כך הפכה העבודה מהבית לסמל הסטטוס החדש

מעמדם של העובדים מהבית בתקופה שלפני הקורונה היה נחות לעומת עובדי המשרד. היה קשה להם יותר להתקדם בעבודה, בבכירות או בשכר, הם היו מועדים יותר לפיטורים - בבחינת רחוק מהעין רחוק מהלב - והיו מועדים יותר לאפליה. אבל אז, הגיעה המגיפה העולמית וחייבה את כל מיש שיכל לעבוד מרחוק. במצב החדש שנוצר כעת, בו המשרדים נפתחו מחדש באופן חלקי לפחות, העבודה מהבית הפכה פתאום לסמל סטטוס חדש – כזה שמעיד על כוח המיקוח של העובד ועל נחשקותו בשוק. 

בעולם העבודה הישן (זה של לפני 2020) במיוחד בזה התאגידי, המשרד הפינתי, עם הנוף המרהיב, הפרטיות והמרחב היה סמל הסטטוס האולטימטיבי להצלחה בקריירה. היום, העובדים החזקים מקבלים את אחת ההטבות הנחשקות ביותר – גמישות. כזו שמאפשרת להם לשלוט בזמנם ולהשיג איזון רב יותר בין העבודה לבית. 

מצב הביניים שנוצר על רקע החיסונים, הירידה בתחלואה ופתיחת המשרדים בחלקים רבים בעולם מדגיש את המעמדות החדשים שנוצרו בשוק התעסוקה. עם פתיחת מקומות העבודה מעסיקים החלו לעודד ואף לאלץ עובדים לחזור למשרד. חלקם עשו זאת בהודעה, ופשוט הכריחו עובדים לחזור למשרד בין אם לחמישה ימים בשבוע או לפחות, ואילו אחרים, כמו גוגל למשל, נקטו בצעדים יצירתיים יותר. 

בגוגל הבהירו לעובדים באמצעות מחשבון השכר הפנימי של החברה שיכול להיות שלא ישתלם להם לבחור לעבוד מהבית. עובדים שיעבדו רק מהבית עלולים לספוג הפחתה של עד 25% בשכרם בהתאם למקום מגוריהם. גוגל הסבירה זאת בכך שהיא קובעת את השכר בהתבסס על השוק המקומי ותמיד משלמת בטווח הגבוה של השכר באותה מדינה או עיר בה מתבצעת העבודה. כך, עובד במשרדי גוגל בסיאטל אשר שקל לעבור לעבודה מהבית מכיוון שהנסיעה למשרד אורכת לו כל יום שעתיים גילה כי לפי המחשבון הוא ייאלץ לספוג הפחתת שכר של 10% אם אכן יחליט לעבוד מהבית. ההחלטה הזו של גוגל תמוהה שכן השכר משולם על עבודה, על הערך שמביא העובד לארגון ללא קשר למקום המגורים של העובד, אך מטרתה בוודאי ברורה – לעודד בנחישות עובדים לעבוד מהמשרדים. 

עבודה מהבית | Credit: Shutterstock

אבל אם אפשר ללמוד משהו מהתקדים של גוגל הוא עד כמה העבודה מהבית והגמישות שהיא מאפשרת הם קריטיים לעובדים. אלפי עובדים בגוגל כעשרת אלפים למעשה, כבר ביקשו להמשיך בעבודה מבית למרות ההפחתה בשכרם. החברה אגב אישרה ל-85% מהם לעבוד מהבית כאשר הבקשות שנידחו היו של עובדים בתפקידים שדורשים גישה לציוד ייחודי או שדורשים אינטראקציה פנים מול פנים בשוטף. באפל לעומת זאת, העובדים פנו לפני מספר שבועות להנהלה בבקשה לאפשר יותר גמישות בעבודה מהבית, לאחר שהחברה החזירה את כולם למשרדים ואיפשרה עבודה מהבית יומיים בשבוע בלבד. 

בישראל עובדי שירות המדינה עברו במהלך המשבר ליום עבודה אחד בשבוע מהבית; בעקבות הגל הרביעי של הקורונה, הממשלה החליטה השבוע כי הם יעברו למתכונת של 50% עבודה מהבית. אבל אז התברר כי מנכ"ל משרד הבריאות, נחמן אש, החליט להחריג את עובדי משרדו והם יאלצו להתייצב לעבודה במשרדים למעט יום אחד של עבודה מהבית, מה שעורר כעס רב על ההחלטה. בבריטניה שר בכיר אמר כי עובדי השירות הציבורי שעובדים מהבית מקבלים בפועל העלאה בשכר מכיוון שהם חוסכים בעלויות הנסיעה לעבודה ולכן אין זה הוגן כלפי אלו שחזרו למשרדים. 

מעסיקים רוצים את העובדים בחזרה במשרד ונוטים לא לאפשר גמישות מלאה במקום העבודה, השעות או הימים מחמש סיבות עיקריות: הם חוששים מאובדן השליטה כאשר חלק מהעובדים נמצאים במשרד וחלקם בבית; הם חוששים מאובדן התרבות הארגונית כפי שחוו רבים מהם במהלך העבודה מהבית באופן מלא; הם סבורים שהעבודה מהבית פוגעת בעבודת הצוות, בשיתוף הפעולה ובחדשנות וכן הם מאמינים שהמחוברות של העובדים לארגון גם היא נפגעת כאשר מאפשרים עבודה מהבית. 

מהצד השני, עד כמה האופציה לעבוד מהבית חשובה לעובדים? עבור 42% מהעובדים היא מספיק חשובה בכדי לחפש עבודה חדשה או להתפטר מיידית גם ללא עבודה אחרת אם יידרשו לחזור למשרד באופן מלא, כך לפי סקר שנערך ביוני בקרב 2,200 עובדים אמריקאים. 6.4% מהעובדים השיבו כי יתפטרו אם יידרשו לחזור למשרד גם אם לא יעלה בידם למצוא עבודה שתאפשר להם להמשיך לעבוד מהבית. מחקר שנערך בבריטניה על ידי Future Strategy Club מצא ש-57% מהעובדים לא מעוניינים לחזור למשרתם הקודמת של תשע עד חמש ו-58% מעוניינים בגמישות בתפקידם הנוכחי. 

האפשרות לעבוד מהבית נחשבת הטבה ששווה לעובדים הרבה כסף - עד 25% מהמשכורת אם אתה בגוגל; לפי סקר שנערך בבריטניה באוניברסיטת נוטינגהם, האפשרות לעבוד  במשרד שלושה ימים בשבוע בלבד שווה לעובדים כ-6% מהשכר. 

באיזון האינטרסים בין העובדים למעסיקים מה שקובע הוא בסופו של דבר הערך של העובד וכוח המיקוח שלו מול המעסיק. כשהשוק הוא 'שוק של עובדים' מעסיקים מבינים שכדי למשוך טאלנטים ולשמר עובדים הם צריכים לאפשר עבודה היברידית, אבל בהרבה חברות הגמישות אינה ניתנת באופן שווה לכולם. הטאלנט שהחברה לא יכולה בלעדיו יוכל להמשיך לעבוד מהבית באופן מלא אם ירצה בעוד שעובדים חדשים, או זוטרים לא בהכרח יזכו לאותה הטבה. 

כפי שהוכיח באכזריות משבר הקורונה היכולת לעבוד מהבית מעצימה את חוסר השיוויון בעולם העבודה. העובדים החלשים הם בדרך כלל גם אלה שאינם יכולים לבצע את עבודתם מרחוק. רק כמחצית מהעובדים יכולים לעבוד מהבית והם בדרך כלל המשכילים, בעלי המקצועות החופשיים, עובדי המטה או ההייטק. המחצית השנייה של העובדים נאלצו להגיע לעבודתם בזמן הגבלות הקורונה והסגרים: שליחים, פועלים בתעשייה ומוכרים ברשתות המזון ואחרים פוטרו או הוצאו לחל"ת. 

כעת, כשההגבלות רובן הוסרו (גם אם חלקן הוחזרו), כאשר המשק פתוח והמשרדים יכולים לפעול, העובדים החזקים ביותר בשוק הם אלה שאמנם יכולים לחזור למשרד, אבל הערך שלהם עבור החברות מספיק גבוה שהן יאפשרו להם את הגמישות להמשיך לעבוד מהבית, או מהיכן שירצו.