גרגורי בראיינט, סגן נשיא אינטל העולמית ומנהל קבוצת המיחשוב | צילום: עמית שעל
ראיון
מספר 2 באינטל העולמית: "נתרחב בכל מקרה. אבל אם ממשלות יעזרו נתרחב יותר מהר"
גם הרתיחה בתעשיית השבבים לא הצליחה לחלץ את אינטל מהבוץ אליו שקעה בשנים האחרונות. בביקור חגיגי בישראל, מסביר גרגורי בראיינט שאינטל טעתה במעבר מ־14 ל־10 ננומטר, מתגאה בסניף המקומי שמפתח את המעבד החדש וצופה כי "לפנינו עשור שלם של עלייה בביקוש לשבבים"
כשגרגורי ברייאנט מסתובב במסדרונות המבנה המרכזי של אינטל חיפה, נכנס למעבדות הפיתוח ומפטפט עם העוברים ושבים, שאת רובם הוא מכיר בשמם הפרטי, קשה להאמין שהוא לא אחד העובדים בסניף הישראלי, אלא מספר 2 באינטל העולמית. הכינוי שלו בחברה הוא GB ‑ ראשי התיבות של שמו. לכינוי דומה זוכים בעלי התפקידים הבכירים בענקית השבבים, כמו המנכ"לים. בשנים האחרונות התחלפו לא מעט מאלה, מה שהוביל אותה למצב המורכב בו היא נמצאת כיום: שוק השבבים פורח, אבל אינטל דורכת במקום ואינה מצליחה להעלות את הכנסותיה.
קראו עוד בכלכליסט:
בין 2013 ל־2018 ישב על כס המנכ"ל BK, בריאן קרזניץ'. הוא נאלץ לעזוב אחרי שהתברר כי ניהל רומן עם אחת העובדות, אך עוד לפני כן הספיק לקבל כמה החלטות שהתבררו כגרועות במיוחד עבור אינטל. בין היתר, קרזניץ' קבע כי החברה תצא משוק השבבים לסמארטפונים, ועיכב את המעבר שלה לשבבי 10 ננומטר ‑ מהלך שעם השפעותיו מתמודדת אינטל עד היום.
אחרי BK הגיע BS, או בוב סוואן, שמונה רשמית בתחילת 2019. סוואן ניסה למזער את הנזק שגרם קרזניץ', אך במקום זה טילטל עוד יותר את הספינה, כשהכריז על תוכנית להוציא את הייצור מתוך החברה. גלי ההדף של התוכנית הגיעו עד לישראל — בה מהווה אינטל את המעסיק הגדול ביותר, עם 14 אלף עובדים. 4,900 מתוכם מועסקים במפעל הייצור של אינטל בקרית גת, שהרחבתו נדחתה בשל תוכניתו של סוואן. תוצאה דרמטית לא פחות היתה ההכרזה של אפל, לפני כשנה, על כך שלא תידרש לשירותיה של אינטל בקווים החדשים של מחשבי המק שלה. וכך, שנתיים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד, אולץ סוואן להתפטר.
בחורף האחרון נכנס לתפקיד המנכ"ל פט גלסינגר, שכבר לא קיבל ראשי תיבות, אלא מכונה פשוט בשמו הפרטי. ייתכן שזה מעיד יותר מכל על הצורך העמוק של אינטל בשינוי, בכל החזיתות. גלסינגר צמח באינטל כמהנדס מוכשר, שטיפס לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. לאחר מכן, עזב לנהל את VMware, תפקיד שעשה בהצלחה כה רבה, עד שנבחר למנכ"ל השנה של 2019 בארה"ב על ידי האתר גלאסדור.
בחודשים האחרונים, כחצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד, ניער גלסינגר ביסודיות את שדרת הניהול של אינטל. למרות הזעזועים, ברייאנט, שהחל את דרכו כמהנדס באינטל לצידו של גלסינגר לפני כ־30 שנה, נותר בתפקידו כמספר 2, האחראי לחטיבת המחשוב. זו למעשה החטיבה המרכזית של החברה, שאחראית על המחשבים הניידים והמחשבים האישיים, ומייצרת הכנסות שנתיות של 40 מיליארד דולר, למעלה מחצי מעוגת ההכנסות השנתיות של אינטל בשנים האחרונות.
"אנחנו עדיין במשחק. יש עדיין סגמנטים בהם אנחנו הכי גדולים, אבל יש כאלה שאנחנו חדשים בהם, כמו גרפיקה לגיימינג. אנחנו יכולים לשנות, להתחרות ולנצח"
בחודשים האחרונים, גלסינגר ובראיינט גיבשו אסטרטגיית יציאה מהמשבר, עליה הוכרז ימים ספורים לפני שבראיינט נחת בארץ. התוכנית הופכת על פיה את כל מה שרצה סוואן לעשות. אינטל חוזרת לעסוק בייצור, גם עבור לקוחות חיצוניים, וכבר חתמה על הסכמי ייצור לאמזון ולקוואלקום. לצד הייצור, זיהה גלסינגר עוד תחומי ליבה: דאטה סנטרס ורשתות, שקיבלו חיזוק עם רכישת הבאנה לאבס הישראלית; מחשוב לקוחות; גרפיקה, בעיקר לגיימינג; ורכב אוטונומי, חטיבה שמבוססת על מובילאיי. כל מה שלא נמנה עם ששת התחומים, ייסגר או יימכר. את תחילת היישום אפשר היה לראות בסגירת שתי פעילויות בישראל: הראשונה תלת המימד שפעלה תחת המותג REALSENSE והשנייה פעילות שידורי הספורט שהתבססה על רכישת ריפליי ב־2016. אבל ביטול פעילויות אלה אינו בגדר חדשות דרמטיות לאינטל ישראל, שכן מראש מדובר במאמצי מו"פ נקודתיים, שלא ייצרו הכנסות והעובדים שהועסקו שם לא יפוטרו, אלא רק יחסכו לאינטל מעט מהמאמץ לממש תוכנית גיוס המהנדסים השאפתנית לשנה הקרובה.
"הביקור הראשון שלי מחוץ לארה"ב הוא בישראל", אומר ברייאנט כשאנחנו צועדים לכיוון המעבדה בה עובדים על הגימורים האחרונים לקראת ההשקה הרשמית של Alder Lake, המעבד החדש שפותח באינטל חיפה וממציא מחדש את ארכיטקטורת X86, עליה מבוססים המעבדים של החברה מזה עשורים. הסיבה הרשמית לביקור היא הנחת אבן פינה לקמפוס החדש של אינטל בחיפה, שיוקם בהשקעה של 200 מיליון דולר. "נעביר לשם את כל עובדי אינטל בחיפה, ואנחנו מתכננים לגייס 1,400 עובדים, כך שעוד השנה יהיו כאן 6,000 עובדים", מבטיח ברייאנט.
איך תוכלו לגייס כל כך הרבה? יש כאן מלחמה על כל טאלנט, ואינטל היא לא בדיוק החברה המתקדמת ביותר כיום.
"השוק בישראל דינמי מאוד, ויש כאן הרבה מהנדסים ומדענים ואנשי שיווק מוכשרים, כך שהמאגר גדול. אינטל היא עדיין מובילת שוק, ואנחנו נוגעים בחייו של כל אדם. אמא שלי מבינה מה אני עושה ומתרגשת כשיש הכרזות על מוצרים חדשים, כי הם מובנים. אני מנהל חטיבה שמייצרת כל מה שאנשים משתמשים בו וזה מה שהופך אותנו לאטרקטיבים לעומת סטארטאפים. בחטיבה שלי לא עובדים על בורג קטן, אלא על כל המוצר שנמכר בכל העולם. הייתי מהנדס הרבה שנים, ואני יודע שמהנדסים אוהבים לראות את הדברים שפיתחו משמשים המון אנשים. לפעמים אנשים מדברים על כסף ומשכורות, אבל לרוב זה לא הכי חשוב, אלא הרצון לעבוד על משהו מיוחד".
כוח האדם בישראל כבר יקר כמו בארה"ב, ומצד שני, הממשל האמריקאי מעניק תמריצים גדולים מאי פעם למי שמקים מפעלים בארה"ב. מה גורם לכם בכל זאת להקים מפעל או מרכז פיתוח בישראל, ולא באריזונה או באירלנד?
"אנחנו מחליטים על הקמת מרכזים ומפעלים לפי אוסף של גורמים, אבל ישראל היא מקום טוב למגה־אופרציה, בעיקר בגלל האנשים המוכשרים והחדשנות כאן. האלדר לייק, למשל, מפותח בישראל ויהיה המעבד המרכזי והמהפכני שלנו. מה שייחודי כאן הוא שאנשים כל כך ממוקדים במשימות ומאוד נחושים. הפיתוח הוא בנפשם ולכן הם לא מתייאשים. בישראל מתגברים על מכשולים בצורה ייחודית מאוד".
למרות זאת עיכבתם את הרחבת המפעל בקריית גת בהשקעה של 10 מיליארד דולר, ש־4 מיליארד מתוכם אמורים לחזור אליכם כמענקים. המפעל, שהיה צריך להתחיל לעבוד ב־2024 וליהנות ממיסוי נמוך של 5%, רחוק מהיעד.
"במעבר מ־14 ננומטר ל־10 ננומטר מעדנו, זו עובדה", מודה ברייאנט בכשל שהפך לאחד הגורמים המרכזיים לתחלופת המנכ"לים של אינטל, כמו גם לתוצאות עסקיות גרועות בשנה האחרונה, עם ירידה בהכנסות לאורך ארבעה רבעונים רצופים. "אבל מאז זיהינו את הבעיה ואמרנו שצריך היה לעשות את השינוי מוקדם יותר. עכשיו אנחנו כבר עובדים על מעבר מאינטל 7 (10 ננומטר) לשבבי אינטל 4 (7 ננו). יש מפת דרכים ברורה איך להשקיע הרבה בכל העולם. גם למנהלי המפעל בישראל ברור מה צריך לעשות".
בדו"חות האחרונים אמרתם שאתם בוחנים הקמה של מפעלים נוספים בארה"ב ובאירופה. ייתכן מפעל בישראל?
"לא אמרנו כלום על ישראל, אמרנו ארה"ב ואירופה".
האם משתמע מכך שבגלל תוכניות התמריצים החדשות של הממשל האמריקאי ורפורמת המיסוי העולמית המתגבשת, תעדיפו להקים את המפעלים הבאים בארה"ב?
"היינו ברורים כשהודענו על שני מפעלים חדשים באריזונה והרחבת מפעלי ההרכבה בניו מקסיקו (בהשקעה של 20 מיליארד דולר ו־3.5 מיליארד דולר, בהתאמה). שילמנו בעצמנו, לא הסתמכנו על הממשל. במקביל, שמנו את כל הצ'יפים על השולחן", צוחק ברייאנט, "והבהרנו לממשלות בעולם שנתרחב ללא קשר למה שהן נותנות. אבל אם יהיו תמריצים, ההתרחבות תהיה מהירה יותר".
עצירת העבודות בקרית גת וההכרזה על תוכניות להוצאת הייצור למיקור חוץ הבהילו את ישראל ובעיקר את עובדי הייצור של אינטל, היה חשש שישאר כאן רק המו"פ. לדברי ברייאנט, "אחד הדברים הטובים שקרו בחברה מזה שנים זו ההכרזה על האסטרטגיה החדשה. כל אחד מעשרות אלפי עובדים בייצור בעולם קיבל הודעה ברורה שהתפקיד שלהם קריטי, הם חשובים, העתיד של אינטל תלוי במפעלים החדשים ויכולת הבנייה של כושר ייצור".
המירוץ הננומטרי
אינטל זקוקה למפעלים, וכמה שיותר מהם, כדי לממש את תוכניתו הדרמטית והשאפתנית של גלסינגר להחזיר את החברה לעמדת הובלה היסטורית. אחרי הכל, אחד ממייסדי אינטל, גורדון מור, עומד מאחורי חוק מור, החוזה את קצב המזעור של השבבים. בין 1993 ל־2016 שלטה אינטל בשוק ללא עוררין, אך ברבעון השני של 2021 שוב נדחקה למקום השני אחרי סמסונג, עם מכירות של 19 מיליארד דולר. היעד של גלסינגר הוא לשוב לפסגה עד 2025.
בשנה האחרונה מתמודד העולם עם משבר שבבים אדיר, שהוביל לצוואר בקבוק בייצור, בגלל חודשים ארוכים של השבתת ייצור במזרח אסיה. אך אינטל, שנקלעה לפיגור הן בטכנולוגיה והן בכושר הייצור, לא מצליחה למנף את הביקושים החריגים. ה"פקק" בייצור השבבים משפיע בעיקר על תעשיית הרכב, ורק לאחרונה הודיעה טויוטה על סגירת המפעלים שלה לשבועיים וחצי, בגלל המחסור.
הקמת המפעלים החדשים והרחבתם של הקיימים אמורה לגשר על הפער בכושר הייצור, אך גם הטכנולוגיה מהווה אתגר. בעוד אינטל הצליחה לייצר שבבי 10 ננומטר ברמה יציבה רק ב־2019, TSMC הטייוואנית ייצרה שבבי 7 ננומטר כבר ב־2018, ובשנה שעברה החלה לשלוח ללקוחות שבבי 5 ננומטר. לפי הערכות, אינטל תוכל לייצר שבבי 7 ננומטר רק בסוף השנה הבאה, ושבבי ה־4 ננומטר יחכו עוד, למפעלים החדשים שיוקמו באריזונה. TSMC, לעומת זאת, אמורה להתחיל למכור שבבי 3 ננומטר כבר ב־2022.
"ההחלטה המרכזית היא להגביר את הייצור, גם עבור צרכיה של אינטל וגם עבור הלקוחות החיצוניים", אומר ברייאנט. "אנחנו צריכים להיות גדולים יותר כדי להתחרות. אנחנו רואים ביקוש חסר תקדים לטכנולוגיה, ולשבבים באופן ספציפי. אנשים אמנם מתחילים להבין עד כמה התפקיד של השבבים בחיי היומיום שלנו הוא מרכזי, אבל לדעתי אנחנו עדיין בשלבים מוקדמים של התהליך, ועוד ועוד היבטים של חיינו ייהפכו לדיגיטליים, מחינוך ועד רפואה. הצמיחה האדירה של השוק לא תיעצר בעוד שנה. מצפה לנו עוד עשור שלם של עלייה בביקוש, והשיא עוד רחוק".
מתי להערכתך שוק השבבים העולמי יתייצב ונגיע לאיזון בין היצע לביקוש?
"יהיו עוד מהמורות, ויעברו שנה או שנתיים עד שנחזור לשרשרת האספקה הרגילה והמלאים יתייצבו. חלק גדול מהמחסור הוא דווקא בשבבים הפשוטים, והחברות שמייצרות אותם לא נערכו לביקושים כאלה לפני משבר הקורונה".
האם הבעיה אכן נובעת רק מביקושים חריגים, או גם מהמתח בין סין לארה"ב?
"אני חושב שזה בעיקר צד הביקוש. לפני הקורונה היתה תחזית מסוימת לביקוש עבור כלי רכב, אבל הוא זינק באופן שאיש לא צפה. זינוק בביקוש ראינו גם בתחום שלי, במחשבי ה־PC, אבל הוא היה שונה מהדינמיקה שמוכרת לנו. הביקוש מצד הלקוחות הפרטיים זינק, כי פתאום כולם היו צריכים מחשב נייד, למשל ללימודים. אבל דווקא מצד הארגונים הגדולים שרוכשים מערכות IT היתה האטה בביקוש, בגלל העבודה מהבית. לכן האתגר שלנו היה לא רק במענה לביקוש הגובר, אלא גם באופי הביקושים שהשתנה, יצר שיבוש של ממש ודרש התאמות בשרשראות האספקה".
מה מקומה של ישראל באסטרטגיה החדשה וכיצד היא יכולה להתמודד עם היותה "תקועה" באמצע בסכסוך המסחרי העמוק בין סין לארה"ב ששתיהן שותפות סחר חשובות של ישראל.
"אינטל ישראל נראית בדיוק כמו אינטל הכללית וזה מה שמיוחד פה - כל הפונקציות שקיימות באינטל הכללית יש גם בישראל - גם מחקר ופיתוח, גם שיווק, גם ייצור. אינטל ישראל היא מיקרוקוסמוס מדויק של אינטל העולמית. לגבי הסוגיה הסינית אני לא יודע", מנסה ברייאנט לחמוק משדה מוקשים פוליטי שלאף אחד אין לו פתרון של ממש, "אנחנו חברה גלובלית, יש לנו לקוחות בכל העולם, כולל בסין. אנחנו בונים מוצרים לכל השווקים וצריכים לשרת את הלקוחות בכל מקום ולספק לכולם את המוצר".
הייתי מצפה שאינטל תיהנה מצמיחה אדירה בתקופה כזאת, וזה לא קרה. השוק מתפוצץ ואתם יושבים בצד.
"צריך להסתכל מעט עמוק יותר. בתוצאות של הרבעון השני העלינו את התחזית למכירות במיליארד דולר, וגם תחזית הרווח עלתה ב־20 סנט למניה. זה לא רע. החטיבה שלי צמחה ב־33% במשלוחים, ההכנסות עלו לקצב שנתי של 40 מיליארד דולר. אולי זה לא בולט מאוד לעין, כי היו גם פעילויות שירדו".
בדו"חות רואים אמנם שמובילאיי היתה הפעילות הצומחת ביותר, אבל עדיין מדובר במספרים נמוכים מאוד ‑ 324 מיליון דולר ברבעון השני, לאחר צמיחה של 124% מול הרבעון המקביל. עבור 15 מיליארד דולר ששילמתם לפני חמש שנים, קיבלתם חברה שרק עכשיו עוברת את רף ההכנסות של מיליארד דולר.
"אני חושב בעיקר על העתיד של מובילאיי, והצמיחה שלה פנומנלית בעיני. גם בקורונה, כשמכירות המכוניות ירדו, מובילאיי תיפקדה מצוין. תהליכי התכנון והבנייה בעולם הרכב איטיים מאוד, אבל עכשיו יש לה חוזה עם טויוטה, וברור שבעוד 5־10 שנים יהיו הרבה יותר מכוניות עם יכולות אוטונומיות, כך שמבחינתי מובילאיי נותנת ביצועים מצוינים".
אתם מחפשים עוד רכישות בישראל? קשה להאמין שטסת כל הדרך רק כדי להניח אבן פינה לבניין.
"היה לי חשוב מאוד לפגוש את צוות הפיתוח שלי כאן לקראת ההכרזה הרשמית על אלדר לייק".
מה הדבר הגדול הבא שאמור לצאת מאינטל ישראל?
"הבוקר, לפני שנפגשנו, ישבתי עם המהנדסים על התוכניות העתידיות למוצרים — ואני יכול לומר שתהיה פה עבודה פורצת דרך. כיום, אנשים משתמשים בדרך כלל במחשבים לעבודה חשובה, יצירתית וממוקדת יותר, ואילו הסמארטפון משמש לתקשורת מתמשכת. הרעיון שלנו הוא להביא לאופטימיזציה בעבודתם של היוצרים ‑ בין אם הם מהנדסים, ציירים או עיתונאים, ובזה אנחנו משקיעים עכשיו יחד עם הצוות המקומי. יהיו הכרזות על מוצרים שמקלים על המעבר בין סמארטפון למחשב נייד. למשל, השקנו יחד עם סמסונג סדרה של מחשבים ניידים שמתחברים לסמארטפון ומשקפים אותו במסך המחשב. קיבלת הודעה בטלפון? היא תופיע במחשב, כך שלא תצטרך להפסיק את העבודה עליו".
ומה עם התחרות העזה? השווי של Nvidia כבר כפול מזה של אינטל, אפל מייצרת שבבים משל עצמה ואפילו AMD הוותיקה לוקחת מכם נתחי שוק. וזה עוד לפני שדיברנו על יצרנים סיניים.
"כשדיברתי עם הצוות פה אמרתי שעומדת לפנינו הזדמנות חיינו. היינו מובילי שוק, אבל מאז נולדו מתחרים חדשים. התעשייה תמשיך להיות תחרותית, ויש לנו את ההזדמנות לבנות את המחשב הטוב ביותר ‑ הוא יהיה טוב יותר גם מהמק של אפל. אנחנו משקיעים עכשיו יותר בגרפיקה, ושם פוגשים את היכולות של Nvidia. רכשנו את הבאנה כדי לחזק את תחום הדאטה סנטרס".
אתם עדיין במשחק?
"לגמרי. יש מנכ"ל חדש, שהדרך חזרה להובלה מאוד ברורה לו. יש עדיין סגמנטים בהם אנחנו הכי גדולים, אבל יש כאלה שאנחנו חדשים בהם, כמו גרפיקה לגיימינג. אנחנו יכולים לשנות את החברה, להתחרות ולנצח. לכן זו הזדמנות חיינו עכשיו, אפשר לכתוב נראטיב חדש".
נדמה שוול סטריט עדיין לא מפנימה את הנראטיב החדש הזה. מה המשקיעים מפספסים לגבי אינטל?
"עדכנו את השוק עם הרבה מידע חדש בזמן האחרון. עכשיו הם רוצים לראות את זה מבוצע ומיושם. האסטרטגיה הופכת למובנת יותר כי היא ברורה, אבל השוק עדיין מעכל אותה. גורלנו בידינו כרגע והביצוע תלוי בנו. אני מאמין שכאשר נתקדם בייצור ובמוקדי צמיחה חדשים שבהם ננצח את המתחרים, השווי של אינטל ישתנה".