ספריית בית אריאלה פותחת דף חדש: נא לא לשמור על השקט

יום של אמצע השבוע, שעות בוקר מאוחרות, בית אריאלה, הסלון העירוני. החלל גדול ומוצף באור, מוזיקת פסנתר שקטה ברקע, אנשים עם מחשבים ניידים, או ספרים או עיתונים, יושבים ליד שולחן, או על ספה או סתם על פוף שמונח על מדרגות פרקט בתחושה כמעט ביתית. בקומה למעלה יש חדרי עבודה קטנים ואישיים, בחורה צעירה עם לפטופ יושבת על אופני כושר, מדוושת תוך כדי כתיבה.

החללים הנעימים האלה עומדים איכשהו בניגוד לזיכרון של הספרייה הציבורית הוותיקה, היצוקה בטון ומוארת בפלורסנט קר. בחמש השנים האחרונות נעשה שיפוץ נרחב בבית אריאלה, שהסתיים לפני כשנה ועכשיו יוצאות לדרך חגיגות ההשקה של המקום המחודש. בית אריאלה נעשה מקום נגיש וחם יותר, ומבקש להיות לא רק בית של ספרים אלא מרכז קהילתי ותרבותי גדול.

ספריית העיון, ספריית הרמב"ם, ספריית העיצוב ואולם העיתונות עברו שיפוץ. אבל הדבר הבולט לעין מיד כשנכנסים הוא הסלון העירוני: החלל שמשקיף אל הרחוב ואפשר לשבת בו, ללמוד, לגלוש באינטרנט, לקרוא או לעבוד. בקומה מעל יש חדרי לימוד אישיים או קבוצתיים שאפשר להזמין דרך האתר לשלוש שעות. 

"הרבה אנשים זוכרים את הספרייה המיתולוגית כמקום שנשלחו אליו בילדות לעשות עבודת שורשים או לחפש כתבה מתאריך יום ההולדת שלהם", אומר הד"ר אורי אליס, מנהל בית אריאלה וספריות תל אביב, "עכשיו כל מי שנכנס הנה לא רוצה לצאת. בית אריאלה ו־21 הספריות הציבוריות בתל אביב, כולן עברו שיפוץ, מצוידות בספרים ובטכנולוגיות". 

כעת, אומר אליס, בית אריאלה תואם את החזון העירוני על מוסדות תרבות ועומד בשורה אחת לצד  המוזיאונים, התיאטראות, או מרכז סוזן דלל. "כשנכנסתי לתפקיד לפני כשנה המשימה היתה להפוך את בית אריאלה ליותר מספרייה. 

גיורא יהלום ואורי אליס: "ההצעה שלנו ליוצרים פשוטה. אם יש פעילות שאתם רוצים לעשות בתחום התרבות, תקבלו מאיתנו את הסלון העירוני של בית אריאלה. כל עוד האירוע הוא חינם לקהל, המקום שלכם" | צילום: יובל חן

הספרייה היא עדיין נדבך מרכזי, והיא אחת הספריות המקצועיות ביותר מבחינת משאבים, צוות ספרנים, שירותים לקהל, טכנולוגיה ושירותים מקוונים. אבל עכשיו אנחנו מנסים להציג נדבך נוסף של בית אריאלה כחלל עבודה. כבר היום, בהרצה של החודשים האחרונים, עוברים אצלנו כ־1,000 איש ביום:  הם באים לפגישות, לשבת על המחשב, לעבוד, ללמוד, הרבה מהם סטודנטים. הספרייה יכולה לשרת סטודנט שבא ללמוד וגם חסר בית שרוצה לגלוש באינטרנט ולקרוא עיתון".

עבור דרי הרחוב, אגב, יש בבית אריאלה  לוקרים, שיוכלו לאכסן בהם חפצים אישיים בזמן השהייה במקום.

השיפוץ של בית אריאלה עלה 75 מיליון שקל, סכום גדול יחסית להשקעה בתרבות. במהלך 2022 עוד יושלמו בניית אודיטוריום, אולם אירועים נוסף, שיפוץ ספריית השירה, והתאמה של רחבת הכניסה למקום.

"דו"חות החניה לפחות משתלמים תרבותית", צוחק גיורא יהלום, ראש אגף התרבות של עיריית תל אביב, שמנצח על הקונצרט הזה. "שיפוץ האודיטוריום יעלה 8 מיליון שקל נוספים, וגם הגן האנגלי ישופץ — זה גן סודי שמתחת לסלון העירוני ושם יהיו השקות ספרים והקרנות וידיאו ארט. מרים פוזנר, שניהלה את מחלקת הספריות עד לפני שנה ויצאה לגמלרות אמרה דבר נכון: 'בית אריאלה נהפך מבית של ספרים לבית של בני אדם'. וזה כל ההבדל".

מה היה הקונספט של השיפוץ?

"ב־1978 כשהמקום נבנה, המטרה היתה לאכלס ספרים: שהקהל ייכנס לבועה אינטימית ומנותקת שהספרים הם במרכזה. לכן זה היה מקום קר, מנוכר, חסר אוריינטציה שקשה להתמצא בו, ולכן גם לא היו בו חלונות. מטרת השיפוץ של רוני סלע וגנית מייזליץ־כסיף היתה לחשוף את התוכנית המקורית של הארכיטקט משה לופנפלד, שתיכנן את הבניין ובאמצע הדרך שינה את התפיסה שלו: הוא התחיל לעשות דברים יפהפיים ואז כיסה אותם, למשל, במקור היה מפל אור ענק במרכז המובאה, אבל אז הוא כיסה עליו בתקרה אקוסטית.   איפה שהיה חלון הוא כיסה בבטון. המטרה שלנו היתה לחשוף את התוכנית המקורית, להכניס כמה שיותר אור, כמה שיותר אוריינטציה, שאנשים יפסיקו ללכת פה לאיבוד, ולחמם את האווירה. עדיין לתת כבוד למסורת הברוטאליסטית של הבטון העירום, ועם זאת לשנות גישה. שזה יהיה המקום השלישי: לאנשים בדרך כלל המקום הראשון הוא הבית, המקום השני הוא העבודה, ותמיד יש מקום שלישי — גינה או בית קפה או חוג או פארק, אנחנו רוצים שבית אריאלה יהיה המקום השלישי ללכת אליו, שיספק את צורכי התרבות או החברה שלהם".

חלל הכניסה המשופץ של בית אריאלה | צילום: יובל חן

אחד הדברים המרכזיים שאמורים להפוך את בית אריאלה למקום שלישי כזה - לצד בית קפה שייפתח בכניסה - הוא פעילות תרבות עניפה שמתרחשת בו. כבר היום הקורסים של "עונת התרבות" של בית אריאלה נהפכו למוסד עם קהל קבוע ונאמן, אבל החזון הוא להפוך את המקום "לא רק לספרייה הציבורית הגדולה בארץ אלא למרכז התרבות הגדול — והחינמי — של גוש דן", אומר יהלום. "פעילות תרבות היא דבק לקהילה. לכן ההצעה שלנו לקהל וליוצרים פשוטה: אם יש פעילות שאתם רוצים לעשות בתחום התרבות והאמנות, תקבלו מאיתנו את הסלון העירוני תחילה, ובהמשך אולי גם חללים נוספים. יש אב בית,  ניקיון, תאורה, וכל עוד הפעילות חינם — המקום שלכם. הרעיון הוא שיהיו לפחות פעילות או שתיים חינם בכל יום, בנוסף על עונת התרבות. המקום הוא של התושבים, והם אמורים ליהנות ממנו, כל יום עד 22:00, כולל שבת".

מהלך ההשקה של המקום מתחיל השבוע ויסתיים בפורים עם מסיבת תחפושות ספרותית גדולה. "כבר היום מבחינת היקפי הפעילות התרבותית בית אריאלה הוא המרכז הכי גדול בעיר, בשורה אחת עם גופים מסחריים כמו קתדרה ואסכולות", אומר אורי אליס. "הקמנו פה אולפן שידור מקצועי שדרכו אנחנו מצלמים ומשדרים את רוב הפעילויות שלנו באינטרנט. ככה נפתחו לנו קהלים חדשים שהתקשו להגיע".

אירועי ההשקה לבניין המחודש ייפרסו על פני החודשים הקרובים, כשאירוע ההשקה הראשון יתקיים ביום שלישי הקרוב, "רגע אחד ספרים" (שבו גם אני אשתתף — ש.ל.א) . מלבד שיחות עם סופרים, יהיה בו למשל מופע של אנסמבל עתים, סיור לילי תיאטרלי בארכיון גנזים. מופע מוזיקלי של אמן הדראג יונתן קרת, "שעת סיפור" למבוגרים ומפגש בין דרור משעני לעמיר לב.

בערב השנה החדשה מתוכנן מופע של ציפורלה שמופק במיוחד עבור הספרייה. עוד מתוכנן להתקיים שם ערב הפתיחה של פסטיבל תל אביב לשירה, שעורכים עודד כרמלי ודוד ניאו בוחבוט. "יצרנו גם שבוע שלם שנקרא 'זמן שקיעה', שקיעה של ערב וגם שקיעה בספר: אמני סאונד ותאורה יעשו בספרייה התערבויות אמנותיות שישנו את חוויית השהייה במקום". זה יקרה בשבוע שמתחיל ב־12 בדצמבר. ומתוכן גם יריד ספרות עצמאית, שבו ישתתפו סופרים (פיזית או בזום) כמו ולדימיר סורוקין וניקול קראוס.

"המסר הוא שבית אריאלה הופך למקום ששווה להתעניין כל ערב אילו פעילויות תרבותיות קורות בו", מסכם אליס. "ספרות זה ברור, אבל גם הצגות תיאטרון, אמנות בגלריה, הקרנה של סרט, בעתיד נארח אפילו תצוגות אופנה. זה קצת קוד פתוח".