שאלה של אמונה במשפט: המסמך שמסעיר את לשכת עורכי הדין בירושלים

הבחירות ליו"ר מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין לפני שנתיים וחצי היו סוערות. הן הסתיימו בזכייתו של היו"ר המכהן עו"ד אשר אקסלרד, שגבר על מתחרהו עו"ד אבי שינדלר בפער של 248 קולות. 

לאחר ההפסד הגיש שינדלר עתירה לבית המשפט המחוזי בטענה ל"שוחד בחירות" שנתן אקסלרד לסיעה החרדית "אמונה במשפט", אשר סייעה לו לזכות בבחירות. בית המשפט דחה את העתירה וקבע ש"לא הובאה תשתית עובדתית וראייתית... לביסוס טענה של שוחד בחירות". הערעור לעליון כשל אף הוא.

מימין: עו"ד אשר אקסלרד ואבי שינדלר | צילום: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

השקט היחסי מאז הופר באחרונה, בעקבות מסמך שהתגלה ומעורר מחדש את הסערה בלשכה. בעקבותיו הגיש עו"ד שינדלר, שהפסיד באותן בחירות, תלונה נגד אקסלרד למבקר הלשכה. הפעם חבר אליו גם עו"ד ארקדי אליגולאשווילי, שפרש לאחרונה מסיעתו של אקסלרד והכריז שיתמודד לראשות הלשכה. 

למסמך המלא - לחצו כאן

השניים חוזרים בתלונתם על הטענה שאקסלרד חתם לפני הבחירות על הסכם קואליציוני עם "אמונה במשפט" תמורת תמיכה בו, וזאת מבלי לפרסמו מראש. הפעם הם מציגים לראייה את המסמך, מתאריך 6 ביוני 2019, כשבועיים לפני הבחירות, שכותרתו "הסכם" בין אקסלרד לסיעת אמונה ובו לכאורה מפורטות ההתחייבויות ההדדיות של הצדדים.

לפי המסמך, הסיעה החרדית מתחייבת לתמוך באקסלרד במרוץ לראשות המחוז והוא מנגד מתחייב לכאורה להעניק לאנשיה תפקידים בכירים במחוז ובוועדות, תקציבים לפעילויות תרבות למגזר הדתי־חרדי ודריסת רגל בהחלטות משמעותיות שונות. המסמך המדובר חתום על ידי אקסלרד ונשלח אז לסיעת אמונה, אולם לא נחתם על ידי אנשי הסיעה.

הווטסאפ חשף הסכמות

קפיצה קטנה לאחור: בבחירות ביוני 2019 זכה אקסלרד לתמיכת עו"ד אבי חימי, שהתמודד על ראשות הלשכה וגם זכה בה. יו"ר סיעת אמונה החרדית, עו"ד אבי אטיאס, פרסם שבוע לפני הבחירות פוסט תמיכה באקסלרד ובו צילום משותף של אנשי סיעתו עם אנשי סיעת אקסלרד ועם חימי.

לאחר הבחירות חשפה ענת רואה ב"כלכליסט" "דיל" שהושג לכאורה בין הצדדים – הבטחת תפקידים תמורת תמיכה. הדבר התגלה בעקבות הודעת ווטסאפ ששלח אטיאס לפעילים לאחר ספירת הקולות, שדיברה על "הסכם קואליציוני" עם אקסלרד. 

לפי לשון ההודעה, "בהסכם הקואליציוני שלנו אנחנו נקבל יו"ר בכל הוועדות במחוז, חברים בכל הוועדות השונות, חמישה חברים בוועדת אתיקה, יו"ר ועדת אתיקה, תקציב שנתי לפעילות דתית־חרדית של 200 אלף שקל בשנה, גזבר המחוז, וכן ב"כ קובלים ודיינים בבית הדין המשמעתי... בעז"ה בשבוע הבא בכוונתי לקבוע מפגש עבודה במסגרתו נשב עם כל החברים שסייעו ותרמו... ונחלק את שלל התפקידים". 

אקסלרד הכחיש אז – וגם כיום - קיומו של הסכם עם הסיעה החרדית ואמר בתגובה לאותו פרסום כי אף שהתקיימו מגעים בין הצדדים, אין הסכמים חתומים, והיה רק שיח שלא הבשיל.

בעתירה שהגיש אז שינדלר הוא ביקש לבטל את תוצאות הבחירות. לטענתו ההסכם הסודי שנחשף במסרון "מהווה למעשה הודאה בדבר הפרה בוטה וחמורה של דיני הבחירות החלים על הבחירות ללשכה" וטען כי "על פניו נראה כי הדברים עולים כדי שוחד בחירות ממש".

בתגובתו לעתירה טען אטיאס שלא היה כל הסכם קואליציוני וכי ההסכמות שהושגו בינו לבין אקסלרד והופיעו במסרון לפעילים התגבשו רק לאחר סגירת הקלפיות, כשהשניים נפגשו וניהלו משא ומתן בשעות הלילה המאוחרות. 

אקסלרד טען שהעתירה אינה מגובה בראיות, מתבססת על הודעת ווטסאפ בלבד וכי העותרים לא צירפו את "ההסכם" שהם טוענים שנחתם, היות שלדבריו, "אין – אף לא היה ולא הווה – כל הסכם מחייב, לא קואליציוני ולא אחר", ולפיכך, "לא חלה כל חובה לפרסם הסכם שלא היה... 'הסכם' זה לא היה ולא נברא, אפילו לא משל היה, וכולו פרי דמיונם של העותרים".

אקסלרד טען כי אכן נערכו "גישושים" בין הסיעות וכי "היו מבין המועמדים שאף ביקשו לנסח 'טיוטות' הסכמים והבנות, כצעד לקראת 'הסכם', אך כל אלה מעולם לא התגבשו לכלל הסכם מחייב, בוודאי לא כתוב ולא חתום". 

לדבריו, "ההבנה – בוודאי לא 'הסכם' מפורט ומחייב – האחת והיחידה שהיתה" בינו לבין סיעת אמונה במשפט היתה שהיא תתמוך במועמדותו לראשות ועד המחוז, והוא מצידו יסייע לבחירת מועמדיה ברשימה הארצית, "בכך אין כל פסול". לדבריו, כל שאר ההבנות, "אם היו כאלה", נעשו רק לאחר ההצבעה, "ולא היה בהן אפילו פוטנציאל של הטיית תוצאות הבחירות". 

לטענתו הודעת הווטסאפ ששלח אטיאס לתומכיו לאחר ספירת הקולות ובעקבות שיחה ביניהם מתבססת אך ורק על תקוות וציפיות ו"עדיין אינה יוצרת הסכם ואינה מחייבת את הצד השני", והוסיף: "לטנגו צריך שניים".

השופט עודד שחם | צילום מתוך אתר בתי המשפט

ביולי 2019 דחה השופט עודד שחם באופן מוחלט את העתירה וקבע בין היתר כי "לא הונחה על ידי העותרים תשתית עובדתית וראייתית העומדת באמות המידה הנדרשות לשם ביסוס טענה של שוחד בחירות". בית המשפט קיבל את גרסת אקסלרד ואטיאס לפיה היו ביניהם "הסכמות עקרוניות בלבד שהתחדדו באופן קונקרטי בליל ספירת הקולות", וקיבלו ביטוי באותה הודעת ווטסאפ. בנוסף קיבל את גרסתם, שלפיה לא התגבש ביניהם הסכם מפורט ומחייב שהועלה על הכתב או נחתם.

לדברי השופט, "גם אם ניתן להניח כי היו בין הצדדים מגעים קודם לבחירות... לא הוכח, ברמת ההוכחה הנדרשת, גיבושו של הסכם קודם לבחירות, אשר תוכנו הוא כמפורט בהודעה". עוד קבע השופט שחם שגם אילו היתה מתקבלת הטענה לקיומו של הסכם, ספק אם היה די בכך על מנת להביא לביטול הבחירות, שכן אין ראיה שההסכם הנטען הובא לידיעת תומכי הסיעה המצביעים, והרי "נמעניו של שוחד בחירות הם המצביעים, ולא הסיעה". ערעור שהוגש לעליון נדחה גם הוא בספטמבר 2019, בתום דיון שלאחריו נאלץ שינדלר למשוך את הערעור.

אותנטי, לא חתום סופית

המסמך שנחשף כעת נחזה להיות הסכם מפורט, המסדיר מצד אחד את תמיכת סיעת אמונה באקסלרד, ומנגד את הבטחתו, אם ייבחר, לשתף עמה פעולה, להתייעץ איתה ולקבל את אישורה בשלל נושאים: תקציבים, קבלת ופיטורי עובדים, מינוי דיינים ושופטים, מינוי ראשי וחברי ועדות במחוז, הצבעות חשובות ועוד. החלק הארי במסמך מונה שורת תפקידים שיקבלו חברי הסיעה, בהם מ"מ ראש מחוז, ארבעה סגנים, יושבי ראש ועדות חשובות ונציג במועצה הארצית לחצי קדנציה.

המסמך חתום על ידי אקסלרד לבדו. הוא עצמו מאשר השבוע ששלח את המסמך שכותרתו "הסכם" לסיעת אמונה במסגרת המשא ומתן ביניהם ואף כתב בכתב ידו את שמות ראשי הסיעה במקום שיועד לחתימתם - אך הם לא חתמו עליו. 

את המסמך הזה צירפו שינדלר ואליגולאשוילי למכתבי התלונה ששלחו בשבוע שעבר לאקסלרד, לחימי, למבקר הלשכה ולגורמים נוספים. לטענתם המסמך מראה כי בין הצדדים התגבשה לכל הפחות "הצעה מפורטת שהשתכללה לכדי הסכם", וככל שהדברים יתבררו כנכונים הרי שבחירתו של אקסלרד ליו"ר ועד מחוז ירושלים מקורה ב"עבירה ובהפרה חמורה של הוראות החוק". 

לטענת המתלוננים, שהם גם יריבים פוליטיים של אקסלרד, "החומרה של קיום מסמך כזה לכאורה מתעצמת לאור גרסתו של עו"ד אקסלרד ומשיבים נוספים" - במסגרת ההליכים המשפטיים - "שם לכאורה שללו את עצם קיומו של המסמך. 

עתה קיים חשש כבד שתצהיריהם ועדותם בבית המשפט היו לכאורה כוזבים". המתלוננים דרשו בירור מיידי, השהיית פעילותו של אקסלרד כיו"ר ועד המחוז, ואת התפטרותו או העברתו מכהונה אם הדברים יתבררו כנכונים. בחלוף כמה ימים, באין מענה, שלחו השניים מכתב תלונה נוסף – הפעם למבקר הלשכה אמיר ויזל ודרשו את התערבותו הדחופה. 

אקסלרד מאשר בשיחה עם "כלכליסט" כי המסמך אותנטי, אך שב ואומר שמדובר בהצעה ובטיוטת הסכם בלבד שלא הבשיל להסכם מחייב, ולראייה הצד השני לא חתם עליו. לדבריו, גם בבית המשפט הצהיר על קיומן של טיוטות, ולכן אין אמת בטענה שתצהירו שקרי.

בתגובה רשמית מסר עו"ד אקסלרד: "המכתב שעליו התבקשתי להגיב חצוף ושקרי לכל אורכו, ונובע מחוסר יכולתם של יריביי הפוליטיים להשלים עם תבוסתם בבחירות האחרונות להנהגת לשכת עורכי הדין בירושלים ודחיית כל טענותיהם בביהמ"ש המחוזי ובביהמ"ש העליון. אין יסוד לטענות המופרכות והמכפישות המועלות במכתב, שכן הוא מבוסס כל כולו על הנחות שקריות, אשר מנסחי המכתב יודעים שהן שקריות, תוך הסתתרות מאחורי המונח 'לכאורה' ותוך הפרת חוק איסור לשון הרע".