משרד המשפטים על התוכנית למאבק במעלימי מס: פגיעה קשה בפרטיות, מידע מחשבונות הבנק ייחשף

התוכנית החדשה של רשות המסים להגברת האכיפה על מעלימי מס והעמקת הגבייה תביא לפגיעה קשה וללא מוצדקת בפרטיות של אזרחי ישראל, שכן היא תאפשר לרשות לקבל מידע פיננסי רגיש גם במקרים שבהם אין חשד להעלמת מס. כך מזהירה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בתגובה לתזכיר חוק שמקדמת הרשות במסגרת חוק ההסדרים.

לפי התזכיר, כחלק מהמאמצים להילחם בהון שחור ולצמצם את העלמות המסים, מבקשת הרשות להטיל חובת דיווח חצי-שנתית על גופים פיננסיים וגופי סליקה ביחס לכל החשבונות העסקיים שמנוהלים אצלם, כולל מסירת פרטי זיהוי והסכומים שהתקבלו בחשבון.

האם המלחמה בהון השחור תוביל לפגיעה קשה בפרטיות? | צילום: בלומברג

בנוסף, מבקשת הרשות סמכות לדרוש מגופים פיננסיים מידע על קבוצת לקוחות עם מאפיינים משותפים, במקרים שבהם יש יסוד סביר להניח שהלקוחות מעלימים מס בהיקף משמעותי. מידע זה כולל הפקדות, משיכות, תשלוומים ויתרות בחשבון. "דרישה זו", מבהירה הרשות בחוות דעת שפרסמה, "יכולה לחלוש על כל סוגי החשבונות, לרבות חשבונות פרטיים. הצעת החוק למעשה מסמיכה את רשות המסים לדרוש ולקבל מידע אישי רגיש ביותר על כל תושב במדינת ישראל המנהל חשבון בנק, ולמעשה גם על בני משפחתו, ככל שהם עושים שימוש באותו חשבון".

הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת להצעת החווק מכיוון שהיא עלולה להביא לפגיעה קשה בפרטיות כל מי שמנהל חשבון בק בישראל, מכמה היבטים. ראשית, חובת הדיווח על חשבונות עסקיים תעמיד את כל בעלי חשבונות אלו תחת מעקב קבוע של רשות המסים. "רשות המיסים תהא חשופה באופן רציף ושוטף לפעילות הפיננסית בחשבונותיהם. חובה זו כלל אינה מותנית בקיומו של חשד כלשהו לביצוע עבירה מצד בעלי החשבונות, אשר יצדיק פגיעה כה חמורה ושיטתית בפרטיותם", נכתב בחוות הדעת.

בנוגע להסמכה לדרוש מידע עומדת רשות הפרטיות על כך שזו יכולה לחול על כל אדם פרטי עם חשבון בנק בישראל. "דרישת המידע מתייחסת לקבוצת לקוחות בעלת מאפיינים דומים שהוגדרה על ידי רשות המסים, ללא הגבלה על גודל הקבוצה ומבלי שנדרש חשד קונקרטי ביחס לכל אחד ואחד מהלקוחות", נכתב. "הדרישה עשויה לחול על אנשים נורמטיביים המנהלים חשבון בנק, אינם חבים כל חובת דיווח לרשות המסים, ומעולם לא התעורר לגביהם חשד להעלמת מס. מדובר בהסדר תקדימי שמאפשר לרשות אכיפה לקבל מידע על קבוצות שלמות באוכלוסייה, ללא כל חשד קונקרטי נגדן, אך ורק על בסיס קיומן של 'תופעות חשודות'".

הרשות מציינת עוד שהמידע שייאסף, אם תאושר הצעת החוק, לא עומד בפני עצמו, ויצטרף למידע הרחב שכבר יש לרשות המסים. "העובדה שקיימת תכלית ראויה ומוטלות הגבלות על הגישה למידע אינה יכולה כשלעצמה להצדיק איסוף מידע אישי רגיש ביותר על התנועות בחשבון הבנק של כל תושב במדינת ישראל המנהל חשבון בנק, ללא חשד קונקרטי כי חטא בהעלמת מס", מבהירה הרשות.

בהקשר זה, צוטטו דברים שכתבה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז בהכרעת הדין בעתירה שהגישה התנועה לזכויות נגד הפעלת כלי האיכון של שב"כ בזמן הקורונה: "ייתכן למשל שהשימוש במידע גנטי היה יכול להרים תרומה נוספת למאבק בפשיעה אילו כל אזרחי המדינה היו נדרשים למסור דגימה למאגר כללי שישמש את המשטרה. אולם, מחשבה זו כלל אינה עולה על הדעת. ובצדק רב".

רשות הפרטיות מציעה, מנגד, לבחון אמצעים חלופיים שיאפשרו להילחם בהעלמות מס תוך צמצום הפגיעה בפרטיות. "ניתן היה לשקול את האפשרות לעשות שימוש במידע שעבר התממה (שהוסרו ממנו פרטים מזהים - ע.כ) בדבר לקוחות של גופים פיננסיים, כדי לזהות התנהלות חריגה או חשדות ראשוניים להעלמת מס, בפרט כאשר מדובר במידע על קבוצות אוכלוסייה שלמות, שהיקפן אינו מוגבל", כתבה.