אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיעור האינפלציה ירד, אבל בבנק ישראל צריכים לחכות עם השמפניה צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס

פרשנות

שיעור האינפלציה ירד, אבל בבנק ישראל צריכים לחכות עם השמפניה

מדד אוקטובר בישר על ירידה בשיעור האינפלציה השנתי ל-2.3%; ואולם בבנק המרכזי לא יכולים להרשות לעצמם לחגוג: גורמי הסיכון העולמיים לא נעלמו, ומחירי הנדל"ן לא עוצרים

15.11.2021, 21:41 | אדריאן פילוט

בבנק ישראל יכולים להיות "קצת" שמחים הערב ממדד אוקטובר (0.1%) שפרסמה לפני שעה קלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס); והדגש אינו על המילה "שמחה" אלא על המילה "קצת". 


קראו עוד בכלכליסט:


בניגוד לכותרות שבישרו על "עלייה במדד אוקטובר", הבשורה המרעישה כאן היא הירידה באינפלציה השנתית בישראל, בזמן שהיא משתוללת בכל העולם. כך למשל, שיעור האינפלציה בארה"ב שפורסם בשבוע שעבר זינק ב-6.2%, שיא של 31 שנה, והרחק מאוד מיעד יציבות המחירים (סביב ה-2%). 

בישראל, התמונה הפוכה: האינפלציה השנתית (המורכבת מסכום 12 המדדים החודשים האחרונים) עמדה בספטמבר על 2.5% וכעת ירדה ל-2.3%. לכן, בבנק ישראל, הגוף האמון על יציבות המחירים במשק, יכולים לחייך: האינפלציה לא רק שנותרה בתוך יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) - אלא גם נעה לכיוון אמצע היעד. 

הירידה באינפלציה השנתית נובעת בעיקר מהצניחה במחירי הפירות והירקות (גם העופות השפיעו על מיתון עליית המדד) ובעיקר מירידה בלתי צפויה בסעיף התחבורה (ירידה בהוצאות בטיסות לחו"ל אחרי חגי תשרי ובמחירי ההובלות אחרי יולי-אוגוסט שהיא עונת המעברים). אלו, היוו רוח נגדית לעליות במחירי ההלבשה והנעלה והמכוניות. 

כאשר מתבוננים על התפתחות האינפלציה בחודשים האחרונים, רואים התמתנות מסוימת. ניכר כי גם התחזקות השקל "עובדת שעות נוספות" וממתנת את עליות המחירים של המוצרים והשירותים המיובאים. 


הנגיד אמיר ירון, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה הנגיד אמיר ירון | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה הנגיד אמיר ירון, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה




אז מדוע השמחה של הנגיד אמיר ירון וחבריו צריכה להיות מוגבלת? ראשית, כי המגמה בעולם ידועה - מחירי הסחורות, התובלה הימית ושאר התשומות (כגון אנרגיה) ממשיכים לעלות. במדד אוקטובר רואים עליות חדות במזון ובסעיף התרבות, הפנאי וההארחה. הלחצים האינפלציוניים לא נעלמו - הם רק נערמו. 

שנית, כי בנק ישראל לא יכול להרשות לעצמו להסתכל רק על מדד המחירים לצרכן, מבלי להסתכל על מדד תשומות הבנייה ועל מדד מחירי הדיור (שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן). הנתונים עדיין מספרים סיפור של מחירים תחת שליטה, אך זאת כאשר מדובר במחירי המוצרים והשירותים - ולא בנוגע למחירי הנכסים, כולל הנדל"ן. 

לפי הלמ"ס, מדד מחירי הדיור עלה ב-0.7% באוגוסט-ספטמבר, והשלים עלייה שנתית של 9.9%. יתרה מזו, מדד תשומות הבנייה שוב עלה ב-0.2% ובשנה האחרונה השלים זינוק של 5.2%. כלומר, זוגות צעירים שקנו בשנה האחרונה דירה תמורת 1.8-2 מיליון שקל והגיעו בקושי לסכומים הנדרשים - צריכים פתאום להוסיף עוד 100 אלף שקל. מאיפה יביאו עוד כסף? 

אז בנק ישראל יכול להמתין עוד קצת עם העלאת הריבית כאשר הוא מתבונן על אינפלציית המוצרים; אך התמונה בכל הקשור לאינפלציית הנכסים שונה בתכלית -והיא הרבה פחות מרנינה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות