעבור בסנאט. גם שרת האוצר, ג'נט ילן, קראה השבוע לנבחרים לאשר את תוכנית התקצוב כי "אם אנחנו באמת רוצים לבנות כלכלה חזקה יותר, עלינו להשקיע לא רק בתשתיות, אלא במוצרים ציבוריים אחרים כמו טיפול בילדים, חינוך ודיור בר השגה".

הרפובליקאים רותחים

הרפובליקאים רותחים על התוכנית שאותה הם מכנים "משוגעת", ויש להניח שיתנגדו לה פה אחד. הדמוקרטים יזדקקו לפיכך לקולותיהם של כל 50 הסנאטורים של מפלגתם וכן לקולה של סגנית הנשיא קאמלה האריס כשובר שוויון. מדובר ברוב שברירי להחריד שכולל גם סנאטורים דמוקרטים מתונים ממדינות סגולות, שכבר הוכיחו שישברו משמעת מפלגתית אם יחשבו שהצעות חוק מסוימות מרחיקות לכת מדי עבור בוחריהם. הסנאטור ג'ו מנצ'ן, למשל, ממערב וירג'יניה, סירב ביוני לתמוך בחקיקה להגנת זכויות הבוחרים והפיל בכך למעשה את יוזמת הדמוקרטים בנושא. בימים אחרונים אמר מנצ'ין כי מרכיבים שונים בתוכנית התקצוב הקשורים במאבק בשינויי האקלים "מטרידים אותו", בעוד שהסנאטורית קריסטין סינמה מאריזונה הודיעה על תמיכה עקרונית בתוכנית, אך לא אם עלותה תישאר בהיקף 3.5 טריליון דולר. כל אלה מותירים לכאורה את עתיד תוכניות התשתיות והתקצוב בערפל.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות