מייסד סייברארק: "כדי לפרוץ את שלב ההשקעות הראשונות צריך לשמר DNA של חברה"

כיצד חוצים את השלב המבטיח של המכירות הראשונות במיליוני דולרים בודדים למה שמכונה שלב הסקייל אפ, עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים ופורצים את הגבולות. 

זה היה הנושא המרכזי בשולחן העגול שקיימה קרן הון קומרה, עבור חברות הצמיחה המבטיחות ביותר בהייטק הישראלי, שנמצאות בדרכן להפוך לדבר הגדול הבא. 

האורח והדובר המרכזי בשולחן העגול היה אודי מוקדי, מייסד משותף ומנכ"ל חברת סייברארק כבר קרוב לעשרים שנה, שהביא את החברה למכירות שנתיות של מאות מיליוני דולרים ושווי שוק של קרוב ל-8 מיליארד דולר. הדיון התקיים במשרדי חברת ריסקיפייד, אחת ההשקעות המוצלחות של קומרה, שהונפקה השנה לפי שווי של 3 מיליארד דולר. 

ועידת ניו יורק 2021 אודי מוקדי מייסד משותף, סייברארק | צילום: אוראל כהן

לדברי מוקדי: "אין דרך אחת לעשות את המסע. הסיפור שלנו מתחיל בעולם שבו לא ידעו אפילו שלאבטחה קוראים סייבר. מהבציר שלנו אף סטארט-אפ בתחום לא שרד. ההחלטה לבנות חברה גדולה התהוותה לאורך זמן. הכל היה קצת עם סימני בועה מסביב כמו היום - עשינו שתי מצגות, קיבלנו שתי הצעות השקעה. לא הבנו את הדינמיקה שהם בעצם חיזרו אחרינו. ואז לפתע, אחרי 11/9, ראינו שכסף לא תמיד קל למצוא, היו קרנות שנסגרו. מאז יש לנו ב-DNA גם קיצוצים שעברנו ואף נאלצנו לפטר עובדים. עם הזמן, במשבר של 2008 כבר היינו במקום אחר וסירבתי לחתוך בהוצאות כי ראיתי שאנחנו בעמדה טובה להמשיך לצמוח. בשקט בלי לספר קיצצנו משכורות לעצמנו. מאז היה יותר על מי מנוחות וקיבלנו רוח גבית. המפנה הגדול הגיע עם קבלת השקעה גדולה של בנק ההשקעות  גולדמן זאקס - הם, בניגוד לקרנות הון סיכון שהשקיעו בנו עד אז, שמו כסף ואמרו שלא מוגבלים בזמן, תבנו חברה גדולה וכך הגיעו למעשה להנפקה", תימצת מוקדי בכמה משפטים תקופה של יותר מעשר שנים עד להנפקת החברה ב-2014, שהפכה להנפקת חברת ההייטק המוצלחת ביותר במונחי תשואה של אותה שנה.

שלבי ההשקעה כבר פחות משמעותיים

למעשה, המהלך של גולדמן זאקס מיושם כיום יותר ויותר בעולם הטכנולוגיה ועליו דיברו גם בכנס עצמו לא מעט יזמים ואנשי השקעות - שלבי ההשקעה כבר פחות משמעותיים, ומה שכל הצדדים רוצים לקבל זה את האפשרות להצמיח חברות גדולות ועצמאיות. 

אבל יש עוד כמה מוקשים בדרך ובהמשך לדבריו של מוקדי, העלה בועז דינטי, שותף מנהל בקרן קומרה מספר שאלות שמעסיקות לרוב את היזמים הצעירים. השאלה הראשונה היא כיצד משמרים את ה-DNA של חברה כשמתחילים לפתוח סניפים בחו"ל וההנהלה יושבת רחוק מחלקם. "היה לי מאוד חשוב שהעובדים לא ירגישו שאנחנו חברה ישראלית, שהאמריקאים לא ירגישו שלא סופרים אותם ושרק הישראלים יכולים להתקדם. לא מדברים בעברית במסדרונות בארה"ב", אמר מוקדי, אבל הוסיף בקריצה "ובכל זאת, בכל משבר בהתחלה מי שסחבו את האלונקה היו העובדים הישראלים".

ואולם בסופו של דבר הסביר מוקדי כי עניין התרבות הוא לא סוגיה גאוגרפית: "אם אני צריך לבחור סיבה להצלחה של סייברארק זה ה-DNA ושימור גבוה של עובדים נושאי ה-DNA. איך עושים? התמדה ודוגמא אישית, מה שמכונה LEAD BY EXAMPLE".

שאלה נוספת שהעלה דינטי הייתה באיזה שלב כדאי להתחיל לבנות את שדרת ניהול הביניים שמפחיתה את הלחץ מהמנכ"ל ומסייעת לבנות תהליכי עבודה מסודרים יותר בחברה. "ברוב הסטארט-אפים המנכ"ל לוקח יותר מדי על עצמו, אבל אין כלל אחד לגבי תחילת הרחבת שדרת ההנהלה. אנחנו בסייברארק רק שכשהפכנו לגדולים התחלנו לטפח את העובדים המבטיחים לקראת תפקידים ניהוליים ולהכשיר אותם, עד אז רבים צמחו מבפנים בדיוק כמו שהמנכ"ל בעצמו צומח לאורך השנים ממנהל של סטארט-אפ למנכ"ל של חברה גדולה".