למרות משבר הקורונה: צניחה של 40% בהכשרות המקצועיות

בניגוד להחלטת הממשלה על מבצע הכשרה מקצועית לאומי של כמאה אלף איש, חלה ב-2020 ירידה של כ-40% במספר ההכשרות המקצועיות. 

העובדה המדהימה הזו נחשפת בדו"ח מבקר המדינה על הטיפול באבטלה במשבר הקורונה. המבקר מציין שעד מועד סיום הביקורת לא גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית להשבת המובטלים למעגל התעסוקה.

שירות התעסוקה | צילום: באדיבות שירות התעסוקה

ביולי 2020 החליטה הממשלה להקצות במסגרת תקציב קורונה מיוחד סכום של 960 מיליון שקל למבצע הכשרות מקצועיות המוני. זה היה אמור להספיק להכשרה של כמאה אלף איש. אבל המציאות לא הייתה יכולה היות יותר רחוקה מזה. המבקר אנו מציין זאת, אבל מבצע ההכשרות המקצועיות לא יצא לפעול בגלל מאבקי כוח שניהל שר האוצר אז ישראל כץ לקבל את האחריות להכשרות למשרדו.

במקביל מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה, בפיקוחו של האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה, פחת בכ-37% בין שנת 2019 לשנת 2020, מ-11 אלף ל-7,000 בלבד. תקציב האגף להכשרה מקצועית הצטמצם לכ-47% מ-169 מיליון שקל ל-89 מיליון שקל.

"השפעות חמורות על סיכויי השתלבות של מובטלים בשוק התעסוקה"

בין שנים אלו גם פחת ביותר מ-40% מספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה מ-9,800 ל-5,700. המבקר קובע כי "לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה".

אחד ההיבטים החשובים של הכשרה מקצועית בעידן של שוק העבודה החדש הוא שדרוג מיומנויות. כ-335,000 מובטלים דיווחו לשירות התעסוקה כי אין להם מיומנות דיגיטליות כלל או שהם בעלי מיומנות דיגיטלית בסיסית בלבד. ואולם בין שנת 2019 לשנת 2020 פחת מספר המשתתפים בקורסים לשיפור מיומנויות מחשוביות של שירות התעסוקה ב-17% מ-2,300 ל-1,900. כמובן נסיבה מקלה היא העובדה שבחלק גדול מתקופה זו ניתן היה לקיים רק השתלמויות דיגיטליות.

בנימין נתניהו וישראל כץ. הדו"ח תוקף את מדיניות החל"ת | צילום: רויטרס

עוד מתברר ש-34% מהמובטלים מהחברה הערבית שהם כ-50, אלף איש, דיווחו על רמת עברית בסיסית בלבד או אי-ידיעת עברית (כ-50,000). זהו חסם קשה בשוק העבודה הישראלי. אבל בשנת 2020 היו רק 66 משתתפים בקורס של שירות התעסוקה לעברית תעסוקתית, פחות אף משנת 2019, שבה היו 98 משתתפים.

המבקר מגלה גם שהביטוח הלאומי עשה מעט מאוד כדי להיאבק בתופעה של מי שיקבלו דמי אבטלה במקביל לעבודה בשחור. במהלך המשבר גדל מספר הידיעות המודיעיניות מבוססות  נתונים פי 8  מ-29 ידיעות ב-2019 ל-236 ידיעות ב-2020. ואולם מספר התיקים שנפתחו בעניין זה גדל בשיעור של כ-12% בלבד. בביטוח הלאומי הסבירו זאת בסגירת הסניפים לקבלת קהל ובמגבלות הריחוק החברתי.

המבקר גם תוקף את מדיניות הבטחת החל"ת שהנהיגו ממשלת נתניהו-ישראל כץ. לדבריו "בקרב חלק מהמובטלים נוצר תמריץ שלילי להשתלב בעבודות המוצעות להם". הוא מזהיר שהתוצאה יכולה להיות שחלק מהמובטלים יהפכו ל"מובטלים כרוניים" ויתקשו להשתלב מחדש בשוק העבודה.

משירות התעסוקה נמסר ש"השירות אינו מופקד על ההכשרות המקצועיות, אלא הן בסמכותו הבלעדית של האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה. שירות התעסוקה משמש כגורם מפנה בלבד - שאינו אחראי על תקצוב והיקף הפעילות. חבל שהמדינה לא השכילה להקצות משאבים רבים יותר להכשרות מקצועיות, חרף הפצרות השירות. עם זאת, אנו גאים על כך שמרבית ההכשרות המקצועיות שכן נעשו היו במסגרת הפניות עובדי שירות התעסוקה.  אנו ממשים את מלוא התקציבים המיועדים לנושא ומוקצים לרשותנו".

מהביטוח הלאומי נמסר כי הוא "פעל לאשר חלופות יצירתיות שימנעו פגיעה כלכלית בלתי הפיכה בעסקים ועצמאיים. בין יתר החלופות הוצעו החל"ת הגמיש, תעסוקה גמישה, תגמול השכירים באמצעות המעסיק ועוד. בפועל, אגף התקציבים באוצר דחה על הסף את כל הרעיונות. רק לאחרונה, לאחר מאבק עיקש של הביטוח הלאומי, אושר מתווה מענק חזרה לעבודה".