אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בעניין משבר האקלים, ההנהגה חיה על כוכב אחר" אביגיל עוזי

ראיון

"בעניין משבר האקלים, ההנהגה חיה על כוכב אחר"

"האסון האקולוגי מטביע אותנו ופקידי האוצר תקועים במאה ה־19", מזהיר דב חנין, שכבר ב־2002 עסק בפוסט דוקטורט שלו בקשר שבין חברה לסביבה. הוא מאמין שפורום האקלים שינהל ישנה את השיח, אבל אין לו כוונה להזמין אליו את ראשי התעשייה המזהמת

04.11.2021, 06:00 | ארי ליבסקר

דב חנין, מנהל פורום האקלים הישראלי בחסות נשיא המדינה. באנו לדבר על התמודדות עם הסכנה האקולוגית

ח"כ לשעבר דב חנין, נשיא המדינה יצחק הרצוג הכריז על הקמת פורום האקלים הישראלי בחסותו, ומינה אותך למנהל שלו. איזה תוקף יש למין פורום כזה? איזה כוח יהיה לך בכלל ביד?

"אכן, נשיא המדינה הוא לא הכנסת, הוא לא מחוקק חוקים, הוא לא הממשלה, אין לו תקציבים והוא לא קובע מדיניות. הוא גם לא בית המשפט. אבל כשהנשיא מזמין להשתתף בפורום כזה בנוכחותו, יהיה מאוד קשה לפקיד ממשלתי לומר: 'אני לא בא'. אחת הבעיות כאן בנוגע למשבר האקלים היא חוסר מודעות, ופה אני מאמין שאפשר לעשות שינוי. אני רואה שבמשרדים להגנת הסביבה והאנרגיה חל שינוי חשיבתי. לצערי זה עוד לא קורה באוצר אבל אני מאמין שאחרי שהם יבינו את החשיבות האקוטית של האסון האקולוגי המתקרב גם הם ישנו את צורת החשיבה שלהם. במובן הזה מקבלי ההחלטות בישראל נמצאים בכוכב אחר, הם לא חיים בכדור הארץ. הם לא כאן".

ועידת האקלים בגלזגו, צילום: EPA ועידת האקלים בגלזגו | צילום: EPA ועידת האקלים בגלזגו, צילום: EPA


למי אתה מתכוון ב"מקבלי החלטות"?

"לכל המערכת הפקידותית".

אגב מקבלי החלטות, השבוע הצהיר ראש הממשלה נפתלי בנט בכנס האקלים בגלזגו על הכוונה להגיע בישראל לאפס פליטת פחמן עד 2050. אנשי מקצוע טוענים כי ההצהרה מופרכת, ואין מאחוריה חקיקה מחייבת.

"אני מברך על ההצהרה של בנט, אני לא חושב שזאת סתם הצהרה, כי אני יודע כמה קשה היה לצאת בכזאת הצהרה. במשך השנתיים האחרונות ישראל סרבה להצהיר שהיא תגיע לאפס פליטות ב־2050. אני גם חושב שיש משמעות לכך שראש הממשלה הנוכחי החליט לנסוע לגלזגו, כי הקודם לא נסע לקופנהגן ולא לפריז. אבל השאלה הכי חשובה היא מה יקרה בין 2021 ל־2023, עכשיו. זה אולי חשוב שמדברים על 2050, אבל צריכים להיות לזה גם צעדים ממשיים. כמו למשל לבטל את עסקת קצא"א, לסגור כבר השנה את התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה, לסמן תוך שנה נתיבים ציבוריים בכל רחבי הארץ על חשבון כבישים לרכב הפרטי ולגייס עוד 100 אלף נהגים ציבוריים. אבל בוא נתחיל ממשהו שאפשר לעשות אותו כבר בשבוע הבא: הפעלת הרכבת בשישי ובמוצאי שבת, ולעבוד על חשמול הרכבת בשבת".


דב חנין, אביגיל עוזי דב חנין | אביגיל עוזי דב חנין, אביגיל עוזי



מי שהכי יכולים להשפיע על כך אלה אנשי האוצר.

"במשרד האוצר יושבים אנשים שתקועים בתפיסה כלכלית של המאה ה־19 ולא מבינים את המשבר שאליו העולם צועד. דו"ח מבקר המדינה על הטיפול במשבר האקלים הראה כי מקבלי ההחלטות  פועלים כאילו יש משאבים בלתי נדלים. הבעיה היא שהם שולחים יד מתה מהקבר והיא מנהלת אותנו. בישראל יש כ־88 אלף פקידים ממשלתיים, מתוכם רק ארבעה אמורים לטפל במשבר האקלים. זה נתון שמסמל משהו מהותי".

חנין הוא מהראשונים בארץ שהעסקו במשבר האקלים. הוא ד"ר למדעי המדינה, היה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב. ב־2002 חיבר את עבודת הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בנושא הקשר בין חברה לסביבה, שעסקה במשבר האקלים. את התזה שלו הוא ממחיש בקביעה כי "משבר האקלים יותר מוחשי מכך שיש לנו פחות ימי חורף. הוא נמצא בתחנה המרכזית, שם נמצאים פליטים מאריתריאה וסודן, שנמלטו הנה בגלל הבצורת הקשה. משבר האקלים כבר יצר את משבר החקלאות והמאבק על משאבים. והביא לגל עצום של פליטים ויצר משבר חברתי עולמי. 

"גם האיזור שלנו במצוקה. אנחנו חיים בנקודה חמה. סוריה היא דוגמה טובה: בין 2007־2010 מיליון חקלאים עזבו את איזורי הכפר ועברו לערים. כבר היום ברבת עמון יש קיצוב מים. במצרים הזרימה של הנילוס מצטמצמת, והאתיופים רוצים לבנות סכר יותר גדול לאגירת מים, תחשוב על מצרים ללא חקלאות או ירדן ללא מים".

"שברון הם לא פרטנר"

לפורום שתנהל תזמין נציגים של המגזר הכלכלי־תעשייתי, הם חלק מהמשוואה. כיצד תשכנע תעשיינים כמו שברון ובזן להפסיק לזהם?

"המטרה היא לא להפגיש את מקבלי ההחלטות עם מי שמייצר את הבעיות. שברון ובזן לצערי לא מייצרות אלטרנטיבה".

הן יכולות לעבור לאנרגיות מתחדשות.

-"שיעשו את השיפט וכשיהיו חלק מהפתרון  נדבר אתן. הפורום הוא לא איזה מפגש כללי שבו כל אחד מביע את דעתו. בשביל זה יש מסגרות אחרות".

ישראל יכולה לתרום לפתרון המשבר העולמי? 

"יש לנו אחריות. אנחנו במשבר, נקודה. גל אדיר עומד להטביע אותנו, זה לא גל בים, זה גל של מציאות, בדומה לקורונה, אני מדבר על קטסטרופה.  אנו בשלב ההישרדות". 

אוקיי, מה צריך לעשות?

"תוכניות: לשטפונות, לבצורת, לכל תחומי החיים. לדוגמה, הרכבת הקלה שנבנית עכשיו. זה פתרון שהיה מתאים למאה ה־19: אתה חופר מתחת לאדמה ומעביר לשם תחבורה ציבורית? ראינו את ההצפות הקיץ בסאבוויי בניו יורק. אבל אנחנו בבעיה יותר גדולה. אנחנו תקועים עם רכב פרטי בפקקים והפתרון פשוט: לתת את המשאב הציבורי שנקרא כביש לאוטובוסים. אפשר לסיים את זה השנה בהחלטה פוליטיות של תחבורה עילית. כמובן על חשמל ולא על דיזל".

איזה עוד פתרונות הם מיידיים?

"החקלאות הישראלית בסכנה. עולם של משברים הוא עולם שיהיה בו מחסור במזון. לכן אנחנו צריכים בטיחות תזונתית בישראל, והבסיס הוא חקלאות מקומית. אבל כשאתה רואה את המהלכים של הממשלה אתה שואל את עצמך אם בכלל אכפת להם".

מה בנוגע למפרץ חיפה?

"את ההחלטה לא לפנות את בתי הזיקוק והמפעלים המזהמים שם טירפדו פקידי האוצר ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ינקי קוינט, שהכשילו מהלך שהוביל פרופ' אבי שמחון שהיה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. את שמחון מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא תוכל לחשוד בי שאני אוהד של ביבי אבל המהלך הזה שהוא הניע היה נכון. ב־2014 מירי רגב, שהיתה אז יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, מינתה אותי ליו"ר ועדת המשנה לענייני מפרץ חיפה עם מנדט מאוד קצר בזמן".

מירי רגב ממנה אותך? הקומוניסט, איש חד"ש, הנמנה בין חברי הרשימה המשותפת? 

