המיזוג השתלם: סטלאנטיס רשמה בדו"חות הראשונים הכנסות של 152 מיליון יורו

מעט יותר משנה חלפה מאז שסטלאנטיס הוקמה - ודו"חות החברה השנתיים הראשונים מצביעים על הצלחה מרשימה ליישות העל האוטומוטיבית החדשה.

סטלאנטיס קמה לאחר איחוד בין PSA, החברה האם של פיג'ו וסיטרואן ובין FCA, החברה האם של פיאט וקרייזלר. הנסיבות אשר הביאו לאיחוד זה, שעל הנייר נראה כמעט בלתי אפשרי מבחינת אופיין של החברות, הן נסיבות מעניינות בפני עצמן: סטלאנטיס היא ענקית שמונה מכוניות יוקרה (מזראטי), מכוניות עממיות צרפתיות (פיג'ו וסיטרואן), מכוניות יוקרה צרפתיות (DS), מותג שטח אמריקאי מובהק (ג'יפ) וגם מותג איטלקי ספורטיבי - אלפא רומיאו, שלא לדבר כמובן על פיאט ועל דודג'.

סטלאנטיס. מיזוג מוצלח

לפי פרסומי הדו"ח הראשון של סטלאנטיס N.V, הכנסות החברה עומדות על 149,419 מיליון יורו. גובה הרווח הנקי עומד על 13,218 מיליון יורו. עקרונית, שנת 2021 היתה אמורה להיות שנת "ניקוי אורוות" עבור סטלאנטיס, שנה בה יצטרך הקונצרן הענק להיפטר מעובדים לא נחוצים, לאחד דגמים ולהשקיע סכומי עתק בעתיד חשמלי. ואכן סטלאנטיס כבר החלה במהלכים לקיצוצי עובדים, ולמרות הכל, הצליחה להציג בשנה שעברה לא פחות מעשרה דגמים חדשים – באחת השנים הקשות ביותר עבור ענף הרכב העולמי.

בניגוד לתחזיות מוקדמות, שמותגי הקבוצה יאבדו את זהותם הייחודית – סטלאנטיס שימרה את הזהויות המותגיות של דגמי החברה, כלומר טהרני סיטרואן, חובבי אלפא רומיאו ומשוגעים לעינייני ג'יפ לא "סבלו" מאובדן של התכונות אשר מייחדות את הדגמים החדשים של היצרנים שלהם. כך, בשנה שעברה הציגה סטלאנטיס את הג'רנד צ'רוקי החדש, מזראטי 20 MC, אופל מוקה, אופל אסטרה, פיג'ו 308 ודגמים נוספים – אשר מבוססים אומנם בחלקם על רכיבים משותפים אבל לא מאבדים את זהותם המותגית הייחודית.

רושמת הצלחה בעזרת גאווה לאומית

פילוח השווקים של סטלאנטיס מעניין כשלעצמו. בעידן בו יצרני רכב גדולים, כדוגמת מיצובישי וניסאן מתלבטים הלוך ושוב האם להישאר באירופה, סטלאנטיס רושמת עליות בעיקר שווקי הליבה הגלובאליים עם מוצרים אשר עובדים חזק דווקא על עיקרון שיצרני רכב רבים זנחו: זיקה מקומית, כלומר מכונית שהיא "של מדינה". למכונית אשר מזוהה עם מדינה מסוימת יש יתרונות שיווקיים. סיטרואן אינה רק יצרנית שמזוהה עם צרפת, מדובר ביצרנית שמוצריה מזוהים עם נוחות בגלל המסורת של סלילת רחובות ערי צרפת.

ג'יפ רנגלר | צילום: יצרן

ג'יפ אינה מזוהה רק כאמריקאית, אלא גם כיצרנית שיש לה יכולת שטח הודות לשטחי הענק של מדבריות יוטה. בארה"ב מדובר בעיקר בג'יפ, בדודג' ובראם. למעשה, הדגם הנמכר ביותר בארה"ב בעל הנעת פלאג אין הייבריד הוא ג'יפ רנגלר 4 XE, לא מכונית נוסעים ולא מכונית מנהלים אלא רכב שטח קשוח. בדרום אמריקה, שם מותגי החברה האירופים נהנים מהצלחה, מחזיקה סטלאנטיס ב-22.9% מהיקף השוק. שוק הרכב הדרום אמריקאי, ממנו יצרני רכב כדוגמת פורד נסוגו בשנים האחרונות, הוא שוק שעדיין נוטה חיבה יתרה למכוניות אירופיות אשר הגיעו באופן טבעי עם מהגרים אירופים לארגנטינה וברזיל. יש לציין כי מדובר בשוק ענק בהיקף של מיליוני יחידות – וגם שם סטלאנטיס משמרת ייחוד.

שימוש נכון במשאבי ייצור

עוד נקודה חשובה נוגעת ליכולת הייצור ושיעור הריווחיות טרם ואחרי האיחוד. מטבע הדברים, שנת 2021, שנת המשבר הקשה של ענף הרכב בה מפעלים הושבתו חדשות לבקרים, אינה שנה אידיאלית לעבור קונצרן רכב בשנתו הראשונה - אך דוחות סטלאנטיס מצביעים על שימוש נכון במשאבי הייצור של החברה והסטת ייצור בעת הצורך, מה שהביא לעלייה בהיקף המשלוחים (כלומר מה שמשנה היא יכולת היצרנית לייצר את המכונית, לא רק למכור אותה).

לדוגמה, בארה"ב ירד היקף הייצור ב-2%, אבל כתוצאה מהפסקת יצורם של שני דגמים מיושנים עם איחוד סטלאנטיס, הדודג' קרוואן והדודג' ג'רני, שני מינוואנים אשר הוחלפו על ידי הגראנד צ'רוקי. בדרום אמריקה מדובר בעלייה של 48% בהיקף המשלוחים כתוצאה מהתחזקות של פיאט בדרום אמריקה. באירופה מדובר בירידה של 3% עקב פגיעה באופל, סיאט וסיטרואן כתוצאה ממשבר השבבים, ובמזרח התיכון (כלומר גם ישראל) מדובר בעלייה מעניינת של 6% שנובעת מן העובדה שמדובר באזור גאוגרפי בו ניתן לרכוש את כל ההיצע של סטלאנטיס: החל באופל וכלה בג'יפ ומזראטי.