בינה מלאכותית בשירות ילדים עם צרכים מיוחדים

מגפת הקורונה שיבשה כמעט כל תחום בחיינו, אבל פגעה יותר בילדים ובמיוחד בילדים בעלי לקויות למידה, דיבור, שפה, תקשורת, הפרעות קשב וריכוז ועוד. על פי דו"ח של אונסקו (UNESCO), 1.6 מיליארד ילדים ב-191 מדינות נפגעו באופן משמעותי בשל המגפה, הסגרים המתמשכים וסגירת מערכות החינוך. 

ילד עם צרכים מיוחדים | צילום: שאטרסטוק

על-פי דו"ח של ארגון פירס, המאחד 80 ארגונים הפועלים למען ילדים בעלי לקויות למידה באנגליה, 90% מהילדים הללו סבלו במהלך המגפה מבידוד חמור ולא תקשרו פנים אל פנים או דיגיטלית עם בני גילם במשך יותר מחודש. שישה מתוך כל עשרה הורים דיווחו על תסמיני חרדה אצל הילדים ו-72% מההורים דיווחו שהילדים לא שמחים, שפופים ומרבים לבכות. על-פי הדו"ח ילדים אלה מצויים בסיכון גבוה לפתח מחלות גוף ונפש קשות. 

עוד לפני המגפה היה בארץ מחסור גדול במטפלים בתחומי התפתחות הילד. דו"ח מבקר המדינה מצא שילדים מחכים בממוצע 18 חודשים בתור לאבחון וטיפול בקופות החולים. בפריפריה מחכים אף יותר

אף על פי שלא נעשה מחקר דומה בישראל, אפשר להניח שהתוצאות יהיו דומות. עוד לפני המגפה היה בארץ מחסור גדול במטפלים בתחומי התפתחות הילד. דו"ח מבקר המדינה מצא שילדים מחכים בממוצע 18 חודשים בתור לאבחון וטיפול בקופות החולים. ילדים מהפריפריה מחכים יותר – כ-24 חודשים - עד שהם מאובחנים. 

האתגר במציאת מטפלים זמינים ונגישים בתחומי הריפוי בעיסוק, הפיזיותרפיה, לקויות הלמידה, השפה והתקשורת הוא לא פשוט: מגפת הקורונה החריפה את המצב עבור ילדים שחיכו לאבחון וכאלה שכבר החלו בטיפולים והרצף הטיפולי שלהם נשבר.

מכפיל כוח לטיפול בילדים

הטיפול בילדים בעלי לקויות בזמן הנכון ובמתודה המתאימה עושה את כל ההבדל. בתחום הפרעות התקשורת, למשל, טיפול מתאים בגיל הנכון יכול לסייע לילדים להגיע לגן חובה או לכיתה א' לאחר שהתגברו על הלקות או צברו כלים להתמודד איתה. רוב ההפרעות והלקויות הללו נובעות מהתפתחות איטית יותר של אזורים במוח. אימון ותרגול מעוררים את המוח להתפתח בכיוון הנכון. גורמים מובילים בתחומי החינוך מעריכים כעת שעל מנת לפצות על כל שעת טיפול שהוחמצה במהלך המגפה, יש להשקיע כ-5-4 שעות של טיפול לאחר המגפה.

השימוש בטכנולוגיה לצורך העניין הוא מכפיל כוח משמעותי, עם אותם משאבים אנושיים. טכנולוגיה שמופעלת נכון יכולה לשמש זרוע טיפולית יעילה לעזרת המטופל והמטפל, שמאיצה את ההתקדמות הטיפולית. בזמן הקורונה, טכנולוגיה ונגישות הפכו למלים נרדפות וטיפולים מקוּוָּנים הפכו לעניין שבשגרה. הם פתרו את בעיית הנגישות הגיאוגרפית וחסכו זמן נסיעות. ואולם, הטכנולוגיה יכולה להיות הרבה יותר מאשר כלי תיווך. 

בזמן הטיפול הדיגיטלי הכול נמדד: כל הברה, מילה או פעולה מתוייגים, כשלבסוף המידע המצטבר מוצג בדו"ח מפורט

שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ואנשי מקצוע טובים במערך הטיפולי מאפשר לטפל בצורה טובה ויעילה יותר. טיפול דיגיטלי שמתבסס על בינה מלאכותית (AI) ועל ניתוח שפה (NLP) מאפשר להגיע לתוצאות משמעותיות. הילד מתאמן בזמן הטיפול ובין הטיפולים באמצעות מערכת שמבינה את פעולותיו - למשל, דיבור או כתיבה - מספקת משוב , מעודדת, ומקדמת אותו לאורך תוכנית טיפולית מבוססת עדויות. למעשה, על-ידי טיפול אינטסיבי ממוחשב, מבוקר על-ידי מטפל, המוח מחוּוָּט מחדש.

הַמִּשְֹחוּק (גיימיפיקציה) של הטיפול מקנה חווית משתמש נעימה שמייצרת מוטיבציה לילד להשקיע עוד בטיפול. בזמן הטיפול הדיגיטלי הכול נמדד: כל הברה, מילה או פעולה מתוייגים, כשלבסוף המידע המצטבר מוצג בדו"ח מפורט.

עד לפני שנים מעטות מטפלים היו אומנים והתבססו על אינטואיציה ותחושות. מערכות מבוססות בינה מלאכותית הכניסו את תחום הטיפול לעולם המדע. הקורונה הקצינה את הצורך מחד והאיצה את נכונות השוק לקבל פתרונות חדשים מאידך. אנחנו עומדים בפתחה של תקופה נרגשת שבתקווה תשפר את חייהם של מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. 

ד"ר יאיר שפירא הוא יזם ומנכ"ל הסטארט-אפ Amplio שפיתחה פלטפורמה טיפולית, מבוססת בינה מלאכותית לילדים בעלי צרכים מיוחדים, קשיי דיבור, שפה ותקשורת ולקויות למידה.