בורסת ת"א מראה לאג"ח של החברות הזרות את הדרך החוצה

האם האג"ח הזרות בדרך החוצה מבורסת ת"א? בורסת ת"א, בניהולו של איתי בן זאב, החליטה שמדדי התל בונד לא יכללו אג"ח זרות בדירוג נמוך מ־AA מקומי. השינוי יתרחש על פני שלוש שנים ויסתיים ב־2025. ההחלטה תחול על כל מדדי התל בונד למעט שלושה: תל בונד־גלובל, תל בונד־תשואות ותל בונד־תשואות שקלי.

למעשה, ההשפעה של החלטת הבורסה תורגש עוד לפני 2025, שכן לפי ההחלטה, אג"ח זרות שנרשמו למסחר מ־8 בנובמבר האחרון, ולא עומדות בקריטריון של דירוג מקומי של AA, לא ייכנסו למדדים בעדכון הקרוב. לעומת זאת, אג"ח זרות שנרשמו למסחר לפני תאריך זה, יוכלו להיכלל במדדים בשלוש השנים הקרובות.

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב | צילום: בלומברג

ההחלטה ‑ בעקבות הסדרי החוב של חברות ה־BVI

ההחלטה של הבורסה היא במידה רבה מהלך שממשיך את ההחלטה של רשות ני"ע מנובמבר האחרון, אז קבעה הרשות כי "כל אג"ח של חברה שאין לה זיקה לישראל, שדירוגה נמוך מ־AA בדירוג מקומי, תיחשב כ"אג"ח שאינו בדירוג השקעה ובסיכון גבוה". מכיוון שסולם הדירוג המקומי שונה מסולם הדירוג הגלובלי, המשמעות היא שחברות נטולות זיקה לישראל נדרשות להציג דירוג ישראלי הגבוה בשש דרגות מאלה שיש להן זיקה לישראל. זיקה לישראל נוצרת מרגע שיש יו"ר , מנכ"ל או רוב ישראלי בדירקטוריון.

החלטת הרשות התקבלה על רקע הסדרי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות שגייסו אג"ח בבורסת ת"א במודל של BVI, דוגמת סטרווד ואולייר, שהביאו לפגיעה בנכסי החוסכים הישראלים. שתי החברות, שגייסו ביחד כמעט 3.5 מיליארד שקל, הגיעו לחדלות פירעון והעיבו על כל תהליך הנפקת האג"ח של חברות זרות בבורסה המקומית.

"באג"ח שכבר נסחרות לא ניגע באופן מיידי"

החלטת הבורסה היא מהותית עבור מדדי האג"ח המקומיים, משום שבחלקם האג"ח של החברות הזרות מהוות חלק נכבד מהמדד. לדוגמה, מדד תל בונד־שקלי A כולל אג"ח זרות בשיעור של 15% ושיעור האג"ח הזרות במדד התל בונד השקלי עומד על 12%. כיום, מאגר התל בונד כולל 20 סדרות זרות אשר מדורגות מתחת לדירוג AA שתשלומן המאוחר ביותר מיועד לנובמבר 2024. היקפן הכולל של 20 סדרות האג"ח נאמד ב־10.6 מיליארד שקל. בעקבות פדיונות חלקיים של תשלומים, ייוותרו בסוף 2024 סדרות בהיקף של 6.2 מיליארד שקל, שמהווים 60% מההיקף הנוכחי.

"החלטת הרשות יצרה דילמה בבורסה", אמר ל"כלכליסט" מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה יניב פגוט. "הבורסה היא מנהלת המדדים הגדולה ועל מנת לאזן בין המשקיעים, החברות וקביעת הרשות החלטנו שדרך המלך היא זו שתקבע, כי באג"ח שכבר נסחרות לא ניגע באופן מיידי, ובשנה השלישית נפרסם מתווה שבו יורחקו האג"ח מהמדדים".

לדברי הבורסה, המהלך נולד גם מתוך דאגה לענף קרנות הנאמנות, שכן אילו סדרות אג"ח שמוגדרות ככאלו שלא נמצאות בדירוג השקעה, יישארו במדדים, עשרות קרנות נאמנות יוגדרו כמסוכנות ‑ מה שיגרור פדיונות כבדים ופגיעה בתעשייה כולה. בעקבות ההחלטה, הקרנות הפסיביות, שעוקבות אחרי המדדים, יצטרכו למכור את האחזקות שלהן באג"ח הזרות. הקרנות שעליהן תחול התאמת הכללים מחזיקות כ־700 מיליון שקל בסדרות המדורגות מתחת לדירוג AA. הבורסה מעריכה כי מתוך היקף חוב זה, של אג"ח זרות במדדים המיועדות לגריעה בנובמבר 2024, ההיקף המושפע בפועל לאחר פירעונות חלקיים יגיע ל־400 מיליון שקל.

ההחלטה של הבורסה עשויה לפתוח פתח לריבוי התחכמויות מצד חברות, דוגמת זו של אקסטל, חברת הנדל״ן האמריקאית שגייסה אג״ח בבורסת תל אביב. בדצמבר דיווחה החברה על מינוי האחיין של בעל השליטה גארי ברנט ליו״ר פעיל של החברה במקום ברנט. בכך, יצרה החברה זיקה לישראל, שכן האחיין ישראלי בעוד ברנט לא. אקסטל ציינה במפורש שהדבר נעשה על רקע החלטת הרשות בנוגע להתייחסות לדירוג של חברות זרות, וזאת משום שהיא בוחנת גיוס נוסף.

למרות הקשיים שאליהם נקלעו חברות כמו סטרווד ואולייר, שהביאו לביטול דירוג האג"ח הזרות על ידי הרשות והרחקתן מהמדדים, מדדי האג"ח המקומיים רשמו תשואה גבוהה במיוחד ב־2021. מדד אג"ח תל בונד־גלובל טיפס ב־9.7%, בעקבות ההנחה שהיציאה מהקורונה תעזור בהתאוששות של חברות זרות שגייסו בתל אביב ונמצאו בסכנת חדלות פירעון ואלו יוכלו לעמוד בתשלומים שלהן למשקיעים. תל בונד צמודות בדירוג A התחזק בכמעט 9% בעקבות ההנחה שהאינפלציה תגדיל את תשלומי הריביות מהחברות הכלולות במדד ותל בונד 60 סגר שנה עם עלייה של 7.8% לנוכח השיפור בכלכלה הישראלית.