"אפשר לבקר אותה, אבל בזה מגיע לה קרדיט. הוצאנו דו"ח חריף. אמרנו שיש זיהום קשה מאוד, שרמת התחלואה דרמטית. אז אמרו לנו 'אין קשר סיבתי'. ו'זה לא כלכלי לסגור מפעלים'. ואז המועצה הלאומית לכלכלה פנתה לחברת המחקר מקנזי. וגם שם קבעו שזה מזיק וכדאי לפנות — כי זה ייצר אלף דירות חדשות, ממש בוננזה".

אז למה זה נתקע?

"כי מקבלי ההחלטות פה חיים על כוכב אחר. אנשים שלא רואים את התמונה הרחבה אלא רק רווחים בסוף כל שנה ומתנהלים כמו בעלי חנות מכולת בכתריאליבקה".

לכאורה, גוף בעל שליטה מונופוליסטית כמו רמ"י יכול היה לשפר מאוד את ההיערכות למשבר סביבתי.

"רמ"י היא כלי נהדר לשליטה בקרקעות. היא נותנת למדינה יכולת לנהל את משאבי הקרקע. ומה שצריך זה לקחת את קוינט ואת החברים שלו ולהושיב אותם מול אנשים שינסו להסביר להם את המציאות. אולי זה ישנה את צורת החשיבה שלהם".

"אסור להפוך לחלק מהבעיה"

אם כבר מדברים על חברות ממשלתיות שמתנהלות כנראה כמו חנות מכולת, איך אתה מפרש את עסקת קצא"א, שלדברי כל המומחים עלולה לגרום לאסון. 

"זה מהלך בעייתי מבחינת האינטרסים הלאומיים. אסור להפוך את נמל אילת למפרץ נפט. זה איזור נופש וטבע ייחודי, ובאשקלון יושב מתקן התפלה. אבל עכשיו מדינות המפרץ רוצות להזרים נפט לים התיכון דרך אילת. דרך תעלת סואץ זה יקר להן אז בשביל זה עושים את הקומבינה הזאת.  זו גם דרך לקלקל את היחסים עם מצרים, והמצרים יכולים להגיב בהורדה של מחיר של הנפט. ובנוסף לכך העולם כולו משתחרר היום מנפט, אנחנו לא צריכים להיות חלק מהבעיה. כנראה שמישהו גוזר על זה קופון כי בעצם כולם מתנגדים לזה: המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. כרגע מדובר בתעלומה. ניסיתי לקבל תשובות וכל אחד מפנה אותי למישהו אחר. זה כמו תעלת בלאומילך, רק עם נפט מזוהם".

אגב משק האנרגיה, ישראל נתקעה עם הגז וזה מה שמונע מאיתנו להתקדם לאנרגיות מתחדשות?

"המדינה לא חייבת שום דבר חוץ מלנהוג לפי הצרכים שלה. אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של שחרור מפחם, אבל אסור לנו לפתח תלות בגז. התקופה של השימוש בגז צריכה להיות קצרה ככל האפשר".

אילולא היו מוצאים פה גז, היינו במקום יותר טוב בהפקת אנרגיה מתחדשת.

"חבל אילת אילות הוא דוגמה נהדרת לאיך מדינת ישראל יכולה להיראות. במקום זה אנחנו מייצרים 6.1% אנרגיה מתחדשת. זה ביזיון. בשבדיה הגיעו ל־49%. וכן, זה קרה בגלל הגז, אבל השאלה שצריכה להישאל עכשיו היא האם אנחנו רוצים להמשיך לקדוח ולהוציא עוד גז. אני חושב שזה לא צריך להיות באינטרס של מדינת ישראל. יש מחקר שמראה שאנחנו יכולים להגיע ל־95% אנרגיה מתחדשת בשטחים הבנויים. ישראל גם נמצאת במקום העשירי בפליטות פחמן לנפש ב־OECD. זה מקום מאוד לא טוב. איפה המקום שלנו בפתרון? היינו יכולים להיות האילת אילות של העולם".

אולי צריך בעצם שינוי כיוון פוליטי ולא פקידותי.

"אפילו אם תשים נגיד את דב חנין בתור ראש ממשלה, שזה רעיון לא רע — זה לא יספיק. כי אתה צריך לגרום לשדרה שלמה של מקבלי החלטות לשנות את צורת המחשבה. זה האתגר, ואני מעריך את ההחלטה של הרצוג להיכנס לסיפור".



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות