אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משבר התעסוקה בהייטק: קודם שיהיה ניסיון, אחר כך תבוא העבודה צילום: אוראל כהן

בלעדי

משבר התעסוקה בהייטק: קודם שיהיה ניסיון, אחר כך תבוא העבודה

מחקר חדש של זרוע העבודה חושף: למרות המחסור הגדול בעובדים בהייטק רק 10% מהמשרות הן לחסרי ניסיון. 44% מהעיסוקים שמיועדים לג'וניורים הם בתחתית סולם הביקוש. הבעיה: הכשרה של עובדים חדשים מחייבת שעות עבודה רבות ויקרות של הוותיקים

30.11.2021, 06:00 | שחר אילן

כבר עשור שמדברים על מחסור בעובדים בהייטק ולמרות זאת אין פתרון. מחקר חדש של זרוע העבודה במשרד הכלכלה מגלה שלא מדובר במחסור במעוניינים לעבוד בתחום או בהכשרות מקצועיות, מתברר ש־90% מהביקוש בהייטק הוא לתפקידי ניהול שדורשים ניסיון, ולתפקידים מקצועיים שדורשים גם הם ניסיון של שלוש שנים ומעלה. רק 10% מהתפקידים הם במשרות שמיועדות ל"ג'וניורים" חסרי ניסיון. את הביקוש לבעלי ניסיון רק החברות עצמן יכולות למלא באמצעות קליטת עובדים חדשים והכשרה שלהם.

קראו עוד בכלכליסט:

ב־2020 היו בישראל 360 אלף עובדים בהייטק, מהם 70% בענפי השירותים ו־30% בתעשייה. ענף ההייטק מהווה 10.3% מכלל המועסקים במשק - מדובר בשיעור הגבוה ביותר בעולם. השנייה היא אירלנד והשלישית סלובניה. השכר הממוצע בהייטק עמד ב־2020 על 24,900 שקל לחודש, לעומת שכר ממוצע של 11,500 בכלל המשק. 

המחסור בשוק מוערך ב־15 אלף עובדים. הדבר גורם להעלאות שכר, תחרות קשה על עובדים וכן להעברת משרות למדינות אחרות, כמו הודו ואוקראינה. במקביל נעשים מאמצים לשילוב אוכלוסיות חדשות בהייטק, דוגמת ערבים וחרדים, אך הם מתקדמים באיטיות.

המחקר שבדק את הביקוש לעובדים בהייטק על פי עיסוקים נערך על ידי מנהל תחום חדשנות פיתוח והייטק בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, רועי לבנון, בשיתוף אגף האסטרטגיה ומחקר של הזרוע. המחקר נשען על נתונים מינהליים של 100 אלף עובדים מ־260 חברות בתעשייה. לבנון אומר שהמטרה היתה ליצור שיח תעסוקתי שיתייחס לעיסוקים ספציפיים ולא להייטק בכללותו.

קמפיין גיוס עובדים של אמדוקס על מגדלי עזריאלי בתל אביב, צילום: אוראל כהן קמפיין גיוס עובדים של אמדוקס על מגדלי עזריאלי בתל אביב | צילום: אוראל כהן קמפיין גיוס עובדים של אמדוקס על מגדלי עזריאלי בתל אביב, צילום: אוראל כהן

עובדים יש, צריך מנהלים

לבנון איתר 833 עיסוקים בהייטק. מתוכם היו מספיק מקרים להתייחסות ל־504. הוא חילק את העובדים לשלושה סוגי תפקידים: ניהוליים — 22.5%; מקצועיים - הכוללים הפעלת שיקול דעת רחב ודורשים בדרך כלל הכשרה רחבה — 63%; ותפקידים תפעוליים שכוללים שיקול דעת מצומצם — 14.5%. לדבריו, "ככל שעובר הזמן, תפקידים שלא דורשים שיקול דעת עוברים אוטומציה". למשל, אנשים בפסי ייצור, בדיקת תוכנה, אנשי עזרה טכנית ועוד.

לבנון מיין את העיסוקים בהייטק גם לפי כמות הניסיון הדרושה. הוא גילה כי רק 10% מהעובדים מועסקים בתפקידים המתאפיינים ב־3-0 שנות ניסיון. 61.5% מועסקים בתפקידים המתאפיינים בחמש שנות ניסיון ומעלה או בתפקידי ניהול המחייבים ניסיון. עוד 28.5% מועסקים בתפקידים של 5-3 שנות ניסיון. בחישוב לפי תחום עיסוק ולא לפי משרות, עולה כי מתוך 504 עיסוקים בהייטק רק 63, שהם 12.5%, מתאפיינים ב"ג'וניורים" (עובדים מתחילים בעלי 3-0 שנות ניסיון). 87.5% (441 עיסוקים) דורשים יותר משלוש שנות ניסיון או שהם משרות ניהול.

לאחר מכן הוא חישב מדד ביקוש למשרות. המדד הורכב משלושה מרכיבים שניתן להם משקל שווה: גובה השכר בעיסוקים השונים, הגידול בשכר בשנים האחרונות והגידול במספר המועסקים בשנים האחרונות. 44% מהעיסוקים שמיועדים לגו'ניורים הם בחמישון התחתון של הביקוש. מדובר ב־27 מקצועות מתוך 62. רק 8% מהתפקידים בביקוש גבוה (חמישון חמישי ועליון) מיועדים לג'וניורים. כשבודקים בחלוקה לתפקידים מקצועיים ותפעוליים, עולה כי 61% מהתפקידים התפעוליים המתאפיינים בהעסקת ג'וניורים ממוקמים בחמישון הביקוש התחתון ו־36% מהתפקידים המקצועיים.

הדו"ח קובע, ש"הביקושים הגבוהים בהייטק הם בעיקר לתפקידי ניהול, זוטרים כמו גם מתקדמים, דוגמת מנהלים בכירים במחלקות המחקר והפיתוח בתפקידי מנהלי פרויקטים ומנהלי מוצר. לאחריהם - הביקוש הוא לאנשים עם תפקיד מקצועי הדורש התמודדות רבה עם פתרון בעיות ומיומנויות גבוהות, דוגמת חוקרי סייבר ואנשי דאטה".

המקצוע המבוקש ביותר היום נקרא Devops - אשר מחבר בין הפיתוח למוצר בפועל ומוודא שהכל עובד ואין באגים. המקצוע השני בביקוש הוא בקאנד - העובדים שמפתחים את ליבת המוצר. והוא נדרש אף יותר מה־frontend אשר מפתחים את הממשק מול המשתמש.

חברות התוכנה קולטות יותר ג'וניורים

"יש צוואר בקבוק של ג'וניורים", אומר לבנון, "ולא כל מי שעובר הכשרה מקצועית ייקלט בתעשיית ההייטק כי היא צריכה כוח אדם". לדבריו, הבעיה היא שהחברות לא רוצות להקצות מהנדסים בכירים בשכר של 45 אלף שקל לליווי והכשרת ג'וניורים, כי גם כך חסר להן כוח אדם.

ראשת מינהל תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, יוליה איתן, אומרת ש"המחקר מציב את השאלה האם ההייטק באמת צמא לכל דבר ולגבי יכולתו לקלוט ג'וניורים". לדבריה, הפתרון צריך להיות באמצעות הכשרת עובדים מאוכלוסיות שהיום הייצוג שלהן בהייטק נמוך יחסית, כמו נשים, חרדים וערבים. "גם אנשים עם מוגבלות זה פוטנציאל יפה מאוד להייטק", אומרת איתן. "אי אפשר בשם המחסור הגדול בעובדים להביא עוד ועוד מומחים מתחרים מחו"ל. הפתרון צריך להיות בעולם של יצירת הזדמנויות עבור הג'וניורים ולא לייצר להם תחרות".

לא קל למצוא נתונים שילמדו על השאלה כמה בוגרי תארים והכשרות בתחומי הייטק נשארים ללא עבודה בגלל בעיית היעדר ניסיון. בזרוע העבודה מכינים עבודה על כך עכשיו. כמות בוגרי התואר הראשון במקצועות ההייטק עלתה ב־50% מ־4,100 בשנת 2010 ל־6,100 ב־2019. דו"ח ההון האנושי בתעשיית ההייטק של הרשות לחדשנות ל־2020 קובע ש"בעוד שכמות הסטודנטים במקצועות ההייטק גדלה באופן מרשים בשנים האחרונות, חברות רבות בתעשייה עדיין מתקשות בקליטת ג’וניורים".

מדו"ח ההון האנושי עולה שב־2020 משבר הקורונה השפיע רבות על מצב העסקת הג'וניורים. אצל חברות שדיווחו על פגיעה רבה חלה ירידה של 24% בקליטת הג'וניורים ואילו בחברות שהמשבר השפיע עליהן לחיוב נרשמה עלייה של 37% במספרם. בתחומי התוכנה והאינטרנט כ־20% מהעובדים הם ג’וניורים, בעוד חברות מסקטורים ותיקים יותר כמו חברות טכנולוגיות מובייל וטלקום מעסיקות 7% ג'וניורים וחברות תעשייתיות רק 4%.

הבעיה חריפה במיוחד בקרב ערבים בוגרי תארים בתחום ההייטק, שסובלים הן ממחסור בניסיון והן ממחסור בקשרים (כלומר לא יכולים להתקבל בשיטת "חבר מביא חבר"). משפיעה לרעה גם העובדה שהם מגיעים בדרך כלל מהפריפריה בעוד רוב מקומות העבודה במרכז. מנתוני זרוע העבודה עולה ששיעור ההשתלבות בתעשיית ההייטק של בוגרי מקצועות הייטק יהודים וערבים מהאוניברסיטאות - דומה. אבל בקרב בוגרי מכללות 64% מהיהודים מתקבלים, לעומת 47% מהערבים. בקרב בוגרי מכללות לא מתוקצבות מתקבלים 72% מהיהודים מול 54% בלבד מהערבים.

מנתוני ארגון צופן לשילוב החברה הערבית בהייטק עולה שהסיכוי של בוגר מקצועות הייטק יהודי להשתלב בתעשייה גבוה פי 1.3 והסיכוי של הערבי להגיע בסוף להוראה גדול פי 2.5. צופן מפעיל תוכניות שמטרתן ליצור הכרות לסטודנטים הערבים עם עולם ההייטק ולאפשר להם לרכוש ניסיון, ובין היתר מקשר את הסטודנטים הערבים למנטורים בתעשייה.

ביקוש גדול לעובדי שיווק

המחקר יוצר טבלאות של מקצועות מבוקשים יותר ופחות בהייטק, נושא שבו לצעירים יש עניין רב. בתוך תפקידי הג'וניורים הביקוש הגדול הוא לתפקידים בתחום המחקר והפיתוח. מתוך עשרת התפקידים המקצועיים המבוקשים ביותר על ידי המעסיקים ומיועדים לחסרי ניסיון, שמונה הם תפקידי מחקר ופיתוח ותשעה הם תפקידי מהנדסים. זה ללא ספק מעיד על החשיבות שיש להכשרה אקדמית בקבלה להייטק. חמשת תפקידי הג'וניורים התפעוליים עם הביקוש הגבוה ביותר הם מתאם אדמיניסטרטיבי, מבקר איכות (QS), מנהלן משאבי אנוש, הנדסאי אינטגרציה של רכיבי מערכת והנדסאי העברה מפיתוח לייצור. שלושת התפקידים עם הביקוש הנמוך ביותר הם בסדר יורד: מתאם מכירות, פקיד ומחסנאי.

יריד השמה להייטק במגזר הערבי, צילום: אלעד גרשגורן יריד השמה להייטק במגזר הערבי | צילום: אלעד גרשגורן יריד השמה להייטק במגזר הערבי, צילום: אלעד גרשגורן

לבנון ביצע מיון גם לפי תחומי עיסוק (שמורכבים כל אחד מכמה עיסוקים). התוצאות חד־משמעיות: 7 מתוך 12 תחומי העיסוק במחקר ופיתוח מדורגים בחמישון הביקוש העליון ועוד שניים ברביעי. בין היתר, יש ביקוש גדול בתחומי מו"פ תוכנה, חומרה ומוליכים למחצה, ניהול פרויקטים וניהול מוצר וממשק משתמש. ביקוש נמוך יש לפיתוח בדיקות תוכנה ולמו"פ בכימיה, ביולוגיה ומחקר קליני.

יש ביקוש גבוה לארבעה תחומים מתוך חמישה של שיווק בהייטק. תחומי שיווק באינטרנט ודיגיטל וניתוח מידע ממוקמים בחמישון בעליון. תקשורת שיווקית וניהול מוצר בחמישון הרביעי. בתחתית הביקוש נמצאים תחומי התפעול והאספקה. שלושת התחומים בסיווג זה: לוגיסטיקה ומחסנים, רכש ותפי"י (תכנון ופיקוח ייצור) נמצאים בעשירון התחתון של מדד הביקוש.

ביקוש נמוך יש גם לתחומי השירות. הביקוש למשרות בתחומי מוקדי שירות ותמיכה נמצא בעשירון התחתון. הביקוש למשרות שירות שטח, תמיכה טכנית והדרכה נמצאות בעשירון השני. כדאי לשים לב לממצא מפתיע: גם הביקוש לארבעה משישה סוגי העיסוק במערכות מידע (IT) נמוך. מדובר בתחומים: תשתיות מחשב, תמיכת IT, ניתוח מערכות ותוכנת IT, שכולם בחמישון התחתון של הביקוש.

רוב המועסקים היום בהייטק הם יהודים לא-חרדים

ההייטק אולי מאפשר את רמת החיים הגבוהה בישראל, אבל ללא ספק מגדיל באופן מתמיד את הפערים. הסיבה היא היעדר גיוון במועסקים בענף. על פי נתוני משרד הכלכלה, 90% מהמועסקים בהייטק הם יהודים לא־חרדים. על פי נתוני מכון אהרון, שמובאים במסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם אתמול - מדובר ב־96%. סביר להניח שהפער בנתונים נובע מהגדרת עובד ההייטק. בין היהודים הלא־חרדים שיעור הגברים (64%) כפול מזה של הנשים (32%).

נתוני מערכת החינוך מגלים שהפערים האלה צפויים להמשך גם בשנים הבאות. עוד עולה מהם, שגם בתוך החברה היהודית הלא־חרדית ההייטק יוצר פערים גדולים. 60% מהסטודנטים למחשבים ולמתמטיקה מגיעים מאשכולות חברתיים כלכליים 10-7. רק 40% מגיעים משישה האשכולות הנמוכים. מאשכולות 2-1 הנמוכים מגיעים רק 6%. כלומר, למרות המאמצים הגדולים של המועצה להשכלה גבוהה לגיוון באקדמיה, כמו שהדברים נראים כעת - לימודי ההייטק מנציחים ומעמיקים את הפערים החברתיים. המצב בתיכונים לא יותר טוב. 

27% מחמישון הטיפוח הגבוה בבתי הספר התיכוניים זכאים לבגרות הכוללת מתמטיקה 5 יחידות, אבל רק 7% מהחמישון הנמוך. מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה גילה ש־40% מבוגרי מתמטיקה 5 יחידות השתלבו בהייטק, 26% בענף הבריאות ו־22% בתעשייה, כלומר מדובר בכלי חשוב להבטחת מעמד כלכלי־חברתי.

בשל הרפורמה שערך שר החינוך לשעבר וראש הממשלה בהווה נפתלי בנט, גדל מאוד מספר בוגרי מתמטיקה 5 יחידות במערכת החינוך. אלא שבמרכז מהחקר והמידע קובעים "שרוב העובדים הפוטנציאלים הם מאשכולות גבוהים או מחמישוני טיפוח חזקים". "כדי להעלות את שיעור המועסקים בהייטק יש לעודד מגזרים המועסקים בייצוג חסר בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה: נשים, חרדים וערבים", כותבים במרכז המחקר והמידע. "יש לחשוב על צעדים כגון עידוד עבודה מהבית, עידוד מגזרים אלו ללמוד מקצועות STEM (מתמטיקה, מדעים, טכנולוגיה והנדסה) ופיתוח יכולות ומיומנות עוד בשלבי חינוך מוקדמים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות