אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה מציגה: סגר - ללכת בלי, להרגיש עם צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי

פרשנות

הממשלה מציגה: סגר - ללכת בלי, להרגיש עם

המתווה החדש למגבלות הקורונה שפרסמה הממשלה הוא סוג של "סגר", אבל בלי לומר את המילה שהפכה לגסה. גם באוצר משחקים משחק כפול: מתנגדים למגבלות אבל לא יחלקו שקל כפיצויים לבתי עסק או דמי חל״ת למובטלים

19.08.2021, 06:56 | אדריאן פילוט

1

אין ביטוי ישראלי ומדויק יותר מאשר: "נפל לך האסימון". ואכן, רק כאשר נכנסו כללי התו הירוק המורחב לתוקף אתמול בחצות, והלכה למעשה אתמול בבוקר, הבנו את משמעות האירוע: התחיל במדינת ישראל סוג של "סגר", אבל בלי לומר את המילה שהפכה כמעט למילה גסה. אחד הדברים שהפילו את האסימון היה התובנה שהכתה בהורים רבין לבני 12-3 שדווקא בימי סוף אוגוסט הבוערים, כשקייטנות כמעט ואינן פועלות, ולילדים שפע של ימי חופשה ומיצו כל עיסוק אפשרי, דווקא בעיתוי הזה כל הליכה לבית קולנוע ממוזג, או לג'ימבורי, או אפילו לארוחה במסעדה — הפכה לאירוע לוגיסטי מורכב שהתחנה הראשונה שלו היא מתחם בדיקות מהירות (אנטיגן).

קראו עוד בכלכליסט:

2

המתווה שגיבשה ממשלת ישראל הוא בעייתי מכמה וכמה סיבות. ראשית, הוא נסגר רק בימים האחרונים, אחרי הרבה לבטים והתלבטויות, כך שלציבור שמותש משנה וחצי של תקנות והנחיות משתנות לא ניתן זמן להבין את ההוראות החדשות, או להפנים אותן. שנית, כבר בבוקר היווסדו עלו טענות על כך שמערכי בדיקות האנטיגן הפכו למדגרות קורונה: ילדים, הורים, וגם סבים וסבתות התקהלו במתחמים במטרה לקבל תוצאה שלילית ועל הדרך חשו שהם עלולים להידבק. אחר הצהריים הודיע משרד הבריאות כי התחנות באזורי הביקוש (מרכז ותל אביב) לא עומדות בקצב ושינו את המתווה (שוב): יוסיפו תחנות כי לא הקימו מספיק, ואפשרו לבני 12 ושלושה חודשים להיכנס לעסקים הנכללים בתו הירוק המורחב. 

משבר הקורונה הוביל את מדינות העולם לביצוע ניסויים חברתיים וכלכליים שלא דמיינו: ראינו זאת עם מודל החל״ת למשל. שנים זלזלו פוליטיקאים ומומחים ב"תמריצים כלכליים" וטענו שהם לא יכולים לפגוע בתמריץ של אנשים לעבוד. ערב סיום תוכנית החל"ת ניצבה ישראל מול 140 אלף משרות פנויות - שיא של כל הזמנים - לצד שיעורי אבטלה של 12%. אפשר להקיש מכך מה יקרה במשק בשבועות הקרובים: רוב האזרחים יוותרו על בילוי בבתי עסק שנכללים בתו הירוק המורחב. אותם עסקים שנפגעו בגל הקורונה האחרון, ייפגעו גם השנה. גם הצריכה הפרטית תיפגע, ואחריה גם התוצר.

3

באוצר מיהרו להבהיר בכל דרך וערוץ אפשריים: אנחנו לא בעד המגבלות אבל גם לא נחלק שקל בדמות פיצויים לבתי עסק או דמי חל״ת לעובדים שיועזבו בגלל צמצום פעילות. ההיפך הוא הנכון: הגישה האוצרית סבורה כי תו ירוק הוא פרס למגזר העסקי שרק לפני חודשים בודדים היה מוצא את עצמו במצב עניינים דומה בסגר מוחלט. כל הרעיון, מסבירים באוצר, הוא שאין סגר, כי אוצר המדינה כבר לא יכול ולא צריך לממן פיצויים או חל"ת. 

שר הבריאות ניצן הורוביץ וראש הממשלה נפתלי בנט. לציבור שמותש משנה וחצי של תקנות והנחיות משתנות לא ניתן זמן להבין ולהפנים את ההוראות החדשות, צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי שר הבריאות ניצן הורוביץ וראש הממשלה נפתלי בנט. לציבור שמותש משנה וחצי של תקנות והנחיות משתנות לא ניתן זמן להבין ולהפנים את ההוראות החדשות | צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי שר הבריאות ניצן הורוביץ וראש הממשלה נפתלי בנט. לציבור שמותש משנה וחצי של תקנות והנחיות משתנות לא ניתן זמן להבין ולהפנים את ההוראות החדשות, צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי

"אז תהיה פחות פעילות בשבועיים־שלושה הבאים עד שהכל יירגע. אחרי זה, כמו שראינו בעבר, הצרכן הישראלי יפצה את עצמו והכל יעלה מחדש בדיוק לאותה רמה שבה הכל נעצר", הסביר בכיר באוצר. והוסיף: ״אי אפשר להיכנס שוב למעגל של סגרים ופיצויים". 

יום ראשון של הגבלות "התקנות האלו הן הזיה. יהיו ריבים עם פקחים" בבתי הקולנוע ירד מספר המבקרים ביולי ב-25% לעומת יולי 2019, וגורם בענף מזהיר: "זו ממש מכת מוות לענף"; המסעדנים חשים גם הם ירידה משמעותית במספר ההזמנות: "אנשים לא מתכוונים לבצע בדיקות בשביל להגיע לבילוי במסעדה" אורנה יפתלכתבה המלאה


החגיגה נגמרה. או כפי שבנט עצמו היטיב לתאר: אין לישראל 202 מיליארד שקל נוספים לשרוף. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר ישראל כץ כבר שרפו את הרזרבה. באוצר מתרגמים את המוטו החדש לגישה מעשית: היות והנגיף הולך להיות כאן לפחות עד סוף 2022, המגזר העסקי, על כל רבדיו, חייב לבצע את ההתאמות הנדרשות לטווח הארוך. באוצר היו מצפים מרשתות המזון המהיר, להתרכז בתפריטים למבוגרים בלבד וממורי דרך לעזוב את התיירות ולעבור להוראה.

4

אכן, המשק אינו מסוגל להיכנס שוב למעגל של סגרים ופיצויים אך הדרך להימנע מפיצויים היא להימנע מסגרים. על כל סוגיהם. בסופו של יום קשה להבין את הגישה של משרד הבריאות כלפי ילדים. על פי נתונים של משרד הבריאות עצמו, היו בישראל בחודש האחרון במצטבר 19 ילדים חולי קורונה במצב קשה, מתוך 3.21 מיליון ילדים בגילאי 18-0 שחיים בישראל. אותם צעירים מהווים 0.9% מסך החולים הקשים, זאת, למרות שהם מהווים שליש מאזרחי ישראל (32%). עכשיו גם מדברים על סגירת כיתות עם שיעורי חיסון של פחות מ־70%. לא בכדי המילה הנפוצה ביותר בשיחות סגורות עם אנשי האוצר, החינוך, המגזר העסקי, כאשר מדברים על מדיניות הבריאות והממשלה כולה היא: "טרללת". אבל זה מה שיש. "לפחות אין סגר", מתנחמים שם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות