אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהנדסי הערים: לחייב בדיקה של יציבות בניינים ותיקים צילום: קובי קואנקס

מהנדסי הערים: לחייב בדיקה של יציבות בניינים ותיקים

הארגון החל לקדם הליך חקיקה שיחייב בעלי דירות לבדוק את יציבות המבנה; פנייה ראשונית בנושא, למרכז לשלטון מקומי, התקיימה בערב ראש השנה; לדברי האדריכל צחי כץ, יו"ר הארגון, החקיקה נחוצה משום שהבניינים הם רכוש פרטי - ולכן העיריות לא יכולות להורות לבדוק אותם; "כשבניין מאבד מיציבותו אף אחד לא מרגיש"

19.09.2021, 19:30 | אמיתי גזית

ארגון מהנדסי הערים החל לקדם הליך חקיקה שיחייב בעלי דירות בבניינים ותיקים לבדוק את יציבות המבנה; כך אמר היום (א') האדריכל צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדס העיר מודיעין, בשיחה עם כלכליסט. כץ סיפר כי היוזמה נולדה באיגוד בערב ראש השנה בעקבות קריסת הבניין בחולון, וכבר נעשתה פנייה ראשונית בנושא למרכז לשלטון מקומי כדי לבחון שיתוף פעולה לצורך קידומה. ההבנה כי המהלך נחוץ ואף בהול גוברת כעת לאחר שבניין נוסף, הפעם בקרית אליעזר בחיפה, פונה היום מדייריו בעקבות סדקים וחשש מקריסתו.

קראו עוד בכלכליסט:

כץ הסביר כי "כשבניין מאבד מיציבותו אף אחד לא מרגיש בכך ולא מטפל. מדינת ישראל כבר בת 70, אבל עוד לא הבינה שצריך לטפל בבניינים בני 50 ויותר. במדינות מתוקנות בעולם יש חקיקה בנושא. בדרך כלל בעלי בניינים שנבנו לפני כ-50 שנה חייבים לדווח כל שנתיים לעירייה כי בוצעה בדיקה. יש עייפות חומר, ובעבר חומרי הבנייה היו הרבה פחות איכותיים. ערים כמו חיפה או חולון, שנמצאות ליד הים, חשופות ללחות ומלחים ולהלכים של בלייה וקורוזיה. בנוסף, הרבה מאוד בניינים בארץ נבנו עם קומת עמודים מפולשת. מדובר בעמודים דקים כמו דוקים".

 ,   ,

לדברי כץ, החקיקה נחוצה משום שהבניינים הם רכוש פרטי ועיריות לא יכולות להיכנס אליהם או להורות לבדוק אותם בלי חקיקה ותקנות שיסדירו את הסוגייה. יוזמת החקיקה רק בחיתוליה, אך הכיוון שאליו מכוונים באיגוד הוא מצד אחד לחייב בניינים לבצע בדיקה ומצד שני למצוא פתרון כספי שיאפשר לממן בדיקת בניינים שבהם לדיירים אין את היכולת הכספית לשלם עבורה.

"יש לנו הרבה מחשבות בנושא. אנחנו חושבים שצריך לערב גם את מהנדסי הבנייה והתשתיות כי הם אנשי המקצוע שבקיאים בנושא. בכל מקרה, הבסיס המרכזי כאן הוא חקיקה, וחקיקה נמצאת בידיים של הממשלה", כך כץ.

סדקים בקירות בבניין שפונה בקריית אליעזר היום, צילום: דוברות כבאות והצלה סדקים בקירות בבניין שפונה בקריית אליעזר היום | צילום: דוברות כבאות והצלה סדקים בקירות בבניין שפונה בקריית אליעזר היום, צילום: דוברות כבאות והצלה

כיום אין אף גורם שבודק בצורה מאורגנת ושיטתית יציבות של בניינים, על אף שכל אנשי המקצוע עימם שוחחנו סבורים כי אלפי בניינם כאלה מצויים בסכנה. המדינה סומכת על דיירים ועוברי אורח שיבחינו מבעוד מועד בסכנת התמוטטות ויתריעו עליה, אבל כפי שאפשר ללמוד מאירועי חולון וחיפה חולשה ביסודות הבניין לא תמיד ניכרת לעין, וכשמבחינים בה זה עלול להיות כבר מאוחר מידי.

לראייה, במסגרת הכנת הכתבה פנינו ביום שלישי שעבר לעיריית חיפה, שמסרה כי בעיר 867 מבנים שהוכרזו כמסוכנים - אך אף אחד מהם לא הוגדר ככזה שהסכנה הנשקפת ממנו היא מיידית ומחייבת פינוי. גם בחולון איש לא הבחין בהליכי הקריסה עד ליום שבו הוחלט על פינוי הבניין.

המהנדס אשרף טבעוני, מנכ"ל טבעוני אדריכלים ובקר מבנים מטעם מנהל התכנון אמר בשיחה עם כלכליסט כי "כשתהיה פה רעידת אדמה זה יהיה המבחן האמיתי למבנים האלה, ומהמפגשים בשטח אני חושב שיש אחוז מאוד גבוה של מבנים של יעמדו במבחן הזה". גם טבעוני סבור ש"צריך מנגנון שיחייב דיירים בבית משותף לקחת על עצמם את בדיקת המבנה. צריך להתחיל לבדוק מבנים בני 30 שנה ומעלה".

הבניין שפונה היום בחיפה, צילום: דוברות כבאות והצלה הבניין שפונה היום בחיפה | צילום: דוברות כבאות והצלה הבניין שפונה היום בחיפה, צילום: דוברות כבאות והצלה

אבנר אקרמן, בעבר יו"ר איגוד מהנדסי הערים, מסכים עם טבעוני ומסביר כי "כל בניין שהגיע לגיל 30 צריך לעבור כל שנתיים עד חמש שנים בדיקה על ידי מהנדסים. היו תקופות שבנו פה הרבה ומהר ואני לא בטוח שהקפידו על כל הכללים. בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 נבנו הרבה מאוד מבנים, ואני לא יודע עד כמה הקפידו על איכות הבנייה ועד כמה הקפידו על הפיקוח".

הבעיה היא שבדיקה של מסוכנות מבנים מתבצעת על ידי מחלקת הנדסה של העיריות כמעט תמיד רק לאחר שמתקבלת פנייה או תלונה - וכאמור, אין בדיקה תקופתית של יציבות מבנים. כך, רוב הפניות מגיעות כאשר יש אלמנטים חיצוניים בבניין שנוטים ליפול, כגון מעקות, מרפסות או אריחים לחיפוי. כמו כן, יש פניות כאשר מתגלים סדקים או אירועים מחשידים אחרים. עם זאת, כמובן שדיירים ועוברי אורח אינם מודעים לתהליכים פנימיים שמתרחשים בשלד הבניין. כך, רוב העיריות מעסיקות מהנדס מבנים מסוכנים אחד, ולעיתים אינן מעסיקות כלל מומחה כזה אלא שוכרות חברה חיצונית שנותנת שירות בתחום.

הבניין שקרס בחולון, צילום: קובי קואנקס הבניין שקרס בחולון | צילום: קובי קואנקס הבניין שקרס בחולון, צילום: קובי קואנקס

תל אביב, העשירה בערים, מעסיקה צוות של שני מהנדסים ומנהל, שאמונים יחד על כ-36 אלף מבנים. הצוות הזה מטפל כעת ב-688 מבנים שהוגדרו מסוכנים, כאשר הסכנה ברובם קלה ואפשר לתקן אותה. הבדיקות היוזמות שעורך הצוות המצומצם הזה מעטות, ומתמקדות בעיקר בבחינה של אלמנטים חיצונים שנפילתם עלולה לסכן עוברי אורח. רק בירושלים, שבה מבנים בני מאות שנים, יש צוות גדול יחסית לערים אחרות שעוסק במבנים מסוכנים.

בכל מקרה, לרוב בכל עיר הטיפול בבניין מסוכן מתחיל בפנייה יזומה אל המוקד. עם קבלת הקריאה מהנדס מטעם העירייה בוחן את מצב הבניין ומחליט על רמת המסוכנות, והפעולות שיש לנקוט כדי לתקן את הבעיה. דיירי הבניין מחויבים לפעול על פי הוראות העירייה תוך פרק זמן קצוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות