אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כלל מציגה רווח שיא, יורם נוה: "שמח שיש אי־ודאות בשווקים, זה מכניס לפרופורציה" צילום: עמית שעל

ראיון

כלל מציגה רווח שיא, יורם נוה: "שמח שיש אי־ודאות בשווקים, זה מכניס לפרופורציה"

מתחילת השנה רשמה חברת הביטוח רווח של יותר ממיליארד שקל. ברבעון השלישי הציגה ירידה של 6.5% ברווח הכולל ל־248 מיליון שקל, נמוך ב־7% מזה של מגדל. המנכ"ל על בקשת השליטה של אלפרד אקירוב: "נדע לעבוד עם כל בעל מניות"

30.11.2021, 06:00 | אלמוג עזר

"אני שמח שיש אי־ודאות בשווקים. זה מכניס אנשים לפרופורציה", כך אמר אתמול מנכ"ל כלל ביטוח יורם נוה ל"כלכליסט", עם פרסום דו"חות חברת הביטוח לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2021. אי־הוודאות היא תולדה של גילוי זן הקורונה החדש אומיקרון, אך חרף הסכנות הטמונות בו, "הסיכון בשווקים אינו אגרסיבי בשלב זה" לדברי נוה. הוא מקפיד לסייג: "אם יש משהו שהקורונה לימדה אותנו זה שכדאי להישאר צנועים וליהנות מההצלחות בדרך, כי הכל מאוד שברירי".


קראו עוד בכלכליסט:


ברבעון השלישי של השנה הציגה כלל ביטוח ירידה קלה של 6.5% ברווח הכולל, שהסתכם ב־248 מיליון שקל, לעומת 265 מיליון שקל בתקופה המקבילה. זהו רווח נמוך מזה של מגדל, 416 מיליון שקל, שהיא חברת הביטוח היחידה שפרסמה דו"ח לרבעון השלישי לפני כלל. התשואה להון של כלל הסתכמה ב־14% לעומת 20% ברבעון המקביל ו־22% שרשמה מגדל. הרווח הכולל של כלל ביטוח בתשעת החודשים הראשונים הסתכם במעט יותר ממיליארד שקל — בעוד שבאותה התקופה ב־2020 בשורה התחתונה נרשם הפסד של 80 מיליון שקל. בשנת 2019הציגה כלל בתקופה זו הפסד של 370 מיליון שקל, ואילו ב־2018 רווח של 59 מיליון שקל.


יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, צילום: עמית שעל יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים | צילום: עמית שעל יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, צילום: עמית שעל


כלל ביטוח צריכה לזקוף את עיקר הקרדיט לעליות בשווקים, שחיפו על ירידה בחלק מפעילויות הליבה. כך, הרווח מתחום החיסכון ארוך הטווח זינק ב־130% לרמה של 141 מיליון שקל. זאת נוכח הפעילות של החברה בביטוחי מנהלים - פוליסות שהכספים המנוהלים בהן מושקעים כולם בשוק ההון, ושבהן החברה משתתפת עם החוסכים ברווחים. כלל ביטוח היא החברה השנייה בגודלה בתחום, והיא מנהלת 91 מיליארד שקל בביטוחי מנהלים.


מגדילה נכסים לא־סחירים

מנגד, הרווח של כלל ביטוח בביטוח הכללי עמד על 3 מיליון שקל בלבד, בעוד שבתקופה המקבילה הוא הסתכם ב־138 מיליון שקל. כלומר, הרווח כמעט נמחק, וזאת כתוצאה מעלייה בנסועה של רכבים, עם השתחררות מגבלות הקורונה, שהובילו לעלייה בתביעות בתחום הרכב.

"חברת ביטוח לא יכולה להתנתק מהקשר שלה לשוק ההון. חברות ביטוח הן בסופו של דבר סוג של אופציה על השווקים", אמר נוה, והדגיש: "לא כל שנה השוק יעלה ב־20%, ולכן אנחנו חייבים להתכונן ליום שאחרי". לדבריו, כלל ביטוח פועלת להפחתת התלות שלה בשוק ההון: "כיום כלל ביטוח רגישה לשוק ההון פחות מיתר חברות הביטוח. בשנים קודמות היינו הרבה יותר תלויים בשוק ובתנועות הריבית, אבל לאחר ששינינו את תמהיל ההשקעות, התלות בשוק קטנה". השינוי המדובר הוא, לפי נוה, הגדלת ההשקעות בנכסים לא־סחירים: "בשלוש השנים האחרונות הגדלנו את ההשקעות הללו ואנחנו משקיעים בכל סוגי קרנות הפרייבט אקוויטי, בתשתיות, בטכנולוגיה".

על העלייה בהשקעות הלא־סחירות אמון יוסי דורי, מנהל ההשקעות הראשי בחברה. בקרן הפנסיה, למשל, הנכסים הלא־סחירים הגיעו לשיא של כמעט 9%, כפול מהשיעור בסוף 2018. מנורה מבטחים לעומתה, שלה קרן הפנסיה הגדולה ביותר, מחזיקה בשיעור נכסים לא־סחירים של 8.6% - עלייה של 1% לעומת השיעור ב־2018. באפיק זה, מבין קרנות הפנסיה מובילה מגדל, עם אחזקה של 10.5% בנכסים לא־סחירים לעומת 6% ב־2018. ההשקעות הלא־סחירות של כלל כוללות שני בתי מלון גדולים של פארק פלאזה בלונדון, בהשקעה ראשונית של יותר מ־400 מיליון שקל. בנוסף החברה תעמיד מימון של 665 מיליון שקל להקמת פרויקטים לדיור בהיקף כולל של 506 יחידות דיור. על פי הערכות, הנכסים הלא־סחירים (השקעות ומתן אשראי) מגיעים לשיעור של 20% מתיק הנכסים של כלל.


עם כוונות השתלטות

בימים אלה נערך אלפרד אקירוב, בעל המניות הגדול בכלל ביטוח, להגיש בקשה להיתר שליטה בה. אקירוב מחזיק באמצעות אלרוב נדל"ן הבורסאית שבשליטתו (79%) ב־15% מכלל אחזקות, החברה־האם הציבורית של כלל ביטוח הפרטית, שמנייתה עלתה מתחילת השנה ב־60%. אם אקירוב יממש את כוונתו לעלות לאחזקה של 30% בהינתן היתר השליטה, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2013 שלכלל ביטוח יש בעל שליטה.

בין אקירוב לנוה יש היסטוריה טעונה. בשנה שעברה היה עימות מתוקשר בין נוה לבעלי מניות פרטיים בחברה. נוה טען כי אקירוב, יחד עם בעלי המניות מורי ארקין ואייל לפידות, לחצו על היו"ר דאז דני נוה להדיח אותו מתפקידו ואף אספו חומרים מרשיעים נגד בכירים בהנהלת כלל. רשות שוק ההון בדקה את האירועים וקבעה שלא נפל פגם בהתנהלות של בעלי המניות. בסופו של יום, היו"ר עזב והמנכ"ל המשיך בתפקידו במה שהתפרש כניצחונו.


אלפרד אקירוב , צילום: יונתן בלום אלפרד אקירוב | צילום: יונתן בלום אלפרד אקירוב , צילום: יונתן בלום


אולם כעת, עם הגעתו הצפויה של אקירוב, הניצחון הזה עשוי להיות זמני בלבד. נוה מסרב לענות לשאלות הנוגעות לעתידו תחת הבעלות האפשרות של אקירוב. חרף שאלות חוזרות ונשנות הוא מסכים לומר רק זאת: "אני וההנהלה מחוייבים לחברה, וזה הפתרון להצפת ערך לעובדים, ללקוחות ולבעלי העניין. התוצאות שלנו מוערכות על ידי הדירקטוריון והשוק. נדע לעבוד עם כל בעל מניות וכל מבנה בעלות שיהיה".

לאחר ש"כלכליסט" חשף את הכוונה של אקירוב להגיש בקשה להיתר שליטה, אמר אקירוב ל"כלכליסט", במה שנראה כמסר ברור לנוה: "אני לא מתכוון לנהל את כלל ביטוח. יהיה דירקטוריון מטעמי והוא יבחר את ההנהלה. בזמן האחרון החברה מציגה ביצועים טובים, אבל לפני שנה, ב־2020, היא הפסידה 600 מיליון שקל. שיביאו תוצאות טובות, ואז אין להם ממה לפחד. מי שטוב לא צריך לפחד, מי שלא טוב צריך לפחד".

כך או כך, אקירוב בוודאי ישמח להיווכח כי מתחילת השנה הנכסים של כלל ביטוח עלו ב־13% ל־268 מיליארד שקל, וההון העצמי עלה במיליארד שקל ל־7.3 מיליארד שקל. כמו כן, יחס כושר הפירעון הכלכלי, שקובע אם החברה תוכל לחלק דיבידנדים, עומד על 152%, כשרף הרגולטור לחלוקה עומד על 100%. כלומר, החברה יכולה תיאורטית לחלק עד שליש מההון העצמי שלה כדיבידנד.



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות