קרפור - ניצני תקוה ליוקר המחיה

הממשלה יכולה לתכנן רפורמות מבניות ושינויים עמוקים גרנדיוזים. כאלה שעושים הרבה כותרות, וגורמים למאבקים ענקיים בין הקבוצות השונות במשק. שינויים שבגלל מורכבות יישומם יכולים גם לקחת שנים. דוגמא לכך היא הניסיון - אחרי 12 שנים של חוסר מעש - ליצור צעדי מדיניות משולבים שיטפלו ויורידו באופן פרמננטי וארוך טווח את יוקר המחייה בישראל.

לעיתים רחוקות נוצר שינוי "קטן" – שבכלל לא קשור לממשלה ולמדיניות - ומשנה מציאות בין רגע. זה המקרה של כניסתה הצפויה של קרפור – ענקית צרפתית המדורגת בעשיריה הפותחת בעולם ובשלישיה הפותחת באירופה - לשוק הישראלי, כבר בחודשים הקרובים.

קרפור נמצאת בליגה אחרת לגמרי ויש לכך כמה סיבות: ראשית, היא גם יצרנית. שנית, היא פרוסה על פני כמה וכמה תחומי צריכה - לא רק מזון. והסיבה השלישית שהיא גם העיקר, קרפור מהווה "אסטרטגיה". להביא את קרפור זה שווה ערך בעולם ההייטק לייבוא טכנולוגיה חדשה ופורצת דרך. אף שחקן בשוק הקמעונאי הישראלי לא יוכל להתעלם מהאירוע הזה וכולם יצטרכו להתאים עצמם אליו. כפי שנכתב ב"כלכליסט", זה גם יחולל שינוי בספקים (קרפור עובדת עם מאות ספקים מרחבי העולם).

חנות של קרפור | צילום: רויטרס

הורדת המחירים הצפויה בסלי המזון (ולא רק) צפויה להביא שני אפקטים: אפקט התחלופה וההכנסה - כאשר בדרך כלל, שניהם מתרחשים במקביל. במילים פשוטות ההוזלה של סל המזון תגרום מצד אחד לתרחיש של הגדלה של אותו סל מזון. קרי, אם הסל היה מורכב מגבינה צרפתית, שמן זית ספרדי ופסטה איטלקית ועל זה שילמנו 100 שקל, ההגעה של קרפור תוזיל את אותו סל, נניח, ל-85 שקל, ולכן ניתן להוסיף מוצר מזון נוסף - בהתאם למגבלת ההוצאה (ההכנסה הפנויה) שהיתה קודם. זה טוב גם לקרפור - אך גם לקמעונאות מתחרות כי הביקוש יגדל.

בנוסף, התחרות צפויה לייצר הכנסה חדשה (במקרה הזה 15 שקל) שיכולים להיות מיועדים להגדלת סל התרבות, סל התקשורת או התיירות. כלומר, הצרכן הישראלי יכול לרכוש את אותו סל מזון, ובמקביל לקנות עוד ספר, לראות עוד סרט, להוסיף חבילה בכבלים, לבצע עוד טיול בארץ או בחו"ל. כלומר, הכניסה של קרפור יכולה להיטיב עם סגמנטים אחרים של הכלכלה שאינם קשורים לעולם המזון והטואלטיקה.

מנגד, כניסה של שחקני ענק מעוררת חששות. בניגוד לשטראוס או אסם, אם הצרפתים יחליטו לעלות מחירים, אי אפשר להרים טלפון לשטראוס או לאסם ולדסקס את האירוע. דוגמא לכך קיבלנו כאשר משלחת מכובדת בראשות ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ושר האוצר בדימוס, משה כחלון, עלו לרגל למנכ"ל טבע קאר שולץ ודרשו ממנו שלא לסגור מפעלים.

במקרה הזה, החשש פחות גדול שכן קרפור מגיעה דרך אלקטרה של האחים זלקינד הישראלים. כדי לסגור את הפינה ולחסוך רפורמות ושנים של חקיקה וועודות, אפשר גם להביא את וולמרט או את קוסקו - ולסגור את הסיפור של יוקר המחיה לכמה שנים טובות.