אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האינפלציה נמצאת איפה שהיא צריכה להיות שאטרסטוק

דעה

האינפלציה נמצאת איפה שהיא צריכה להיות

המדד שעלה באוקטובר ב-0.1% בלבד מסמל שהפחד בשווקים מהתפרצות אינפלציונית מוגזם. אם מנטרלים את התנודתיות לכאן ולכאן, האינפלציה לא חורגת יותר מדי מהיעדים ומהנורמה לעת הזו

18.11.2021, 09:37 | רונן מנחם

רבים מהלכים אימים שאנו לכאורה לפני התפרצות אינפלציונית של ממש, אבל בינתיים אין באמת "אקדח מעשן" לכך שעליית האינפלציה בחודשים האחרונים לא תהיה זמנית. ודאי לא אצלנו. מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שפורסם השבוע עלה ב-0.1%, הרבה פחות מהציפיות, ומסמל כי הפחד בשווקים מוגזם.

קראו עוד בכלכליסט:



אחד האתגרים שיש בתחזיות אינפלציה הוא איך להימנע ממה שמכונה סתגלנות (אדפטציה) – לוקחים את האינפלציה בפועל, שעולה, ו"מעמיסים" אותה על האינפלציה העתידית; משל מה שהיה, הוא שיהיה. במילים אחרות, לא קל להימנע מלחשוב שהאצה של האינפלציה לפרק זמן קצר היא למעשה עליית מדרגה ולא טוויסט חולף.

אז נניח רגע להסבר הפשטני שאם מקור הזינוק באינפלציה הוא צד ההיצע, זה כשלעצמו גורם להתכווצות של צד הביקוש, כי התייקרות הסחורות תחלחל, עד מהרה, לארנקי הלקוחות. לכן, קפיצת אינפלציה כזו לא תארך זמן, כי היחלשות הביקושים תרסן אותה.

נניח גם להבדל הגדול בין המצב בארץ למצב בחו"ל – כאן האינפלציה נמוכה יותר; גם משרד האוצר וגם בנק ישראל חזרו אך לאחרונה על תחזיותיהם שהיא לא תחרוג מהרף העליון של היעד (3%) ואף תרד לאמצעו (2%) כבר בשנה הקרובה.


שר האוצר אביגדור ליברמן ונגיד בנק ישראל אמיר ירון. התחזיות הן שהאינפלציה לא תחרוג מהרף העליון של היעד, צילומים: טל שחר, אלכס קולומויסקי שר האוצר אביגדור ליברמן ונגיד בנק ישראל אמיר ירון. התחזיות הן שהאינפלציה לא תחרוג מהרף העליון של היעד | צילומים: טל שחר, אלכס קולומויסקי שר האוצר אביגדור ליברמן ונגיד בנק ישראל אמיר ירון. התחזיות הן שהאינפלציה לא תחרוג מהרף העליון של היעד, צילומים: טל שחר, אלכס קולומויסקי


ויודעים מה? לא נזכיר גם את הירידה בגירעון הממשלתי והפסקת הרכישות על ידי בנק ישראל (פחות נזילות). אה כן, ואת השקל החזק.

כשהאינפלציה הייתה שלילית, אך לפני חודשים ספורים, הסבירו את זה במהלכי ההתייעלות שעברו מגזרים חשובים במשק, בפער תוצר שלילי (חוסר ביקוש לתוצר), בהשתלטות הרכישות המקוונות מחו"ל על חיינו, בהתחזקות השקל כמובן וכולי. אלא מה? כל אלו גורמים כבדי משקל שעדיין פועלים על המשק. האם קפיצת האינפלציה השנה העלימה אותם? אני חושב שלא.

נכון, מחירי הסחורות והיבוא התייקרו, עקב צווארי הבקבוק של ההיצע, התייקרות השינוע והמבנה הקרטליסטי של חלק מהספקים (עיין ערך OPEC ובני בריתו בשוק הנפט); האינפלציה במשקים שאנו סוחרים איתם גבוהה יותר מזו המקומית וככל שהמצב יימשך – לחצי המחירים כאן יתגברו, כי ישראל אחרי הכול משק קטן ופתוח לתנועות הון ומוצרים.

אלא שהגורמים שהזכרנו קודם נוטים לטובתנו (גירעונות תקציביים וחוב ציבורי נמוכים יותר, למשל) ומקזזים את השפעת לחצי המחירים מעבר לים. תשאלו את חברות דירוג האשראי. אם הן היו חוששות מהתפתחות אינפלציונית במשק, היינו שומעים מהן. בינתיים, רק לפני שלושה ימים אשררו בסוכנות Fitch את דירוג האשראי של ישראל ושיבחו את השיפור הפיסקלי (וגולת הכותרת, העברת התקציב) הרבה יותר משהתייחסו לחשש אינפלציוני כלשהו.

וכעת לתרגיל מספרי.

המעבר משלושת הרבעונים האחרונים של השנה שעברה לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה היה חד מאוד מבחינת האינפלציה: מירידה של 0.6% לעלייה של 2.5%, מספר שכבר שנים לא ראינו.

אולם, אם רוצים "להחליק" את התהפוכות החריגות, לכל דעה, שעבר המשק, בואו נבחן את האינפלציה הממוצעת מתחילת השנה ביחס לאינפלציה הממוצעת בתשעת החודשים האחרונים אשתקד. כאן נראה כי בין שתי התקופות עלתה האינפלציה 1.2% בלבד, די קרוב לרף התחתון של היעד.

אגב, בארה"ב האינפלציה מפחידה את השווקים כי היא עלתה פי 9 מרמתה בעשרת החודשים האחרונים של 2020 (0.7%+) לרמתה בעשרת החודשים הראשונים של 2021 (6.3%+). אבל בממוצע היא עלתה "רק" 4.1% בין שתי התקופות, גבוה יותר מאצלנו, אבל לא כל כך נורא למשק שיצא מהגבלות ממושכות גם שם.

שורה תחתונה: חלק ניכר מהאינפלציה כיום זה תיקון לאינפלציית החסר הגלובלית ששררה חודשים ארוכים לפני הקורונה. בישראל זה בולט יותר. אבל אם מנטרלים את התנודתיות לכאן ולכאן, האינפלציה נמצאת "היכן שהיא צריכה להיות" אצלנו, וגם בארה"ב (ובגוש היורו, ובמדינות נוספות) היא לא חורגת יותר מדי מהיעדים ומהנורמה לעת הזו.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות