שגרירות ארה"ב בקייב תפונה. אוקראינה: "נילחם על ארצנו"

בצל החשש הגובר מפלישה רוסית לאוקראינה, כבר בימים הקרובים אולי, ארה"ב תפנה את השגרירות שלה מקייב. כך אמרו לפנות בוקר (שבת) גורמים רשמיים לסוכנות הידיעות AP, שציינו כי מחלקת המדינה צפויה להכריז בשעות הקרובות על המהלך, שבמסגרתו רוב אנשי הצוות יעזבו את המדינה. הגורמים ציינו כי ייתכן שמספר מצומצם של דיפלומטים יישאר באוקראינה, אך אלו יעברו למיקום מערבי יותר בשטחה – הרחק מגבולותיה עם רוסיה ובלארוס וסמוך לגבול עם פולין – וזאת על מנת לשמור על נוכחות דיפלומטית במדינה.

מחלקת המדינה האמריקאית כבר הורתה לבני משפחות הדיפלומטים בשגרירות בקייב לעזוב את אוקראינה, אך אפשרה לאנשי צוות שמוגדרים כלא-חיוניים לבחור אם לעזוב או להישאר בקייב. המהלך החדש, שבמחלקת המדינה טרם אישרו אותו רשמית, מעיד על החשש הגובר מפלישה רוסית, אחרי שאתמול הזהירו בוושינגטון כי מתקפה שכזו היא כעת "אפשרות מובהקת מאוד", ועלולה להתרחש בכל רגע בימים הקרובים. ארה"ב קראה אתמול לאזרחיה לעזוב מיד את אוקראינה, אחרי שהנשיא ג'ו ביידן עצמו הזהיר כי לא ישלח חיילים על מנת לחלץ ממנה אמריקאים במקרה שבו תפרוץ מלחמה – מחשש לעימות ישיר בין כוחות אמריקאיים לכוחות רוסיים, מה שלדבריו יצית "מלחמת עולם". 

תרגיל של צבא רוסיה בבלארוס ברקע המתיחות עם אוקראינה | AFP

החשש מפלישה הולכת וקרובה של רוסיה לאוקראינה, שבגבולותיה היא ריכזה לפי הערכות יותר מ-140 אלף לוחמים, מעורר מהלכים דומים מצד מדינות נוספות בעולם. ישראל הודיעה גם היא אתמול על פינוי משפחות הדיפלומטים מהשגרירות שלה בקייב, וקראה לאזרחיה במדינה לשקול את הישארותם בה. במקביל פרסמו גם בריטניה, יפן, לטביה, נורבגיה והולנד אזהרות מסע לאוקראינה – וקראו לאזרחיהן לעזוב את אוקראינה מיד. בריטניה גם הודיעה כי תצמצם את פעילות השגרירות שלה בקייב, אך היא תישאר פתוחה כרגע. אפילו רוסיה שוקלת פינוי של אנשי צוות לא-חיוניים בשגרירות שלה בקייב, לפי דיווח אמש בסוכנות הידיעות TASS. הבוקר דיווחה סוכנות ידיעות רוסית אחרת, RIA, כי לפי גורם המעורה בפרטים, כמה מהדיפלומטים הרוסים כבר החלו לעזוב את קייב. עם זאת, בדיווח הודגש כי בשגרירות הרוסית עצמה מכחישים שפינוי חלקי שכזה החל, אך הודו שהוא נשקל. 

החשש מפלישה גבר אתמול דרמטית, כשלפי הערכות גורמי מודיעין במערב, רוסיה השלימה את ההערכות שלה לפלישה. לפי שירותי הביון בנורבגיה, מספר הלוחמים הרוסים שמוצבים סמוך לגבולות אוקראינה – במערב רוסיה, בבלארוס ובחצי האי קרים (שרוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014) – עומד כעת כבר על 150,000. ראש שירותי הביון הנורבגיים, סגן-אדמירל נילס אנדרס סטנסונס, אמר כי לרוסים יש כעת את "כל מה שהם צריכים כדי להוציא לפעול כל דבר: החל מפלישה קטנה למזרח אוקראינה, דרך מתקפות פה ושם באוקראינה ועד פלישה מלאה, ייתכן שעם כיבוש של כל אוקראינה או חלקים ממנה". 

חיילים אמריקאים בפוליו | צילום: רויטרס

אתמול דווח ב"גרדיאן", שציטט מקורות דיפלומטיים עלומי שם, כי ביידן הודיע בשיחה עם מנהיגי נאט"ו ומנהיגי אירופה כי וושינגטון מעריכה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין החליט לפלוש לאוקראינה כבר בימים הקרובים. העיתון הבריטי דיווח כי סוכנויות המודיעין של המערב מעריכות שהמטרה של הפלישה הרוסית תהיה לכתר את קייב – ולכפות באוקראינה החלפת שלטון. היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן לא אישר את הדיווח ואמר כי הוא לא יודע אם פוטין אכן הורה לצבאו לפלוש לאוקראינה, אבל אמר גם הוא שרוסיה צברה מספיק כוחות כדי לפלוש בכל רגע. הבוקר הדגיש גם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן כי ארה"ב לא יודעת אם פוטין קיבל את ההחלטה לפלוש לאוקראינה. 

סאליבן ציין אמש, בתדרוך בבית הלבן, כי ארה"ב מעריכה שמתקפה רוסית על אוקראינה תחל בהפצצות אוויריות ובשיגורי טילים. הוא קרא לכל האמריקאים שנמצאים באוקראינה לעזוב את שטח המדינה בשתי היממות הקרובות, מאחר שהוא צופה שהפעילות האווירית הרוסית תקשה על המראות של טיסות אזרחיות. "הסיכון גבוה מספיק והאיום מיידי מספיק. עכשיו זה הזמן לעזוב", אמר סאליבן. "אנחנו לא אומרים שפוטין החליט, אבל אנחנו אומרים שיש מספיק מקום לחשוש על-בסיס מה שאנחנו רואים על הקרקע ובהתבסס על מה שאנשי המודיעין אספו".

תמונות לוויין חדשות המציגות את עיבוי הכוחות הרוסיים סמוך לגבולות אוקראינה | צילום: רויטרס

אף שהניסיונות הדיפלומטיים הקדחתניים למנוע פלישה, הנמשכים כבר שבועות ארוכים, לא הביאו לפריצת דרך, המאמצים הללו נמשכים כל העת. פוטין וביידן, כך אישרו אמש הקרמלין והבית הלבן, ישוחחו היום בטלפון בסביבות השעה 18:00 (שעון ישראל). גם נשיא צרפת עמנואל מקרון צפוי לשוחח היום עם פוטין. מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן ישוחח אף הוא עם עמיתו הרוסי, סרגיי לברוב.

גם מאוקראינה נשמעים כעת קולות בהולים יותר, אחרי שבשבועות האחרונים הממשלה בקייב פעלה דווקא להרגיש את החשש מפלישה רוסית מיידית, בין היתר מחשש לפגיעה קשה בכלכלתה בשל בריחת משקיעים וחברות זרות. אמש אמר אולכסי דנילוב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי באוקראינה, כי ארצו נערכת לאפשרות של "פרובוקציות" מצד רוסיה, בין היתר מבצע "דגל כוזב" – כלומר מתקפה מבוימת נגד הכוחות הרוסיים או המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה – על מנת לספק למוסקבה תירוץ לפתוח במתקפה משלה. 

תרגיל של צבא רוסיה בבלארוס | AFP

"אנחנו כרגע בוחנים את כל הסוגיות. בכל יום אנחנו מקבלים מידע מהשירותים שלנו", אמר דנילוב במסיבת עיתונאים בקייב. בדבריו ציין כי נבחנת אפשרות שתתבצע "פרובוקציה" כזו לא רק במחוזות הבדלניים של המורדים בחבל דונבאס, דונייצק ולוהנסק, אלא גם האזור שבו שוכן הכור הגרעיני המושבת בצ'רנוביל. "אנחנו לא יודעים איפה פרובוקציה כזו או אחרת עלולה לקרות, ובאיזו צורה היא תתרחש", הוא הדגיש. 

דנילוב הכחיש פעם נוספת את הטענות הנשמעות מצדה של מוסקבה, ולפיה אוקראינה מתכננת לתקוף את הבדלנים הפרו-רוסים בדונבאס, וכינה את הטענות הללו "שטויות". "אני פשוט לא מבין למה הרוסים צריכים את 'הבעיה' שנקראת המדינה שלנו? תאמינו לי, אנחנו לא הולכים לתת שום דבר לאף אחד. הם מודעים לעמדת אזרחינו – אנחנו נילחם על ארצנו", הוא הוסיף. "מעולם לא תקפנו אף אחד בהיסטוריה של ארצנו. אבל אנחנו לא הולכים לתת אותה לאף אחד". 

אף שהמשבר האוקראיני החל מריכוזי הכוחות של רוסיה בגבולה היבשתי עם אוקראינה, ככל שחולפים הימים עוד ועוד זירות סביב אוקראינה מטרידות את הממשלה בקייב ואת המערב: ביום חמישי פתחה רוסיה בתמרונים צבאיים גדולים יחד עם צבא בלארוס בשטח בלארוס (שכנתה מצפון של אוקראינה), ובמקביל היא מקיימת גם תמרונים בים השחור. אוקראינה האשימה כי התמרונים האלה, הכוללים ספינות קרב, הם חלק מ"מלחמה היברידית" שמנהלת נגדה רוסיה, וכי הם הפכו את השיט בים השחור ובים אזוב לבלתי אפשרי.

רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים יותר מ-140 אלף חיילים סמוך לגבולות אוקראינה, ובקייב ובמערב טוענים כי היא נערכת לפלוש למדינה, בתירוץ של רצונה להגן על המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה מפני הצבא האוקראיני. מוסקבה מכחישה זאת בתוקף. המערב סבור שרוסיה משתמשת באוקראינה כקלף מיקוח נגדו: מוסקבה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות ביטחוניות על רקע דאגתה מהתפשטות נאט"ו מזרחה, עד לסמוך לגבולות רוסיה. בין השאר היא דורשת בהן שלברית הצבאית המערבית הזו לא יצורפו עוד מדינות ממזרח היבשת, בכלל זה אוקראינה, ושכוחות נאט"ו יוסגו מכמה מדינות במזרח שבהן הם כבר נמצאים כעת. נאט"ו דוחה את הדרישות הללו על הסף, וחושדת שעל רקע זה עומדת רוסיה לתקוף באוקראינה.

תרגיל של הצבא האוקראיני, בשל חשש מפלישה של רוסיה | צילום: איי אף פי

אמש הודיעה ארה"ב כי תשלח 3,000 חיילים נוספים לפולין, בנוסף ל-1,700 לוחמים שכבר נשלחו לשם בימים האחרונים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי הכוחות יגיעו לפולין בשבוע הבא מבסיס של הדיוויזיה המוטסת ה-82 שבסיסה בצפון קרוליינה – ולא ממדינה אחרת באירופה. לפי רויטרס, שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין חתם על ההחלטה על שליחת החיילים בהוראת הנשיא ביידן. ארה"ב ונאט"ו, נזכיר, הדגישו כי הכוחות שהם מתגברים במזרח אירופה לא יישלחו לתוך אוקראינה עצמה, שלא חברה בנאט"ו. 

במקום תגובה צבאית במקרה של פלישה רוסית, במערב מבטיחים סנקציות קשות ו"חסרות תקדים" נגד רוסיה, חמורות בהרבה מאלו שכבר הוטלו אליה אחרי סיפוח חצי האי קרים ב-2014. אולם נראה שהמערב מתקשה להציג חזית אחידה באיום הזה, והלילה דיווחה רויטרס כי הסנקציה החמורה ביותר שנשקלה – סילוקה של רוסיה ממערכת הסליקה הבינלאומית SWIFT, שמשמשת בנקים ברחבי תבל כדי לבצע עסקאות כספיות – לא תיכלל בחבילת הסנקציות הנשקלת כעת. הסיבה, כך לפי גורמים המעורים בשיחות בין ארה"ב לבעלות בריתה באירופה, היא שמנהיגי היבשת חוששים שסילוקה של רוסיה מהמערכת הזו תגרום לכך שלא ניתן יהיה לגבות ממנה מיליארדי דולרים שאותם לוותה בעבר.

במקום זאת, כך לפי רויטרס, נשקלות סנקציות קשות על בנקים מרכזיים ברוסיה, כמו גם על אוליגרכים רוסים. הסנקציות הנשקלות יכללו גם הגבלות על ייצוא רכיבים שרוסיה מייצרת בענפים טכנולוגיים וצבאיים. בעבר דווח כי נשקל גם איסור על ייבוא שבבים לתוך רוסיה. ביידן עצמו ציין כי ישקול להטיל עיצומים אישיים על פוטין, מהלך שברוסיה הזהירו כי יהיה שווה ערך לניתוק היחסים בין וושינגטון למוסקבה.