קרנות הענק מבינות שכדי לתפוס סטארט-אפים בזמן הן צריכות להיות בישראל

החלטת ג'נרל אטלנטיק להקים משרד בישראל דומה למהלכים שביצעו בלקסטון, קרן ההשקעות הגדולה ביותר בעולם, שפתחה נציגות בישראל לפני חודשים אחדים; סופטבנק, שגייסה את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לניהול הפעילות המקומית; ולהחלטה של קרן אינסייט פרטנרס, שפתחה סניף בישראל לפני שנתיים.

כל קרנות הענק שטבלו את הרגל לבדוק את המים בזירת ההייטק הישראלית בשנים האחרונות מבינות כי כדי לתפוס את הסטארט־אפים הטובים בשלבים מוקדמים צריך להיות כאן, לפתוח את האוזניים ואת העיניים. הברנז'ה הטכנולוגית המקומית מאוד מחוברת ומקושרת ונמצאת ברובה במלבן קטן שבין רחובות להרצליה גאוגרפית ובמשולש מצומצם אף יותר של יחידות הטכנולוגיה הצבאיות. מי שרוצה לבוא מבחוץ נמצא בעמדת נחיתות מול אנשי הון הסיכון המקומיים, שמכירים את כולם לא רק כשהם משתחררים מהצבא, אלא לפעמים כבר כשהם מתגייסים ליחידות הרלוונטיות. 

אינסייט, סופטבנק, בלקסטון וג'נרל אטלנטיק הן גם לא האחרונות ברכבת האווירית שצפויה להגיע לישראל. בשוק כבר מדברים כי גם פתיחת נציגות רשמית של טייגר גלובל - קרן ההשקעות הפעילה ביותר בהייטק בשנתיים האחרונות, שמנהלת 95 מיליארד דולר בהון סיכון ואשר התפרסמה כמי שמבצעת השקעה חדשה על בסיס כמעט יומי - היא רק עניין של זמן. טייגר גלובל כבר השקיעה בלא מעט חברות ישראליות, ובהן סנטינל וואן, רדיס לאבס, סניק, VAST ויוטפו. 

ביל פורד, מנכ"ל ג'נרל אטלנטיק | בלומברג

ההתפתחויות האחרונות הן בגדר צרות טובות לישראל. מצד אחד מדובר בהבעת אמון היסטורית בכלכלה המקומית ומעין תעודת בגרות להייטק הישראלי. אבל הגברת הנוכחות של קרנות הענק כאן מייצרת גם לא מעט כאבי ראש. בראש ובראשונה היא מקשה על קרנות הון הסיכון המקומיות משום שהיא מנטרלת את הפקטור המקומי שלה של ההיכרות מוקדמת עם כולם. ברמת המאקרו כלכלה, היא תאיץ עוד יותר את מגמת התחזקות השקל, שכן בנק ישראל אחד בודד לא יכול להתמודד במערכה שמזרימה לכאן מיליארדי דולרים כבר על בסיס חודשי. עוד קרן ענק אחת או שתיים, והמשק יתגעגע לשער של 3 שקלים לדולר.