אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יום בתיק 4000: האם זרועו הארוכה של נתניהו הפכה לעציץ? צילום: הדס פרוש, הארץ

יום בתיק 4000: האם זרועו הארוכה של נתניהו הפכה לעציץ?

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר סיפר בחקירתו הנגדית במשפט נתניהו: "היו עליי לחצים בעניין בזק. שמעתי שעומדים לפטר אותי". האסטרטגיה של ההגנה היא להראות שנתניהו תמך ברפורמת השוק הסיטונאי - שנואת נפשה של בזק - ושבקשת אישור המיזוג של בזק ויס היתה לגיטימית ומוסמסה

02.11.2021, 16:05 | משה גורלי

"בנימין נתניהו, שר התקשורת (לשעבר), שהוא נאשם 1 שאני מייצג כאן, תמך ברפורמת השוק הסיטונאי, שבזק כה התנגדה לה", כך אמר עו"ד בעז בן-צור הבוקר בחקירה הנגדית לעד התביעה, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר. 

החקירה התמקדה בבקשת המיזוג של יס, שנכרכה והותנתה בשיתוף פעולה של בזק עם רפורמת השוק הסיטונאי. בן-צור הטיח בברגר שכריכה זו היא "אחיזת עיניים שנועדה לסחיטה רגולטורית, לניסיון בריוני ללחוץ את יס ובזק כדי להשיג מטרה זרה". 

האם בנימין נתניהו באמת תמך ברפורמת השוק הסיטונאי?, צילום: הדס פרוש, הארץ האם בנימין נתניהו באמת תמך ברפורמת השוק הסיטונאי? | צילום: הדס פרוש, הארץ האם בנימין נתניהו באמת תמך ברפורמת השוק הסיטונאי?, צילום: הדס פרוש, הארץ

חתימת שר התקשורת דאז נתניהו ביוני 2015 על אישור המיזוג היא תמורת השוחד לבזק, לפי כתב האישום, התמורה העיקרית שנתן נתניהו.  

האסטרטגיה של ההגנה היא להראות שבקשת אישור המיזוג של בזק עם יס היתה לגיטימית ומוסמסה שלא כדין בתקופת ברגר. לא רק שלא טופלה, אלא נלקחה כבת ערובה להפעלת לחץ לא לגיטימי על בזק. לכן, לשיטתה, חתימת נתניהו היא-היא הפעולה הרגולטורית החוקית המתבקשת. אלא אם כן, כמובן, היא חלק מעסקת שוחד. ואז כבר לא חשוב אם חתימת האישור היא לגיטימית ואף תיקון של רגולציה פסולה. 

קראו עוד בכלכליסט:

1. מדיניות או בריונות

עסקת השוחד, לפי כתב האישום, התקיימה בין 2013 ל-2017. עדות ברגר נועדה להוכיח שנתניהו היה רדום בענייני בזק ולא פעל לטובתה בתקופה שבה ארדן וברגר פעלו באגרסיביות נגדה. ארדן רצה לשחזר את תהילת כחלון באמצעות רפורמת השוק הסיטונאי, וברגר תרגם את מדיניות ארדן למסמוס בקשת יס לאישור המיזוג. 

העימותים בין בן-צור לברגר באולם בית המשפט בירושלים הגיעו לטונים גבוהים. "בקשת בזק היתה אצלכם ממאי 2014 (פגישה מקדימה להגשת הבקשה ביולי 2014) והנה, עד סיום תפקידך במאי 2015 אין כלום – לא מסמך, לא תנאים", טען בן-צור.

ברגר: "היינו עמוסים, זה לא הבשיל לשיחה עמוקה".

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר במשפט נתניהו. ארכיון, עמית שאבי מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר במשפט נתניהו. ארכיון | עמית שאבי מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר במשפט נתניהו. ארכיון, עמית שאבי

בן-צור: "אלה מילים מכובסות למחדל עצום ובניגוד לדין. שנה שלמה גוף פונה אליכם ומבקש אישור ואתם לא עושים כלום".

ברגר: "היינו עסוקים בחמש-שש רפורמות שכולן ישבו על סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות".

בן-צור ציין שהיו בין 10 ל-15 בקשות העברות שליטה. "האם אתה זוכר בקשה אחת שלא אושרה?" שאל את ברגר, שהשיב: "לא זכור לי, אבל הבקשות האלה היו ברמה המשפטית, ולא ברמה של בדיקה כלכלית או השלכות על התחרות".

בקשת בזק-יס נפלה בין שלושה כיסאות רגולטוריים. הממונה על יס היא מועצת הכבלים והלוויין. הממונה על התחרות, אז הממונה על ההגבלים העסקיים, אישר את בקשת המיזוג. ויש גם את ברגר ומשרד התקשורת. ברגר: "הממונה על ההגבלים הוא רגולטור שעוסק רק בתחרות. למשרד התקשורת כרגולטור נוסף יש ראייה כוללת ויכולים להיות לו שיקולים רחבים יותר". והשיקולים האלה, לפי בן-צור, "הם הכריכה ברפורמה שאינה חוקית, אינה כתובה, אינה מפורסמת – וזו לא מדיניות אלא בריונות".

2. סר המפרי וגם עמי ותמי באולם

בן-צור טען שעצם הכריכה אינה לגיטימית. רפורמת השוק הסיטונאי עסקה בתשתיות של בזק, והדבר לא קשור לבקשת יס להתמזג עם בזק. ברגר סבר שהדברים דווקא קשורים: "אז החל המעבר לסיבים אופטיים, ולכן יש קשר. ברור שהטלוויזיה תעבור לסיבים אופטיים, כמו שאנו רואים היום עם נטפליקס. העולם הולך לכיוון הזה. אי אפשר לנתק את עולם הטלוויזיה מעולם הכבלים". 

והעיקר, הדגיש ברגר, הכול מתנקז ליישום מדיניות ארדן: "חיזוק שליטת בזק ביס בעקבות המיזוג הולכת בכיוון ביטול ההפרדה המבנית, וזה נגד מדיניות ארדן שפעלתי ליישמה. עובדה שברגע שבזק רכשה את יס, היא החלה לבטל כפילויות תפעוליות והחלה בצעדים חד-צדדיים. למדתי את זה מהעיתונים ולפי הצעקות של הוועדים".  

רפורמת השוק הסיטונאי עסקה בתשתיות של בזק, והדבר לא קשור לבקשת יס להתמזג עם בזק. ברגר סבר שהדברים דווקא קשורים: "אז החל המעבר לסיבים אופטיים, ולכן יש קשר. ברור שהטלוויזיה תעבור לסיבים אופטיים, כמו שאנו רואים היום עם נטפליקס. העולם הולך לכיוון הזה

שורש מדיניות ארדן-ברגר היה ליצור קשר בין האינטרס של בזק לבטל את ההפרדה המבנית לבין רתימתה לרפורמת השוק, ציפור הנפש של השניים. וכאן קשר ברגר גם את בקשת המיזוג של בזק-יס - קשר בין התשתיות הכלל-ארציות לשידורי הטלוויזיה: "בעיניי, זה כולל טלוויזיה". בן-צור הגיב: "אתה מתעתע בבית המשפט. אין לזה כל קשר מי בעל השליטה ביס".

בן-צור הראה לברגר שכאשר המשרד רוצה הוא יודע להפיק תשובות מהירות ומתועדות, מה שלא קרה בבקשת האישור של יס: "היתה בקשה של בזק לשיווק סל שירותים משותף. תוך חודש וחצי היתה תשובה שלילית, שכרכה בצורה בהירה את הבקשה לחוסר שיתוף הפעולה עם הרפורמה".

ברגר: "זה היה עמי מהלשכה הכלכלית"

בן-צור: "עמי או תמי, תוך חודש וחצי עמדה בהירה וברורה, וכאן סר המפרי תקע את הפעולות". סר המפרי, ברגר בסיפור שלנו, הוא המנכ"ל המיתולוגי מהסדרה הבריטית "יס מיניסטר", שהנציח את שלטון הפקידים והבירוקרטים. 

3. "ברגר לא ספר אותי בכלום"

נתניהו דיבר פעמיים עם ברגר. כשנכנס לתפקידו כשר התקשורת, והציג לו את עו"ד איתן צפריר כ"מפקח" מטעמו, וביום שפיטר אותו.

מעמדו המדויק של צפריר הפך לדיון מתיש. האם היה זרועו הארוכה של שר התקשורת נתניהו, שברגר אמור היה להיות כפוף להנחיותיו, או שנתניהו ביקש שהשניים יעבדו בהרמוניה ושיתוף פעולה. בכל מקרה היחסים הידרדרו במהירות. ברגר מידר את צפריר מכל פעילות במשרד. 

עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, גימדה אותו בחקירתה לסוג של "שליח" שמוציא ומביא דברים לחתימות. בחקירתו של ניר חפץ הוא כבר הפך משליח לעציץ: "קיווינו שיהפוך לגורם משמעותי, אבל בלמו אותו מלהיכנס לפעילות השוטפת של המשרד", אמר חפץ בחקירתו. "ברגר נטרל אותו מכל סמכות, הוא הפך לעציץ במשרד התקשורת". צפריר אישר בחקירתו: "ברגר לא ספר אותי בכלום, הייתי מטפס על הקירות שם". 

מעמדו המדויק של צפריר הפך לדיון מתיש. האם היה זרועו הארוכה של שר התקשורת נתניהו, שברגר אמור היה להיות כפוף להנחיותיו, או שנתניהו ביקש שהשניים יעבדו בהרמוניה ושיתוף פעולה. בכל מקרה, היחסים הידרדרו במהירות. ברגר מידר את צפריר מכל פעילות במשרד

בן-צור: "מידרת את צפריר והפכת אותו לעציץ. איך אתה הופך את זרועו הארוכה של שר התקשורת לעציץ?" 

ברגר: "הפעלתי חשיבה ביקורתית. ראש מטה של השר אינו אמור להשתתף בישיבות מקצועיות. וגם, החלטתי לא לעבוד בניגוד למדיניות ולהחלטות הקיימות".

וכאן הפתעה. מתברר שצפריר לא רק שלא חתר נגד המדיניות, הוא אפילו התלהב מרפורמת השוק הסיטונאי, שנואת נפשה של  בזק, ואפילו הציע להציגה בממשלה כרפורמה שטובה לציבור, מהלך שברגר בלם אז בטענה שזה עדיין מוקדם והרפורמה לא בשלה עדיין. תמיכת צפריר ברפורמה עולה בקנה אחד עם העובדה שגם נתניהו, לטענת ההגנה, היה בעד הרפורמה ואף איפשר לשר ארדן להאריך בשבועיים את כהונתו על מנת להשלימה בהתקנת התקנות הדרושות.

האינטרסים של שאול אלוביץ האינטרסים של שאול אלוביץ' במוקד תיק 4000 | צילום: אוהד צויגנברג האינטרסים של שאול אלוביץ

ברגר, כבר בתחילת עדותו היום, סיכם את כהונתו: "היו עליי לחצים בעניין בזק ברבעון האחרון של כהונתי. ידעתי שאני עומד בלחצים, לא שיניתי כלום מהמדיניות של ארדן, עמדתי על שלי. לא הייתי מופתע כי שמעתי שאיני רצוי פה, שעומדים לפטר אותי. הבנתי את זה גם מצפריר. לא ידעתי מה קורה מאחורי הקלעים".

בן-צור: "אבל לפני הקלעים, על הבמה עצמה, בזק לא זוכה לשום הטבה מבחינתך. כשנתניהו מתמנה לשר התקשורת ממשיכים את המדיניות והרגולציה של ארדן".

4. הערה לסיום: בין בזק לאלוביץ'

בסיפור הרגולטורי הזה מככבים שלושה מושגים: רפורמת השוק הסיטונאי, ביטול ההפרדה המבנית ומיזוג בזק-יס. משרד התקשורת כורך ומתנה את הרפורמה בשניהם: בביטול ההפרדה ובמיזוג בזק-יס. אבל יש טענה להבדל בין השניים, להבדל בין המונופול לבין בעל השליטה. ביטול ההפרדה הוא בעיקר אינטרס של בזק, ואילו המיזוג הוא בעיקר אינטרס של אלוביץ'. כמובן שגם רווחת בזק תשרת את רווחת אלוביץ', אבל קו החקירה שמוכיח את תמיכת נתניהו גם ברפורמה וגם בהפרדה המבנית לא בהכרח סותר את תפיסת המיזוג – שבהחלט נפל קורבן לכשל רגולטורי מתמשך, כשההטבה לאלוביץ' היא חלק מעסקת שוחד לכאורה ביניהם. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות