"רצינו לעשות פזמונים, לא שירה ולא בטיח"

כשהיה נער הסופר והמשורר אודי שרבני היה מגיע על בסיס קבוע למועדון ההופעות "רוקסן", ששכן רמת החייל בשנות ה־90 - בעיקר כדי לשמוע את להקת הרוק הצעירה והאהובה עליו "זקני צפת". 

באותם ימים לא חלם שכעבור שנים יקליט אלבום שלם עם סולן הלהקה מאור כהן. החודש שחררו השניים את אלבומם המשותף והנפלא "כמו ששומעים" הכולל עשרה שירים בניחוח ניינטיז עם נגיעות מודרניות ואלקטרוניות וארבעה קטעי מעבר: שרבני על המילים, כהן על הלחן ופיטר רוט ואופיר קנר שהיו שותפים לעיבודים המוזיקליים. שרבני, 45, נשוי ואב לבת, מתגורר בתל אביב ועובד כספרן. 

אודי שרבני ומאור כהן: "זה אלבום קונספט של אלבום קונספט. תקליט אורבני על תל אביב" | צילום: לירון כהן

בצעירותו היה כדורגלן ובגיל 25 עזב בעקבות פציעה. "בעצם חזרתי לכתיבה כי היתה לי מחברת שירים מגיל חמש". בין השירים יש קטעי מעבר שאותם הוא מדבר, ובחלק מהשירים הוא מבצע דואט עם כהן ששר את הפזמון, חיבור שיוצר את הקסם שבאלבום. "הרעיון היה לעשות כביכול שיחה של שני אנשים שמדברים ביניהם ובאמצע יש שירים שאיכשהו מתקשרים לנושאים. זה תקליט קונספט של תקליט קונספט".

שרבני, שספרו "יש לך בשביל מה" נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר ב־2016, אומר שעבורו לעבוד עם כהן "זו זכות גדולה. הייתי מעריץ של זקני צפת והולך לראות אותם ואחרים ברוקסן שהיה במרחק 10 דקות מהבית שלי. מאור היה מסתובב שם הרבה. עוד לפני שיצא האלבום הראשון שלהם היתה לי קסטה מחתרתית שלהם שהייתי מצטט לו ממנה בפעמים שהייתי נתקל בו במשך השנים, והוא היה צוחק. כשיצא לי קצת שם של סופר ומשורר אמרתי לו שיש לי שירים בשבילו והוא ביקש שאשלח לו. הוא הזמין אותי להופעה ואז מאחורי הקלעים אמר לי: 'יאללה, יש לנו אלבום לעשות'".

"השירים של אודי היו טובים אבל מה שגרם לי לעשות אתו ביחד אלבום שלם, ולא לקחת שיר או שניים, זה שקראתי את הספר האחרון שלו 'צריך לעשות את זה יותר' (הוצאת הקיבוץ המאוחד) וממש אהבתי ועפתי על זה", מספר כהן. "אמרתי לו 'שמע, אתה כותב ספרים, מה זה שיר אחד? אפשר לעשות משהו עם הרבה יותר משקל ותוכן', אז  הוא הביא לי איזה 200 שירים שמתוכם היינו צריכים למיין. האמת היא שהוא כותב נורא מוזיקלי. יש לו בראש איזו מנגינה רק בשביל המקצב והוא משתמש בה, אז הרבה מהשירים היה ממש קל להלחין. ישבנו יחד, אני עם הגיטרה האקוסטית והוא עם תובנות שלו, והיה מאוד כיף ופשוט".

העבודה התחילה לפני הקורונה. בסגר הראשון כבר היו המילים והלחנים. "הקורונה גרמה לזה להיות ממש מהיר, אני מאמין שאם היו הופעות זה היה לוקח יותר זמן להקליט", אומר כהן. 

שרבני מספר: "התגנבתי אליו לסטודיו בקורונה או שישבתי בבית ושלחתי לו דברים במייל וקיבלתי ממנו סקיצות לשיר. היינו שותים בירה והיו לנו בעיקר שיחות על אמנות, רעיונות לעשות כל מיני דברים, קולנוע, וגם רפרנסים מצחיקים מסרטים כמו 'מציצים'. היתה אווירה של רוחב לב, אווירה הכי קז'ואלית, הרגשתי בבית".   

לפגישה הראשונה בסטודיו הגיע שרבני עם חבילה של דפים. "פתאום מאור התחיל להלחין על המקום, יש לו בנק במוח, זה פשוט קסם. הוא שולף מהשרוול דברים שהוא הושפע מהם מהילדות". שרבני אומר שהצעה לעשות תקליט יחד היא משהו לא מובן מאליו, "עצם זה שהוא בחר בי זה כבוד, במיוחד שאני מאוד אוהב אותו כבן אדם. לפני כן הכרנו אבל בזכות האלבום נעשינו חברים. הוא אמר לי שיש לו שלושה חברים אז אמרתי: 'אני אהיה הרביעי'". 

שרבני חושב שהתוצאה היא "אלבום מאוד אמיץ ועם זאת מאוד קליט. משהו שלא קיים כרגע בסביבה: איך שהוא נפתח עם התופים והדיסטורשן והקטעים שאני מדבר בהם ובעיקר שיר הנושא 'כמו ששומעים' שהוא אמיץ אבל עם זאת מדבר לכולם. ובנוי ממשפטים שמתפרקים. ("ואיפה זה פוגש אותך?/  ועכשיו עם הקובץ/ רגע, זה היה בלי פלאש/ אני בדיוק בעונה הרביעית/ הנה, זאתי נראה לי עובדת פה/ יש לך עוד אחורה").

"אלה משפטים שפשוט קיימים בחלל האוויר, הם מסתובבים בעולם ואנשים אומרים אותם. אני מקבץ אותם לרשימה ענקית ולקחתי את המובחרים מהם. איך זה התחיל? זה פשוט בא איתי, כמו חתיכת נייר טואלט שאחרי כמה צעדים אתה מבחין שדבוקה לך לסוליה".

זו לא פעם ראשונה ששיריו של שרבני מולחנים. בעבר כתב שירים בין השאר לברי סחרוף,  לעמיר לב, לשרון מולדאבי ובקרוב ייצא שיר שכתב לראפרית אקו. "הבדיחה שלי עם עצמי זה שאני הולך ברחוב ורואה זמר שאני אוהב את האמנות שלו, אני ניגש ואומר לו י'ש לי שיר בשבילך', אפילו שאין לי שיר".

על מה אתה כותב בעיקר?

"אין לי 'נושא' קבוע. זה זז בהתאם לאני לא יודע מה. אבל אם ילחצו אותי עם הגב לקיר, אז אני חושב שהטקסטים שלי תמיד, איכשהו, יהיו מקושרים לשפה ולמעגליות. אלה שני דברים, אם אני יכול להגיד את זה על עצמי בתור מביט מהצד, שמעסיקים את הכתיבה שלי". 

יש קשר בין הפרוזה לשירה שלך?

"לכל דבר יש המוזיקה שלו. גם בספרי הפרוזה יש ניסיון למוזיקה אחרת שתהיה מתחת למילים. או יותר נכון סאונד אחר. הקשר היחידי בין הספרים שלי הוא סגנון הכתיבה, שאני מרגיש שכל הזמן מחפש את החור החדש בקיר מהגבינה הצהובה. יש אולי המשכיות כי שמות הספרים מרכיבים משפט אחד ארוך: 'למה אתה לא מחייך' 'יש לך בשביל מה' 'צריך לעשות את זה יותר' 'אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך'. באלבום הזה הדגש היה על פזמונים. בית־פזמון. לא שירה ולא בטיח. למעט שיר וחצי כולם היו ככה. לא רצינו, או יותר נכון אני לא רציתי, שזה יהיה שירים שהם 'שירה'". 

כהן מוסיף ש"היה לי חשוב שזו לא תהיה סתם אסופת שירים. זה קצת כמו בילוי עם אודי: שני אנשים יושבים על הבר שומעים מוזיקה ומדברים. אני זוכר שהיתה תקופה שאודי היה די־ג'יי בשביל הפאן, ובאתי לשמוע את המוזיקה שהשמיע ואמרתי שהאלבום יכול להיות מין ערב כזה, עם קריצה לסגנונות משנות ה־90, ערב שהוא קצת מדבר בו בין השירים, זורק מילה פה ושם, חשבתי שזה בעצם אלבום אורבני על תל אביב. אני חושב שהקטע האחרון 'כל תל אביב שותה' מסכם את האלבום. בעצם עשינו אלבום לגיל שלנו".

בעידן שבו אלבומים יוצאים בפלטפורמות דיגיטליות ואמנים מתפרנסים בעיקר מהופעות, אך טבעי הוא שבהמשך יעלה האלבום של שרבני וכהן לבמה. "אני מאוד אשמח. במה זה לא משהו שזר לי, הופעתי כבר הרבה עם מוזיקאים", אומר שרבני. כהן, שיוצא לסיבוב הופעות חדש עם פיטר רוט ("אני ופיטר. כל השירים הגדולים משנות ה־90 ועד היום") , אומר "אנחנו מקווים לארח את אודי בהופעות שלנו לכמה קטעים מהאלבום החדש".