אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה מציגה: דרישה לעמידה בנהלים רק כלפי חברות נדל"ן קטנות צילום: בראל אפרים

בלעדי

המדינה מציגה: דרישה לעמידה בנהלים רק כלפי חברות נדל"ן קטנות

דניה סיבוס פנתה לחשכ”ל, שניאות לדחות את השעייתה מהשתתפות במכרזי מדינה חרף ליקויי בטיחות באתריה. כאשר סאבר שבאיטה, קבלנית קטנה מעילבון, ביקשה בקשה דומה, היחס היה תקיף בהרבה: השעיה מידית בלי פירוט הנימוקים

09.11.2021, 06:00 | דותן לוי

יממה לאחר חשיפת כלכליסט על היחס המועדף שהעניק החשכ"ל לחמש חברות קבלניות גדולות, ובראשן החברות דניה סיבוס ואל־הר, מתברר כי החשכ"ל יודע להיות נחרץ ביותר במקרה של חברות קטנות ומוכרות פחות. כך למשל קרה במקרה של קבלנית מעילבון.

קראו עוד בכלכליסט:

בעתירה שהגישה חברת סאבר שבאיטה לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין פרופ' ביין ובס־רוזן ממשרד ביין ושות', עולה לכאורה תמונה שונה לחלוטין מזו שהצטיירה במקרה של דניה סיבוס - שבניגוד לנוהל משרדי הממשלה זכתה לדחיית השעייתה מהשתתפות במכרזי מדינה. דניה והחברות הנוספות הושעו בשל עבירות בטיחות שהתגלו באתרי בנייה שלהן, אלא שהן פנו אל החשכ"ל, בין היתר באמצעות גופים מקצועיים שתומכים בהן, וזה ניאות לבקשתן לדחות לעת עתה את השעייתן עד קיום שימוע מול רשם הקבלנים. ההליך המיוחד שניתן להן אינו נכלל בנוהל ההשעיה של קבלנים ממאגר הקבלנים המוכרים. 

מימין: החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג ומנכ”ל דניה סיבוס רונן גינזבורג, צילום: מיקי נועם אלון, אלכס קולומויסקי מימין: החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג ומנכ”ל דניה סיבוס רונן גינזבורג | צילום: מיקי נועם אלון, אלכס קולומויסקי מימין: החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג ומנכ”ל דניה סיבוס רונן גינזבורג, צילום: מיקי נועם אלון, אלכס קולומויסקי

מנגד, מהעתירה שהגישה חברת סאבר ב־29 ביולי השנה עולה כי היא הושעתה מהשתתפות במכרזי מדינה לתקופה של חצי שנה. מדובר בחברה שכל עיסוקה הוא בנייה ציבורית, והיא המתינה לפרסום מכרזי “המאגר” מטעם המדינה אשר מתפרסמים מדי שנה בשלהי נובמבר־תחילת דצמבר, ובלי להשתתף בהם החברה עשויה למצוא את עצמה ללא הכנסות לתקופה של כשנה. 

כמו חברות אחרות שהושעו בשל ליקויי בטיחות, גם חברת סאבר ערערה על ההחלטה וביקשה להשמיע את קולה אל מול מקבלי ההחלטות, אלא שכפי שעולה מהעתירה, פניותיה לחשכ"ל ולגורמים נוספים לא נענו. היא גם לא קיבלה מהם מידע על הסיבות להשעייתה, ונמנעה ממנה האפשרות להגן על עצמה. 

לאחר קבלת ההודעה על השעייתה, היא ביקשה לעיין במסמכים, הגישה בקשה לחופש המידע, ופנתה אל הגורמים הקשורים בהחלטתה (משרד האוצר, החשכ"ל, הוועדה הבין־משרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים ומינהלת קבלנים מוכרים), אך לטענתה עד כה לא קיבלה כל תשובה. 

בלי פתחון פה

בעתירה טוענת החברה כי ההחלטה להשעות אותה הגיעה אליה בהפתעה גמורה, ולמרות פניותיה לא ניתן לה פתחון פה. לטענתה, מיד עם קבלת ההחלטה מחקו אותה מרשימת הקבלנים המוכרים (קבלנים המורשים להשתתף במכרזי מדינה). היא הצליחה ליצור קשר טלפוני עם רואה החשבון צופיה דידי (מינהלת תחום חטיבת נכסים במשרד האוצר) ועו"ד אריאל פרץ, יועמ"ש לשכה משפטית באוצר, והסבירה כי רוב הכנסותיה מגיעות ממרכזי מדינה וכי היא נדרשת להתמודד במכרזי “מאגר” קרבים, כך ש"ההחלטה הרת אסון” עבורה. בעקבות זאת החברה התבקשה להגיש את טענותיה בכתב וכך עשתה. המענה שקיבלה בסוף אוקטובר לא כלל מידע ומסמכים שנוגעים לעניינה הפרטי, וחיזק את טענותיה כי ההחלטה להשעות אותה לא נקבעה לפי קריטריונים או תנאים הקשורים לבטיחות, אלא רק על סמך פניית מינהל הבטיחות ובקשתו לנקוט נגדה אמצעים. עוד הוברר לה, גם אם בצורה מתחמקת, כי הסנקציה המוטלת היא אוטומטית, מיד עם פניית מינהל הבטיחות, וללא מתן זכות טיעון. 

מתוך שש חברות קבלניות שהועברו אל החשכ”ל, הושעו רק ארבע ממרשם הקבלנים המוכרים. למרות הבקשה לחופש המידע, לא פורטה הסיבה לכך ששני הקבלנים הנוספים לא הושעו

לצד אלה נחשף פרט נוסף שהעלה את החשד כי אין דין כל החברות דומה, וכי מתוך שש חברות קבלניות של מינהל הבטיחות שהועברו אל החשכ"ל, הושעו רק ארבע ממרשם הקבלנים המוכרים. למרות הבקשה לחופש המידע, לא פורט מדוע שני הקבלנים הנוספים לא הושעו. 

“רמיסת כללי משפט”

 מהעתירה עולה ביקורת רבה על הנוהל הנוקשה שנקבע, ונטען כי כל המידע שקיבלה החברה בנוגע להשעייתה הסתמך על מכתב לאקוני של עמוד אחד שאינו מסביר דבר ואינו מאפשר לה להגיב. עוד נכתב כי הנוהל "רומס" את כללי המשפט המנהלי. כך למשל חברת סאבר ביקשה לקיים דיון בעניינה על ידי רשם הקבלנים מתוך הבנה כי אם הרישום של הקבלן בפנקס הקבלנים יבוטל או יושהה מכל סיבה שהיא, הרישום כ"קבלן מוכר" יבוטל או יושהה לאלתר ללא הודעה מראש. 

ממשרד עורכי הדין פרופ' ביין ובס־רוזן נמסר בתגובה: "לפי הנטען בעתירה, על סמך פנייה בלבד של מינהל הבטיחות אל רשם הקבלנים, החשכ"ל מבטל רישום קבלן מוכר ככזה, ללא מתן זכות שימוע לקבלן, ולכאורה ללא הפעלת שיקול דעת. בדיעבד ועקב חשיפת ‘כלכליסט’ התברר שלגבי חברות אחרות הופעל שיקול דעת, ונמנעה ההשעיה ממרשם הקבלנים המוכרים. לפי הפרסום, במקרים אחרים החשכ"ל הסתפק בהתראות, בלי לציין מה הקריטריונים שהנחו אותו בהחלטותיו, דבר העומד בניגוד למצגים שהוצגו לעורכי הדין ובניגוד לכללי המשפט המנהלי".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "השעיית חברת סאבר שבאיטה, כמו השעיית חברת דניה סיבוס וחברות נוספות ממאגר קבלנים מוכרים, מתבססת על פנייתו של מינהל הבטיחות בזרוע העבודה לרשם הקבלנים, לשם נקיטת אמצעי משמעת בגין ליקויי בטיחות; זאת בהתאם להחלטתה של 'הוועדה הבינמשרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים'.

"לאחר פניה ממינהל הבטיחות בגין ליקויי בטיחות, החשב הכללי נדרש להודיע על כך לחברות. לאחר החלטות ההשעייה בשבוע שעבר התקבלו פניות ממספר קבלנים שהושעו בבקשה לדחות את ההשעייה במספר ימים על מנת לאפשר להם להיערך בהתאם. אגף החשב הכללי ניאות לקבל את הבקשה, כפי שהיה מקבל כל בקשה דומה של כל חברה קבלנית אחרת. לעומת זאת, במקרה של חברת סאבר שבאיטה, לא התקבלה בקשה לדחייה של ההשעייה אלא לביטול מלא. יתרה מכך, ממסמכים שהעבירה החברה אל נציגי החשב הכללי, עולה כי היא ביוזמתה ומרצונה דחתה את מועד השימוע שהיה אמור להתקיים לגביה ברשם הקבלנים בחודש ימים, וזאת על אף העובדה שקיום השימוע אצל רשם הקבלנים במועדו היה יכול להביא לביטול ההשעייה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות