אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המלחמה שכנעה אותי: מטבעות קריפטו הם יותר מכלי ספקולטיבי ביטקוין אוקראינה | צילום: שאטרסטוק

דוח טכנולוגי

המלחמה שכנעה אותי: מטבעות קריפטו הם יותר מכלי ספקולטיבי

סכום התרומות המרשים שקיבלה אוקראינה בביטקוין ובאת'ריום, כמו גם הגישה של פליטים במצוקה ושל אזרחים מחוץ למדינה לכסף נזיל כשההון בבנק נחסם מוכיחים שיש ערך למטבעות הדיגיטליים אף על פי שאי אפשר (עדיין) לשלם באמצעותם. הסקפטיות נסדקה

16.03.2022, 10:40 | עומר כביר

אם יש פיתוח טכנולוגי שאני ספקני לגביו, זה כנראה מטבעות קריפטו. לאורך השנים כתבתי פעמים רבות על כך שמדובר בפיתוח שמייצר הרבה הייפ ורוח, אבל שבסופו של דבר מדובר בלא יותר מכלי ספקולטיבי שמשמש בעיקר משקיעים מקצועיים לייצר רווחים מהירים על חשבון משקיעים מנוסים פחות, עם מעט מאוד שימוש בעולם האמיתי אם בכלל. בועה מנותקת מהמציאות שסופה להתפוצץ במוקדם או במאוחר. גם נגזרות של קריפטו, כמו NFT, לא הצליחו לעורר בי יחס חיובי במיוחד - וזה עוד מבלי שדיברנו על הנזק הסביבתי שמטבעות קריפטו מייצרים.

קראו עוד בכלכליסט:

ואולם, מטבעות קריפטו הוכחו ככלי עזר משמעותי במאמץ המלחמתי של אוקראינה, שיצאה בקריאה לתומכים לתרום כספים בקריפטו והצליחה לגייס בדרך זו יותר מ-60 מיליון דולר, כשארגוני צדקה מקומיים ועמותות גייסו בקריפטו עוד כמה מיליונים. השימוש בקריפטו איפשר לאוקראינה לגייס את התרומות בצורה מהירה, בלי צורך במתווכים כמו המערכת הבנקאית העולמית שיכולה להקשות על העברת כספים בין מדינות, בחברות אשראי שגוזרות קופונים בדמות עמלות או בארגוני סיוע שגם לוקחים את הנתח שלהם.

מי שכבר היה לו קריפטו ורצה לתרום לאוקראינה היה יכול לעשות זאת בכמה הקלקות מהירות. מי שלא היה לו, היה צריך לקנות קודם מטבע קריפטו רלוונטי, אך גם התהליך הזה קל ומהיר יחסית - בוודאי לעומת הקושי שהיה לרכוש קריפטו לפני עשור. הנה: נמצא שימוש מהותי ואף חיוני למטבעות קריפטו, כזה שמסמתך על היכולות המובנות שעומדות בבסיס הטכנולוגיה: מטבע שמנותק לחלוטין מהמערכת הפיננסית העולמית ומאפשר קשר כספי ישיר ואמין בין צדדים בלי צורך במתווכים מוסדיים.

NFT של קוף משועמם. אפילו המלחמה משעממת אותו, צילום: OpenSea NFT של קוף משועמם. אפילו המלחמה משעממת אותו | צילום: OpenSea NFT של קוף משועמם. אפילו המלחמה משעממת אותו, צילום: OpenSea

כתבה שהתפרסמה אתמול באתר cnet ממחישה כיצד היכולות הללו באות לידי ביטוי גם ברמה הפרטנית. היא נפתחת בסיפורו של ארטיום פדוסוב, אזרח אוקראיני שעם הפלישה הרוסית בסוף פברואר שהה בקזחסטן כחלק ממסע צילום במזרח התיכון. פדוסוב בדיוק השלים נסיעה במונית, אבל כשניסה לשלם הודיע לו הנהג שכרטיס האשראי שלו סורב וכך גם כרטיס הגיבוי שלו. הוא נגיש לכספומט סמוך, אך שוב קיבל דחייה. "ככה גיליתי שאיבדתי את הגישה לכל החסכונות שלי", סיפר.

למזלו, פדוסוב הוא אחד מ-5.5 מיליון אוקראינים שמחזיקים במטבע קריפטו. מדובר באמת במזל: היו לפדוסוב 5,000 דולר באת'ריום כי רק שלושה חודשים קודם לכן החליט להמיר כסף כדי לסחור ב-NFT. והיו לו עוד כמה אלפים בביטקוין, כי ב-2017 הוא עבד עבור חברה הולנדית וביקש לקבל את התשלום בקריפטו משיקולי נוחות. השאריות שנותרו בארנק הביטקוין שלו צמחו מאז מכמה מאות דולרים לכמה אלפים.

בהמשך, הוא מצא כספומט ביטקוין בקזחסטן והשתמש בו כדי להמיר חלק ממטבעות הקריפטו שלו למטבע המקומי, פתח חשבון בנק במדינה, הפקיד בו כסף מקומי שהמיר מקריפטו והשתמש בכסף כדי לעבור לגרמניה. כעת, כדי להתפרנס, הוא מוכר תמונות שצילם כ-NFT וממיר את האת'ריום שהוא מקבל תמורתן ליורו. הוא מעריך שיוכל לממן באופן זה את מחייתו במשך כמה חודשים לפחות.

ביטקוין, אוקראינה. חבל הצלה, צילום: שאטרסטוק ביטקוין, אוקראינה. חבל הצלה | צילום: שאטרסטוק ביטקוין, אוקראינה. חבל הצלה, צילום: שאטרסטוק

פדוסוב הוא רק אחד ממיליוני אזרחים אוקראינים ורוסים שאיבדו גישה לכספם כתוצאה מהמלחמה או הסנקציות שהוטלו על רוסיה. בנקים בשתי המדינות הגבילו את היכולת למשוך כספים במזומן ומראות של תורים ארוכים לכספומטים אינם מחזה נדיר. הבנקים המרכזיים של רוסיה ואוקראינה הגבילו גם העברות מט"ח. בדונצק, המחוז הבדלני במזרח אוקראינה שהכריז על עצמו כמדינה עצמאית, הבנק המרכזי הגביל את משיכות המזומן ל-130 דולר ליום, אם כי אזרחים במחוז דיווחו שהם כלל לא מסוכלים לגשת לכספם.

עבור אלו שמחזיקים במטבעות קריפטו, הכסף החליפי מאפשר גישה למזומן חיוני. "ביטקוין הוא נכס מלחמה מושלם, למרבה הצער", אמר ל-cnet האנליסט סם קלאהן מ-Swan Bitcoin. "זה נכסשונה מאוד מדברים כמו זהב או אמנות שתלויים על קירות או מאוחסנים בכספות בנקים. אנשים יכולים לחצות גבולות בלי ששום דבר יוחרם ועם 12 מילים ששמורות בראש שלהם יש להם שוב גישה לכסף שלהם".

מבקרי קריפטו הזהירו מהשקעה במטבעות אלה כגידור מפני ירידה אפשרית בשערי מטבעות פיאט. טענות אלה אולי עדיין תופסות, אך המלחמה חשפה תרחיש גידור אחר ומשמעותי לקריפטו: גישה לכסף במקרה שבו בגלל סנקציות, החלטות של בנקים מרכזיים או סיבות אחרות אין גישה לכסף ששמור בחשבונות בנק מסורתיים. לקריפטו אין רגולטור, גורם מנהל, אין גוף שיכול למנוע רכישה או מכירה שלו. כל עוד יש גישה לרשת וזוכרים את קוד הגישה, תמיד אפשר להמיר את הקריפטו למזומן.


ואולם, כמו לכל מטבע, גם לסיפור הזה יש שני צדדים. מצד אחד, אוקראינה יכולה לגייס כסף בקריפטו ואזרחים שנותקו מחסכונותיהם יכולים לשרוד. מצד השני, יש חששות שאוליגרכים רוסים ישתמשו בקריפטו כדי לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליהם ושמשטרים פחות אהודים, כמו איראן או סוריה, ישתמשו בביטקוין או באת'ר כדי להזרים כספים למדינתם במקרה של סנקציות חריפות. כשאין גורם מפקח, הרבה יותר קשה למנוע את השימושים הרעים שמתאפשרים.

ביטקוין, רוסיה. המלאך השומר של האוליגרכים, צילום: שאטרסטוק ביטקוין, רוסיה. המלאך השומר של האוליגרכים | צילום: שאטרסטוק ביטקוין, רוסיה. המלאך השומר של האוליגרכים, צילום: שאטרסטוק

עם זאת, קלאהן מעריך שמדובר בתרחישים בלתי סבירים. "שווי השוק המשותף של ביטקוין ואת'ר הוא כטריליון דולר - קטן מדי בשביל מדינה גדולה כמו רוסיה כדי לעקוף סנקציות באופן משמעותי", הוא אמר. "יכול להיות שיהיו אוליגרכים שיצליחו להעביר כספים, אבל יהיה להם קשה להמיר כמויות גדולות של כסף מקריפטו לפיאט בלי לעורר את תשומת לבן של חברות שמנטרות פעילות בבלוקצ'יין. עם זאת, מדובר ברשת בקוד פתוח. ישתמשו בה אויבים וישתמשו בה חברים. ישתמשו בה סוחרי סמים, אבל גם לצדקה. בסכין יכול להשתמש מנתח, אבל גם רוצח".

אני לא בטוח שאני מסכים לחלוטין עם האנלוגיה של קלאהן. התרחישים הרעים האלה הם בדיוק הסיבה שיש רגולציה על המערכת הפיננסית העולמית. היא נועדה לאפשר את השימושים הטובים והחוקיים, ולמזער או להקשות על אלה שלא. מערכת פיננסית מבוזרת לחלוטין ומבוססת קריפטו תביא לזינוק בשימושים השליליים ותתרום לשימושים הטובים רק בתרחישי קיצון מעטים. זה לא יהיה שינוי מאוזן.

אבל המבנה המבוזר של מטבעות קריפטו שמאפשר את השימושים הבעיתיים הוא גם זה שנותן למטבעות כוח עצמאי מנותק, לפחות חלקית, מהמערכת הפיננסית העולמית. היכולת לגשת לכסף בלי הגבלה מכל מקום בעולם ולהמיר אותו בקלות למטבעות פיאט הפכה לקו הצלה עבור פדוסוב וסביר להניח שגם עבור אזרחים אוקראינים או רוסים אחרים שמצאו עצמם בלי גישה לחשבונות הבנק שלהם.

עבור פליטים שנאלצים בימים אלה לעזוב את ביתם ולמלט את נפשם למדינות אחרות, לעתים רק עם הבגדים שעל גבם, היכולת לקחת איתם הון משמעותי שלא תלוי בפעילות תקינה של מערכת בנקאות במדינה שנמצאת במלחמת קיום, ביכולת שלהם לפתוח חשבון בנק במדינה שאליה נמלטו או בהסתמכות על מערכת העברת הכספים הבינלאומית המורכבת, היא משנת חיים.

פליטים מאוקראינה. עתידים הקרוב תלוי בקריפטו, צילום: AP פליטים מאוקראינה. עתידים הקרוב תלוי בקריפטו | צילום: AP פליטים מאוקראינה. עתידים הקרוב תלוי בקריפטו, צילום: AP

המקרה אמנם ממחיש גם את חסרונות הקריפטו: הוא עדיין לא יכול לתפקד כמטבע בפני עצמו – אי אפשר לקנות אתו במכולת או לשלם באמצעותו שכר דירה - ויש צורך להמיר אותו למטבע פיאט מקומי על מנת להשתמש בכסף. לכן, תרחישי השימוש המעשיים שלו עדיין ספורים ומוגבלים בעיקר למקרי קיצון, אבל נראה שכן יש לו ערך ממשי מעבר לכלי ספקולטיבי. זה כבר לא יהיה נכון להתייחס אליו כמשחק למשקיעים בלבד.

אני עדיין סקפטי לגבי מטבעות קריפטו, אבל הרבה פחות מכפי שהייתי לפני חודש. על רקע המלחמה באוקראינה יש עכשיו תרחישים אפשריים להתרחבות השימוש בהם מעבר לספקולציות, ככלי משמעותי להעברת כספים וגידור חסכונות למקרה של מצבי קיצון במערכת הבנקאית המקומית.


תגיות